מי אני פרק 4

אני וקאי החלטנו שנהיה כמה שיותר ביחד בשבוע שנשאר לי להיות איתו,מהבוקר הוא היה בא לאסוף אותי היינו בכל ההפסקות ביחד אחריי הלימודים ביחד ובסוף הוא היה מחזיר אותי הביתה ככה זה היה כל יום.
שהלכתי לישון חשבתי לעצמי מה אני יכולה לעשות ליום הולדת של קאי?
התאריך שלו יהיה בעוד 5 ימים אבל בגלל שאני לא אהיה ביום הזה החלטתי שאני אפתיע אותו לפניי והיום האחרון שנשאר לי זה מחר אז אני צריכה לתכנן משהו מהיר.
היום בבוקר יצאתי מוקדם יותר בשביל לא ללכת עם קאי ללימודים,התחמקתי ממנו כל היום,אני מרגישה עם זה רע.
פגשתי את ויקה,
ויקה:היי מרלין קאי מחפש אותך.
אני:כן אני יודעת.
ויקה:אם את יודעת את אמורה ללכת אליו.
אני:אני לא רוצה ללכת
הלכתי ושמתי לב שויקה לא הבינה למה אבל אני לא יכולה להגיד לויקה את הסיבה שבגללה אני מתחמקת מקאי היא רכלנית מדי והוא בטוח יגלה את זה לפני שנסיים את הלימודים.
הכל מוכן דאגתי שההורים שלו לא יהיו בבית,דאגתי שמייק יעכב אותו כמה שיותר זמן אחריי הלימודים אז למה אני מרגישה ששכחתי לעשות משהו עוד משהו!
מה שכחתי?
שכחתי לסדר את הבית!!!
התקשרתי לקטניס שתעזור לי,קטניס עושה לפעמים בייביסיטר לאח הקטן של קאי סו אז יש לקטניס מפתח לבית.
קטניס:היי מרלין.
אני:היי, אני צריכה שתעשי לי טובה את יכולה?
קטניס:אממ בסדר.
אני: תלכי לבית של קאי ויש שם שקיות בסלון ואם את יכולה לסדר בשביל היום הולדת של קאי,את יכולה?
קטניס:בטח,יש מישהו בבית?
אני:לא,דאגתי שלא יהיה אף אחד בבית תודה רבה.
קטניס:בבקשה.
איזה מזל שיש אותה אם היא לא הייתה עוזרת לי אני הייתי צריכה להבריז מהלימודים בשביל להספיק הכל.
הגעתי לבית השעה עכשיו 16:57 ויש לי שעתיים להתארגן.אני אשלח הודעה למייק לשאול אותו איך הולך:
"מייק קאי כבר הלך לבית?"
אחריי 2 דקות מייק עונה לי:
"לא,הלכנו לבית של טד אני חושב שאני אוכל לעכב אותו עוד שעה או יותר סבבה?"
ראיתי את ההודעה:
"יופי זה טוב תודה^^"
זה אומר שיש לי מספיק זמן.נכנסתי להתקלח ושיצאתי פתחתי את הארון לראות מה אני אלבש,
אחריי כמה דקות כבר ידעתי, החלטתי ללבוש שמלה שחורה קצרה ומנופחת עם חגורה עבה ועם נעלי עקב שחורות.
החלטתי לאסוף את השיער שלי בקוקו עגבניה ולהשים אודם אדום.
נכנסתי לבית של קאי הוא לא נמצא כאן זה טוב גם לא ראיתי אותו בדרך,עליתי לראות איך קטניס סידרה את הבית.קטניס פיזרה נרות עד לחדר של קאי,היא סדרה את החדר שלו ושמה על המיטה שלו את העוגה שהכנתי לו ועל השולחן שמה פרחים ואת הפתק שכתבתי,היא כזאת חמודה היא הכינה הכל כל כך יפה.הלכתי לשבת בסלון ואז טד שולח לי הודעה:
"אני מקווה שאת מוכנה קאי בדרך לבית בהצלחה"
החזרתי לו:
"תודה אני מוכנה"
כיביתי את כל האורות בבית,סגרתי את החלונות ואת הוילונות,הדלקתי את הנרות ונכנסתי לחדר וחיכיתי.
מנקודת המבט של קאי:
מה קרה היום למרי שלי?דווקא ביום האחרון שלה כאן היא מתרחקת ממני באמת שאני לא מבין אותה.
אמא שלי מתקשרת:
אני(קאי):כן אמא?
אמא:קאי חזרת כבר לבית?
אני:לא למה?
אמא:אממ לא סתם רציתי לבדוק אין אף אחד בבית וסו אצל חבר.
אני:אהה אוקיי ביי.
אמא:ביי.
יש קצת זמן שקט לעצמי אולי אני אתקשר למרלין,אני מתקשר והיא לא זמינה,למה החלונות בבית סגורים?
אוליי אמא סגרה את זה לפניי שהיא הלכה.
אני רואה שהבית פתוח אוליי אבא בבית,אהה למה כל הבית חשוך?ולמה יש נרות על המדרגות?
אוליי זו מרלין היא כל כך צפויה חחח.
בחזרת למרלין:
הוא נכנס אני שומעת אותו הוא צוחק הוא הבין שזו אני חחח.
אני שומעת אותו עולה במדרגות ועוצר בדלת של החדר,אני בודקת שאני בסדר ואז הוא נכנס.