מי אני פרק 6

אני מסתכלת על השעון השעה עכשיו היא 13:52,אני נמצאת בשדה התעופה עם המשפחה שלי ועוד כמה משפחות שטסות איתנו אבל אני לא מוצאת את קאי הוא היה אמור כבר להגיע איפה הוא?
השעה 13:58 אנחנו כבר על המטוס,אני צופה בדיילת אחת ששמה סוזן שמנסה להרגיע ילד קטן,"מרווין בן כמה אתה?" סוזן שאלה את הילד הקטן,"אני בן שש" ענה לה "אוו אתה ילד גדול אתה לא צריך לפחד" אמרה לו הדיילת ונתנה לו סוכריה הוא חייך אליה בחזרה ואז היא חגרה אותו בכיסא לוק צחק,"איזה ילד בכיין" הוא אמר,החלטתי להסתכל בחלון זה עדיף מאשר לדבר איתו.אני רואה קבוצה של נערים ונערות רצים לעבר המטוס שלנו היי זה קאי!
קאי וכל החברים שלי ושל לוק הגיעו וראו אותי מהחלון הם פתחו שלט גדול שהיה רשום בו:
"לוק ומרלין אנחנו נתגעגע תחזרו מהר"
"חחח מטומטמים" אמר לוק ונופף להם לשלום,כתבתי על דף "אני אוהבת אתכם" והצמדתי אותו לחלון הם ראו אותו חייכו ולורן עשתה לי לב בעזרת האצבעות שלה ואז פתאום באה מישהי והתיישבה בכיסא שלידי והסתירה לי את החלון "אני מפריעה?" היא חייכה אליי היא נראתה נחמדה "אממ את מסתירה לי את החלון" היא זזה "אויי אני מצטערת" הסתכלתי בחלון אבל הם כבר התחילו ללכת. ניסיתי להתחיל שיחה כי אין לי כוח לדבר עם לוק "איך קוראים לך?"חייכתי אליה "קוראים לי בלה ולך?" "מרלין" חייכתי אליה,היא הייתה יפה וגבוה היה לה שיער ארוך בצבע חום בהיר היו לה עניים יפות ומלוכסנות בצבע אפור היא הייתה נראת כמעט בת 20 "בת כמה את?" הייתי בטוחה שאני צודקת "אני בת 17 ואת?" הייתי בשוק היא נראת כל כך בוגרת "אני בת 16" שלוק שמע בת כמה היא הוא הסתכל עליה וחייך "היי אני לוק נעים להכיר אותך" הוא הסתכל עליה במבט הכובש שלו ועם החיוך היפה שלו שאף אחת לא מצליחה לעמוד בו "שלום אני בלה" נראה שהיא גם בקטע או שהיא סתם נחמדה "את באה לסיאול גם?אני מקווה שכן כך נוכל להכיר יותר אחד את השני ואולי תוכלי ללמד אותי קצת לדבר סינית" היא צחקה "אני חושבת שאתה מתכוון לקוריאנית סינית מדברים בסין" לוק עשה את הפרצוף המזלזל שלו "אני אלמד את שניהם " בלה גילגלה את העניים "אל תתאמץ יותר מידי אני לא מעוניינת" היא הסתכלה עכשיו על החלון "את לא מעוניינת בי?" לוק אמר את זה ונגע ביד שלה היא הסתכלה על היד שלו ואז עליו " אני לא מעוניינת בגברים" לוק לא הבין והיא צחקה "אני לסבית יותר מובן בשבילך?אני אולי אצא עם אחותך אבל לא איתך" היא צחקה ולוק היה עם פרצוף מוזר "אני הבנתי לא היית צריכה לחזור פעמיים אחח אני רוצה לישון קצת".הייתי בשוק ולא דיברתי,היא באמת לסבית או שהיא אמרה את זה בשביל להתחמק מלוק? לקחתי את הפלאפון שלי ורשמתי:"את באמת לסבית?" הבאתי לה את הפלאפון היא חייכה ואז רשמה והחזירה לי אותו,היא רשמה:"כן,ואל תדאגי את לא הטעם שלי."
המשכנו בטיסה כרגיל דיברנו,צחקנו ואז שהיא נחה הסתכלתי על לוק וגיליתי שלידו יושב דייב והסתכל עליי "היי מרלין" אני ודייב לא דיברנו הרבה זמן נכון מאוד רבנו "היי,לא שמתי לב שאתה יושב כאן." הוא צחק "אני יושב כאן עוד מאז שהמלוכסנת הזאת באה" דייב מוזר לאחרונה,כבר שבועיים עברו מאז הפעם האחרונה שהוא הציק לי "מה קרה?" הוא הסתכל עליי מוזר "אהה?" איך אני אמורה להסביר לו? "מה יש לך בזמן האחרון אתה נהיית שונה ואתה כבר לא רב איתי?" הוא הרים גבה "כי נמאס לי כבר מזה.מאז שאנחנו קטנים אנחנו רק רבים ואני אפילו לא יודע למה" טוב הוא זה שהתחיל עם המריבות האלה ועכשיו הוא מתנהג כאילו הם התחילו מעצמם "אממ אני גם לא מבינה" סובבתי את הראש שלי ועצמתי עניים "אז זהו?" הוא שאל אותי "כן זהו" עניתי לו ואז נרדמתי.
אני נמצאת בגן מלא ורדים אדומים ומולי יושב על כיסא קאי בחליפה לבנה,מהצד לוק יושב עם חליפה שחורה,מהצד השני בלה יושבת עם שמלה שחורה ומאחוריי יושב דייב עם חליפה לבנה.
פתאום הגן משתנה לחדר מראות והשמלה שלבשתי נעלמת ושאני מסתכלת על עצמי במראה אני עירומה!הם התחילו לצחוק עליי שלושתם צחוק מרושע התחלתי לבכות ולנסות לברוח אבל לא הצלחתי לזוז פתאום נהיה שקט הם נעלמו והחדר החשיך והשמלה חזרה,לא הצלחתי לראות כלום חוץ מעצמי ואז היא הופיעה,ניקול לבושה כמוני "למה את מפחדת?" היא הסתכלה עליי במבט ערמומי "ממה אני מפחדת?" היא נעלמה שוב ובמקומה הופיעה דלת.פתחתי את הדלת ומצאתי את עצמי באותו החדר מחלומות שלי ,היא ישבה על המיטה הפעם ואז הרימה את הראש שלה "ממה שאת!!"
התעוררתי,מה זה החלום המוזר הזה.הסתכלתי לצד שלוק יושב בו והוא לא היה שם ראיתי רק את דייב משחק בפלאפון שלו ובצד השני ליד החלון בלה הייתה ישנה "איפה לוק?" הוא סובב את הראש "אהה התעוררת ישנת הרבה זמן,הוא הלך לשירותים את מדברת מתוך שינה את יודעת?" הוא הכניס את הפלאפון לכיס "אמרת "עירומה" מי עירומה? מה חלמת עלייך ועל בלה?" הוא צחק "איכס ימגעיל ולא יודעת אני לא זוכרת" לוק חזר וישב במקום שלו "לוק,אחותך מדברת מתוך שינה אתה יודע?" לוק הסתכל עליי וחייך "כן היא תמיד מדברת מתוך שינה אומרת שמות,משפטים או סתם צוחקת" דייב ולוק צחקו וזה עיצבן אותי "הילדה משוגעת" דייב צחק עוד יותר וזה היה אותו צחוק שטני ומעליב שהוא תמיד צחק שפגע בי מול כולם "תסתום כבר!" שצעקתי בלה התעוררה "מה עובר עלייך ילדה?" "שום דבר" קמתי והלכתי לשירותים.ישבתי שם רציתי לבכות,למה אני צריכה להיות איתם עם דייב ולוק שני האנשים שהיא הכי שונאת!!!
ירדנו מהמטוס.בזמן שחיכנו למונית הקשבתי לשיחה של דייב ולוק,"אתה באמת אוהב אותה?" לוק שאל את דייב "כן היא משגעת אותי" על מי הם מדברים?"אתה יודע שאתה לא יכול להיות איתה?" לוק שאל אותו ואז נכנס למונית שהגיעה"כן אני יודע" דייב הסתובב ראה אותי יושבת על הספסל שומעת מוזיקה וצעק:"היי מרלין המונית שלכם הגיעה" קמתי "תודה" נכנסתי למונית והתחלנו לנסוע למלון.