מכונת הזמן-פרק 33

time machine123 30/04/2018 488 צפיות אין תגובות

בשביל אביטל , חננאל תובל ושובל זה היה היום האחרון בשנת 1991 , תובל הייתה מאושרת עד השמיים בגלל שנמצא פתרון . מכונת הזמן הייתה קיימת והיא שמחה שהיא תחזור לשנת 2017.

אבל שובל לא רצתה לעזוב את אביב לבד. היא עזרה לו לנהל את הגלידרייה . תמיד במה שהוא היה צריך עזרה , היא הייתה שם בשבילו.

היא ניגשה לדבר עם החברים שלה , על כך שהיא תישאר עוד קצת בשנת 1991 , לצד אביב כדי שהיא תוכל להיות לו לעזר.

" תשמעו , חברים! אני לא חוזרת אתכם . אני נשארת בגלידרייה כי אביב צריך עזרה בניהולה , אני יודעת שזה נשמע טיפה משוגע. אבל אני מאושרת ואני רוצה באמת שתדעו שאני אוהבת אותו. סליחה , חננאל וסליחה תובל אם אני מאכזבת אתכם." אמרה שובל בהחלטיות.

" אה , אני מאוד שמחה בשבילך , העיקר שאת מאושרת איתו. אני קצת עצובה , אבל אני אבוא לבקר אותך פה , אני מבטיחה!" קראה אביטל בחיוך עליז.

" אה , את נשארת עם איש הגלידה הפרטי שלך , את לא חוזרת איתנו , יפה . שיהיה המון בהצלחה. רק אל תצפי שאחזור לפה כדי לשכנע אותך לבוא אחרינו אל תצטערי אם הדלת תישאר סגורה ואף אחד לא יציל אותך בשנת 1991. " אמרה תובל בציניות פגועה.

" שובל , את עדיין יכולה להתחרט. אם את רוצה , זאת אומרת אם את מעוניינת להשאיר לבד את איש הגלידה הפרטי שלך." הציע חננאל.

" חנן , אני לא אתחרט . טוב לי מאוד פה. ושתבינו , יש לי הכול בשנת 2017 . אבל אני רוצה להישאר עם אביב. תחזרו אתם והכול טוב ויפה, אבל אני לא חוזרת וזהו." קבעה שובל לבסוף.

" טוב לדעת שכבר החלטת , אז להתראות. מי וייתן שתקבלי שכל ותבואי בעקבותינו. אני מקווה שתיקחי החלטה נכונה!" אמרה תובל בכעס.

" תובי , אני מבינה שאת כועסת טיפה אבל תביני אותי , אני לא יכולה להשאיר את אביב לבד . אל תכעסי עליי , די כבר עם זה באמת!" התעצבנה שובל.

" די? כל מה שאת אומרת זה די? אז יש לי חדשות בשבילך , עד שלא תעזבי את הגלידרייה אני לא מתכוונת לנסוע בחזרה." הוסיפה תובל בילדותיות.

" תעזבי אותה ודי , תובי! היא החליטה להישר פה. זו הבעיה שלה. עכשיו אנחנו צריכים לחזור ." קראה אביטל בנחישות.

" אה כן , אביטל? ומה נשאיר אותה לבד עם איש הגלידה הפרטי שלה וזהו נניח לה בשקט?" שאלה תובל בהלם והביטה בה בפליאה.

" כן , נשאיר אותה פה ונחזור לשנת 2017 . וזהו . סוף ויכוח." התערב חננאל בשיחה.

לבסוף תובל שתקה כי לא היה לה מה לומר. לפתע , נכנס יחיאל והיה בפיו בשורות טובות לגבי גבריאל דמתי.

" שלום , אביטל . מאז שעזבת כבר אין לגבריאל מי שילמד אותו בספרדית. תראי , אני מציע דבר כזה : מה דעתך שתחזרי ללמד אותו ותהיי המורה לספרדית שלו? , כבר שכחתי את מה שהיה . אני מקווה שאת לא זוכרת שסילקתי אותך מהדירה של גבריאל דמתי. אז מה דעתך?" שאל יחיאל את אביטל וציפה ממנה לתשובה חיובית.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך