פו הדב
הפרקים מעט משעממים ולא מותחים ניראלי אז החלטתי לנסות לעשות מין "ספוילר " לפרקים הבאים.
בפרקים הבאים-
*צורת חצי הלב על ידי התחילה לזהור, בעוצמה אדירה. לא יתכן שהוא פה, מה יש לו לחפש בניו ג'רזי ?!
*"אנג'ל? זאת את?" שאלתי כשפקחתי את עניי
שבת שלוום בנווות <3

מלאך פרק 7 "היי ילדה חכי רגע"

פו הדב 15/03/2013 714 צפיות 3 תגובות
הפרקים מעט משעממים ולא מותחים ניראלי אז החלטתי לנסות לעשות מין "ספוילר " לפרקים הבאים.
בפרקים הבאים-
*צורת חצי הלב על ידי התחילה לזהור, בעוצמה אדירה. לא יתכן שהוא פה, מה יש לו לחפש בניו ג'רזי ?!
*"אנג'ל? זאת את?" שאלתי כשפקחתי את עניי
שבת שלוום בנווות <3

מהפרק הקודם-
סימן חצי הלב על ידי החל לבעור בצורה בילתי ניסבלת. היבטתי מסביבי, ואז ראיתי אותו. הוא עזר לילד ששפכתי עליו את המיץ מקודם להיתנקות ונתן לו את המילקשייק שלו במקום המיץ.הוא בא לכיוון החנות ידעתי שאני צריכה לפעול במהירות. אמרתי למרי שאני הולכת לשרותים ומיד יצאתי מהחנות משפילה את מבטי. "היי ילדה חכי רגע !" שמעתי קול.
~
'לא זאת לא היא מאט, אתה משתגע ,תפססיק לדמיין לעצמך דברים !' שוב חשבתי לעצמי. היתי כל כך מבולבל, ניגשתי אל הילד המיסכן שבכה לאחר שהבלונדינית המתולתלת והאנוכית שפכה עליו את המיץ. ואחר כך ניגשתי לסטפני.הילדה המתולתלת היתה שם אך לא ראיתי את פניה, כשניכנסתי לחנות היא מיד יצאה. "אוו הטעם שאני הכי אוהבת , תודה מותק" סטפני נשקה לי על הלחי. היבטתי בגבה של הילדה, הרגשתי צורך להגיד לה משהו, ליצעוק. משהו שיתק אותי, המחשבה שזאת עלולה להיות אנג'ל שיתקה אותי. "מאט אתה בסדר? לקחת את הכדורים שלך היום?" סטפני קטעה את חוט מחשבותי. היתי מכוסה בזיעה קרה. "זאת שוב פעם האנג'ל הזאת? הילדה מתה! תפסיק כבר לחשוב עליה אתה פוגע בעצמך, אתה פוגע ביייי !" סטפני צעקה עלי לעני כל הקונים בחנות ויצאה ממנה משאירה אותי מושפל שם לבד. "היי ילדה חכי רגע !" המוכר צעק לסטפני."העודף שלך" הוא אמר והגיש לה את העודף. היא הביטה בי פעם אחרונה ויצאה מהקניון מניפה בשיערה.
אני יודע שאנג'ל מתה, לפחות כך אמרו לי אבל למה אני מרגיש אותה?למה הסימן הזה מופיע על היד שלי? למה אני רואה אותה בהשתקפותי? למה אני לא מפסיק לחשוב עליה ? מה הילדה הזאת עשתה לי? למה רצתי להציל אותה? כל השאלות עלו כשהיתי בדרכי הביתה , לא מרוכז ,לא מפוקס, "תיסתכל על הכביש כסיל!" אחד הנהגים צעק עלי תוך כדי שהוא נוהג לצידי. "זה יגמר מתישהו?" שאלתי את עצמי. התנגשתי במשהו, ניבהלתי ולרגע איבדתי את עצמי.
פגשתי את מרי בתחנת האוטובוס ראיתי כלב לבן גדול בלי קולר רץ לעבר הכביש, רכב אחד פגע בו. הכאב שהרגשתי באותו הרגע היה כל כך חזק, עזבתי את כל השקיות ורציתי לרוץ אל עבר הכלב, אך הסימן שבית החל ליזהור בחוזקה ככל שהתקרבתי. ראיתי את מאט , הוא זה שדרס את הכלב . הוא אשם בכאב. כל כך כעסתי , אבל ידעתי שאסור לי להיתקרב, הוא הרים את הכלב והכניס אותו לאוטו, הוא בן אדם טוב, הוא יטפל בו כמו שצריך אני מאמינה… אסור לו לראות אותי, זה יכול להרוס לי את כל החיים. העניים שלו החיוך שלו, הדאגה שלו… כמה רציתי לבוא אליו, להודות לו על שהציל אותי, שעזר לי. אבל לא יכלתי. אחרי אותו היום אני כבר לא אותו הבן אדם, אני לא יכולה לאהוב, אסור לי להתאהב, אני בן אדם רע, חסר רגשות ומצפון כל חיי היתי לבד חייה בשינאה אל כולם וגם אמות לבד, באותה השינאה. עליתי לאוטובוס עם מרי חוזרת לאכסניה של בית הספר. זה היה יום מלחיץ וקשה.


תגובות (3)

תמשיכייי

15/03/2013 12:53

תמשיכי!

16/03/2013 09:51

שבת קודש;;;)
תמשיכי מההההר!!!

18/03/2013 06:32
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך