מוסיקה – פרק 12

– נקודת המבט של ג'וש –
וזו הייתה היא .
נזכרתי בהופעה שלי כשהיא צחקה עליי ומאז בגללה אני לא שר, ועכשיו .. הרגשתי שאני מתאהב בה מחדש .
" ג'וש ! ז .. זה אתה ! " היא קראה וקפצה לחבק אותי, עצרתי אותה וגם את עצמי .
נזכרתי באלי, לרגע אחד השיר שלה נעלם מראשי ואז הוא חזר . אהבתי את אלי ולא רציתי את לין .
" אתה .. השתנת " היא חייכה אליי חיוך קטן ואני הנהנתי והכנסתי את ידיי לכיסים שלי במכנס וחיכיתי שתמציא איזהשוא תירוץ שהיא צריכה ללכת או משו ולא שאני אלך ממנה .
לין הייתה יפה . השיער החום שלה השתדרג בקצוות בלונדיים שהחמיאו לה מאוד, צבע העיניים שלה השתנה מעט מחום דבש לחום – ירקרק, אבל היא נשארה מושלמת כמו שפעם חשבתי שהיא .
" בואי הנה " מלמלתי וחבקתי אותה, אולי באמת התגעגעתי אלייה למרות הכל .

– נקודת המבט של אלי –
זה היה מדהים . ברגע שאני אשיר את השיר שהם יכתבו לי, הוא יהיה ברדיו, ביוטיוב ובכל מקום אפשרי אחר . אנשים יכירו אותי .
שמחתי שמילדה שביסודי היו עושים עלייה חרם ומתעלמים ממנה, עברתי שינוי כזה גדול .
פעם בקושי דיברתי, פחדתי, הייתי כל כך חסרת בטחון . הייתי מסתובבת במסדרונות בית הספר כשצוחקים עליי, וכשפעם אחת תפסו אותי שרה הקליטו את זה והתחילו ללעוג לי בכל בית הספר .
החיים משתנים, זה מה שמעודד .

אמא חבקה אותי לאחר שספרתי לה על מה שקרה היום, כמובן שלפני כן היא ברכה אותי במזל טוב ונתנה לה מלא בלונים ומתנות . אמא שלי יודעת על ג'וש והיא גם אמרה לי שהיא תשמח להכיר אותו, בינתיים לא אמרתי לג'וש מילה על זה כי רציתי להנות מהיום הזה .
" כוכבת קטנה שלי " לחשה לי ונשקה אותי במצח . " אמא אני כבר לא קטנה .. אני בת 16 היום את יודעת .. ואפילו יש לי חבר אם זה ימחיש לך את העובדה שאני כבר גדולה .. "
" ואני זוכרת אותך שאני ואבא שלך לקחנו אותך מבית החולים .. ופתחת לראשונה את העיניים וראית את אור השמש שסינוורה אותך .. "
חייכתי אלייה חיוך קטן והשתחררתי מחיבוקה .
" אלוהים העניק לי מלאך, אלי את המלאך שלי "
" אמא .. "
ואז היא בכתה על כתפיי, הייתי מבולבלת ולא הבנתי למה " אמא .. ? מה קרה ? "
" בתי .. אני בוכה מאושר . הבת שלי הופכת לכוכבת קטנה בגיל 16 . תמיד ידעתי שתהיי כזאת, הקול שלך .. כל כך מדהים .. "
" ירשתי את הקול הזה ממך ? "
אמא השפילה את מבטה והשתתקה .
" מה קרה ? " שאלתי אותה והיא גששה אחריי ידיי, וכשמצאה אותה, תפסה אותה בחוזקה ואמרה " אני צריכה לספר לך משהו "
התיישבתי קרוב אלייה, בישיבה מזרחית, וחיכתי שתתחיל לדבר .
" אין לך את הגנים של אבא שלך, שמת לב ? "
מה היא מנסה לומר בזה ? אלוהים אדירים . אלוהים אדירים . שתאמר כבר .
" לא ממש .. "
" את לא הבת של אבא שלך .. האבא הביולוגי שלך נעלם ביום שנולדת .. "
ואז היא שמה את ידה על כתפיי ומלמלה " אני מקווה שיום אחד .. בזכות הקריירה שתתפתח לך, תוכלי למצוא אותו, אם הוא עדיין חי " ואז היא הרימה את מבטה לתקרה, וראיתי דמעות זולגות מעינייה .