מכונת הזמן 2 – פרק 3

" אני לא נותן לך ללכת , עד שתעני לי על השאלה!" התעקש גבריאל וחסם את דרכה.
" זוז, גבריאל , אני רוצה להמשיך הלאה. תן לי לעבור , בבקשה. " הוסיפה אביטל בקול שבור וניסתה לעלות על האופניים ולרכוב לשביל המוביל לביתה.
"למה את רוצה לשכוח אותי?" שאל שוב גבריאל בקול קשה.
" אמרתי לך למה, כי זה מסוכן. זה מאוד מסוכן בשבילנו אם אמשיך לדבר איתך ככה. עכשיו תן לי ללכת לדרכי." יללה אביטל בתסכול.
" טוב , את משוחררת לדרכך!" הוסיף גבריאל בקול נכנע ונתן לאביטל לנסוע לדרכה.
אבל הדמעות לא עזבו אותו גם כאשר הוא חזר לביתו והוא גילה שהתוכניות השתנו .
" אני יכול להבין מה קורה כאן?" ציפה גבריאל לתשובה משובל ואביב.
" מה שקורה כאן , דמתי שעוד פחות מחצי שעה אנחנו הולכים לשרוף את מכונת הזמן." הודיעה לו שובל בחגיגיות.
גבריאל לא יכול להאמין למשמע אוזניו . הולכים לשרוף את מכונת הזמן בלעדיו? מה קרה מאז שהוא הלך לספרייה כדי לחקור על בנו דניאל?
"מה , אתם השתגעתם? אתם הולכים לשרוף לי את מכונת הזמן." הטיח בהם גבריאל בחמת זעם. " איך אתם מעזים לעשות כך ללא ידיעתי?" אמר גבריאל ברוגזה והסתובב הלך ושוב.
" תיארנו לעצמנו שאתה תגיב ככה , אבל למה אתה כל כך כועס?" שאלה שובל בסקרנות וציפתה לתשובה.
" בן אדם . שב ותנשום עמוק. אנחנו לא רצינו לפגוע בך. נו , אל תכעס." ניסה אביב להרגיע את גבריאל העצבני.
גבריאל עמד להתפוצץ מעצבנות. הוא כל כך כעס. לו הם ידעו שהוא פגש את אביטל.. אז הם היו אולי מבינים לליבו השבור.
בדיוק באותו הרגע , נכנסו גם חננאל ותובל.
" אה , גם אתם הצטרפתם לחגיגה?" הוסיף גבריאל בציניות.
תובל וחננאל החליפו מבטים ביניהם ולא הבינו לאיזו " חגיגה" גבריאל מתכוון אליה?
" פספסנו פה איזה משהו ?" שאל חננאל בבלבול.
" לא פספסתם כלום. רק גבריאל קצת כועס על שלא הודענו לו שאנחנו הולכים לשרוף את מכונת הזמן." הסבירה שובל ברוגע , אביב עמד בצד מבויש ולא ידע כיצד להרגיע את חברו הטוב.
" נו , קדימה! אם יש לכם מה לספר לי , עכשיו זה הזמן!" זעם גבריאל.
לפתע גם אביו של גבריאל , אברהם הופיע ופניו היו עצובות מתמיד.
" אבא? מה קרה?" שאל גבריאל בבהלה וראה שפניו אדומות .
" תשמע , גבי , אני צריך להיות כנה איתך.. אבל זה לא הולך להיות קל.." פתח אברהם בשיחה.
" הבן שלך דניאל שעליו אתה חוקר , מת כבר יותר מעשר שנים." הודיע לו אברהם בקול קשה.
" דניאל ,הבן שלי מת כבר יותר מעשר שנים? וואו, כל הכבוד שהסתרתם ממני ושיקרתם לי במשך חודשים. למה לא אמרתם לי את האמת?" קרא גבריאל בעצבנות.
" תשמע , גבי. ראיתי שאתה כל כך כואב בגלל מותה של אביטל, אז חשבתי לעצמי למה לפגוע בו יותר. לא התכוונו לפגוע בך!" ניסתה שובל להסביר את עצמה.
" בטח , לא להתכוון להגיד את האמת זה נקרא לא לפגוע בי? אני לא יכול להיות פה יותר. תאחלו לי הרבה בהצלחה . כי אני הולך לברר למה הבן שלי נרצח. ושלא תחשבו לרגע על לעצור בעדי , זה ברור?" קבע גבריאל בנחישות.
" לא , גבריאל. מה אתה הולך לעשות עכשיו?" שאל שובל והתחילה לפרוץ בבכי תמרורים.
" מה שהייתי צריך לעשות לפני הרבה זמן , להציל את הבן שלי דניאל!" אמר גבריאל בעצבנות , לקח את חפציו האישיים והלך משם כועס יותר מתמיד.