מה שלא הורג אותך , מחזק אותך! פרק 7

עוד יומיים חופשת החורף מתחילה.ועוד שבוע מתקיים הנשף .
בדרך כלל אני הולכת לנשף ,אבל לא עם בן זוג אלה סתם כי החברות משכנעות אותי ,
כרגע כבר אין לי חברות , גם שהן היו תמיד הרגשתי לבד , כאילו בסופו של יום אין עם מי לדבר ולשפוך רגשות . אני מעדיפה להישאר במצב הזה כמו שאני נמצאת בו עכשיו .

אני יושבת בכיתה , אני וג'ייסון מביטים אחד על השני , אני שולחת לו חיוך אך הוא לא מחזיר לי .מבטו מאוד מרוחק ממני . לא . אתמול הכל עבר בסדר ולא אמרתי לו לא . נפרדנו עם חיוך . מה קרה.
הוא מסיט את מבטו אל המורה ואני עדיין בוחנת אותו בעיניי
" ג'ייסון בלאק , עוזב את מחוזינו , ואחרי חופשת החורף הוא לא ילמד איתנו יותר "
אני קופאת במקומי ועיניי נפערות , אני מסתכלת על המורה ועדיין מסרבת להאמין למה ששמעתי עכשיו . אני מנסה להוציא משהו מהפה אך לא יוצא לי כלום .אני יושבת בכיתה מרגישה את עולמי מתמוטט מתחתי , ג'ייסון מביט בי עכשיו אך אני לא יכולה להחזיר לו מבט , קפאתי.
המשך היום עבר , לא שמתי לב , עוד לא התאוששתי מזה שג'ייסון עוזב . ג'ייסון גם הוא לא ניגש אליי וכל היום הרגשתי שהייתי מרוחקת .
אני הולכת לתחנת האוטובוס , והאוטובוס מגיע אחרי כמה זמן… אני מייד מתיישבת והוא מתחיל לנסוע .

המון מחשבות על היום מציצות בחטף בראשי ואני נותנת להם לבלבל אותי אני מתיישבת על המיטה וכורכת את ידיי סביב רגליי .
זה לא באמת קורה נכון הוא לא באמת עוזב .

לא הלכתי היום לבית הספר .לא הרגשתי טוב.זה היה היום האחרון של ג'ייסון בבית הספר .
אני לא חושבת שאכפת לו שאני לא שם בכלל , הוא עוזב . למה שיהיה לו אכפת
הוא יעזוב וישכח ממני , ובכלל מה היה בינינו שהוא צריך לזכור אותי , אני גם אשכח ממנו וכל אחד ימשיך בדרכו כאילו ולא הכרנו אף פעם.
מישהו דופק בדלת , אני מסתכלת מהחלון כדי לראות מי זה , אנחה פולטת מפי ,
לינה . השכנה שלי ,לפני מות אבי היינו חברות טובות היא גדולה ממני בשנה והאמת שכשנמצאים בסביבתה היא כולה שמחה וכיף אף פעם לא תשבו איתה בלי לעשות כלום .
התפלאתי , מה היא נזכרה בי עכשיו .
ירדתי למטה ופתחתי את הדלת , היא עמדה שם מחוייכת כמו תמיד , איך שהוא השמחה שלה מדבקת את כולם . חייכתי אלייה גם והזמנתי אותה להכנס פנימה .
התיישבנו בספה "הרבה זמן שלא דיברנו , התגעגעתי אלייך" היא התקרבה אליי וחיבקה אותי , החזרתי לה חיבוק "גם אני התגעגעתי אלייך " הוספתי .
"אז את בטח שואלת את עצמך למה הופעתי אצלך בבית פתאום אחרי כל כך הרבה זמן.. "
כיווצתי את מצחי "אמ..כן(?) " נימת קולי לא הייתה ברורה
"טוב, אז קודם כל התגעגעתי נורא , ובאתי לשאול אותך איך את מרגישה ?" אני מושכת בכתפי ואומרת " אני מרגישה בסדר " .
התחלנו להלשים פערים על כל החודשיים בערך שלא דיברנו , בעיקר היא דיברה .
"אז הגיע הזמן לצאת מהבית אמיליה " אמרה בנחישות . היא קוראת לי ככה מאז שאנחנו מכירות ,אני לא יודעת למה היא בחרה לקרוא לי ככה , אבל זה לא הפריעה לי .
הרהרתי במוחי … האמת , שמזמן שלא יצאנו ביחד ובכללי לא יצאתי מהבית חוץ מבית הספר בחודשיים האלה , היא באמת הייתה חסרה לי !
" מחר, היום הראשון לחופשת החורף . אני, את ומועדון הבלה. כל מחוז קייטרון יהיה שם ! "
היא התלהבה ושמעו את זה בקולה .
התלבטתי ביני לבין עצמי …
"מחר בתשע תיהיה מוכנה! " ציוותה עליי , אפילו לא חיכתה לתשובתי
רציתי להגיד משהו אך היא מיד התחמקה וברחה מביתי .
טוב. אני אלך איתה , והיא תראה כמה שנהייתי משעממת בחודשיים האלה היא לא תוכל לסבול את זה יותר ותשלח אותי הביתה …זה הולך להיות מצחיק.

השחורה הארוכה או המיני הלבנה .
לא ידעתי מה ללבוש!! הייתי כל כך מיואשת שכבר חשבתי להבריז ללינה ולא לפתוח לה את הדלת כשתבוא.
בסוף הלכתי על הארוכה ושמתי סנדל שחור פשוט ללא עקב .המראה הקלאסי והלא מושקע מידיי . הריקוד שלי יכפה על הכול .בתשע בדיוק לינה הגיעה , שמתי אייליינר בסוף העין וקצת סומק , התבשמתי וירדתי אלייה למטה . היא הייתה לבושה בשמלת מיני אדומה כדובדבן שאי אפשר להתעלם אם תעבור ברחוב סתם ככה, השמלה הייתה הדוקה מאוד לגופה והבליטה את מה שצריך שיערה השטני נח בפקעת אחת של תלתלים בצדה השמאלי וכיסתה כתף אחת , עקבייה היו שחורים וגדולים שראיתי כבר כמה היא הולכת להתלונן לי עליהם בהמשך הערב .
"את מהממת!!" אמרתי לה .מתכוונת לזה .
"גם את , הלכת על הלוק הקלאסי יפה .הכי את " הנהנתי אלייה בחיוך , "בריאן בא לקחת אותנו " הוסיפה , בריאן היה האקס שלה , היא תמיד שמרה על קשר טוב עם האקסים שלה וזה תמיד השתלם לה .
בינתיים כששתינו מתרשמות מבגדינו בריאן מצפצף בחוץ מודיע לנו שהוא הגיע ושנצא
אמרתי לאמא שאני יוצאת ויצאנו לעברו , הוא ראה אותנו ומיד יצא אלינו ותפס את ידה של לינה
"את יפה " מלמל אל עבר לינה "גם את אמילי " פנה אליי לשנייה וחזר לפנות על לינה , היה קר בחוץ אז מיהרנו אל מכוניתו הוא פתח לנו את הדלת מאחורה והתיישבנו שתינו. בריאן בא ממשפחה עשירה ,רכבו היה יוקרתי ויפה כל כך צבעו היה לבן מצוחצח ובפנים הריפוד היה בצבע בז' עשוי מעור יקר . העברתי את ידי על הריפוד והתרשמתי ממכוניתו המפוארת , לא האמנתי שאני יושבת בתוכה עכשיו
"את הולכת להנות היום כמו שלא נהנת אף פעם" קטעה אותי לינה
אני מסובבת את פניי אלייה ואומרת "את זה אנחנו עוד נראה" היא מהנהנת עם ראשה ל'אין בזה אפילו ספק' .
אנחנו מגיעים למועדון הבלה ומחכים בתורנו , מוזיקה רועשת נשמעת מבפנים , החגיגה כבר החלה .מגיע תורנו הסלקטור בוחן אותנו ומאשר לנו להכנס פנימה , אנחנו נכנסים והכל נורא מעומם וחשוך , הרבה עשן אורות צבעוניים נכבים ונדלקים שוב ושוב . אני משחררת את אחיזתי ממרפקה של לינה ועוברת להחזיק בכף ידה , היא עושה את אותו הדבר ואנחנו צועדים אל פנים המועדון .
אני מזהה פרצופים מוכרים פה ושם וממשיכה עם לינה ובריאן לכיוון הבר , אנחנו מתיישבים על הכיסאות הגבוהים ולינה מזמינה לעצמה שתייה חריפה בתוספת ברד , הברמן שואל אותי אם ארצה להזמין משהו ובינתיים אני מזמינה מיץ תפוזים סחוט טרי . אף פעם לא שתיתי שתייה חריפה ,אני נגד זה , תמיד אני היחידה שיוצאת מהמועדונים לא שתויה ואחראית על איך כולם יגיעו הביתה בבטחה . כולם אומרים שזה משחרר , אך אני משוחררת גם בלי זה , הם מפסיקים לנדנד לי כשרואים איך אני רוקדת ברחבת הריקודים , אני מודה שלוקח לי קצת זמן להפתח אבל בסופו של דבר עם השיר הנכון אני נפתחת .
הברמן מניח לי את כוס מיץ התפוזים שהזמנתי לידי ואני שותה אותו , "את חייבת לטעום את הברד הזה " אומרת לינה ודוחפת לידי את הברד עם האלכוהול , אני לוקחת לגימה עם הקשית , מממ ברד בטעם פטל ואוכמניות , ואז אני מתחילה להרגיש את האלכוהול יורד לי לאורך הגרון , אני מתחילה להשתעל כי לקחתי לגימה ארוכה מידי כנראה ובסוף מרגיעה את גרוני עם מיץ התפוזים .
אני מחזירה את הברד ללינה ומחליטה להזמין לי גם אחד כזה ,לא יכול לקרות כלום מכמה לגימות של ברד עם אלכוהול . הברד שלי מגיע ואני מתחילה ללגום ממנו .
הטעם המשכר חושים הזה , אני לא מפסיקה וגרוני כבר מתרגל לאלכוהול שבברד אנחנו ממשיכים לשבת בבר , לינה ובריאן מזמינים לעצמם כמה שוטים של ויסקי ואני ממשיכה לשתות את הברד שלי שהגיע כבר לחצי הכוס .
עיניי בוחנות את המועדון ונעצרות על נער ,ברמן ,ג'ייסון .