מלודיות – פרק 17

ואז, הוא נישק אותי.
היה לו טעם של קפה, טעם מריר.
"מה לעזאזל אתה עושה?!" דחפתי אותו ממני, אבל לא מספיק חזק בשביל להרתיע אותו.
"מנשק אותך."
"מי אמר שאני רוצה להתנשק איתך?"
"אז מה, את מעדיפה לנשק את אלכס?"
"תשתוק."
"לא, אני לא אשתוק, את משחקת בי!" הוא צעק.
"אני משחקת בך? אני לא האחד מביננו שמחפש כל הזדמנות לנשק אותי כשאנשים לא בסביבה, וכשיש אנשים מסביבנו מתייחס אליי כמו חרא."
"את זונה." הוא אמר.
"מה אמרת?"
"את זונה!" הפעם הוא צעק, וידי פגשה את פניו. הוא החזיק בלחייו האדומה בהלם.
"בחיים אל תקרא לבחורה זונה."
הוא כל כך כעס, שהווריד בצוואר שלו בלט. זה היה יכול להיות חמוד, אם זה לא היה מאיים כל כך.
הוא לקח נשימה עמוקה, הרים את אגרופו,
והטיח אותו בפניי.
לא נפלתי, למרות שהעוצמה של אגרופו המוטח בפניי איימה למוטט אותי. אבל אני לא חלשה, אני לא אפול. הראייה בעין ימין שלי החלה להיטשטש, ובעוד כמה דקות ידעתי שהיא כבר תהיה נפוחה וסגולה- כחלחלה. אזרתי את כל כוחותיי, וסטרתי לפניו, אפילו חזק יותר מהפעם הקודמת.
"מי שמרביץ לבנות," נשמתי עמוק, "הוא אפס."
בדיוק בזמן המושלם, מכוניתו של אלכס התקרבה לכיווני. מטומטמת, מטומטמת, מטומטמת. הייתי צריכה להביא סווטשירט!
נכנסתי למכוניתו של אלכס במהירות, ולמזלי, העין שמת'יו היכה הייתה בצד של החלון, הרחק משדה הראייה של אלכס. אני לא רוצה שאלכס ידאג לי, אסור לו לגלות.
"מה קרה? מצב הרוח שלך השתנה." הוא אמר.
"כלום, פשוט קח אותי הביתה."
"למה? מה קרה?"
"אמרתי, קח אותי הביתה!" הרמתי את קולי.
"אוקיי, מצטער."
יכולתי לשמוע את העלבון בקולו. לא רציתי לפגוע בו, אבל… פשוט, אבל.
כעבור כמה דקות הגענו, ואלכס עצר את רכבו.
פתחתי את דלת המכונית ויצאתי ממנה, בלי להגיד שלום.
הייתי כבר במחצית הדרך לביתי, כשמישהו, אלכס, תפס בידי.
"לא אמרת לי ביי."
"ביי." אמרתי בשקט. רק רציתי להיכנס הביתה ולהתקלח. ניסיתי להשתחרר מאחיזתו, אבל ללא הצלחה. הייתי עדיין עם גבי אליו.
"חכי, מה עשיתי?"
"כלום, לא עשית כלום. תשחרר אותי כבר."
"לא-"
"תשחרר אותי! אני לא אוהבת שמחזיקים אותי בניגוד לרצוני!"
"את מוכנה להסביר לי מה קרה?!" הוא הרים את קולו, ונרתעתי.
"בבקשה." אמרתי, כמעט וללא קול.
הוא שיחרר את אחיזתו בי, והעביר את אצבעותיו על זרועי.
"בסדר. אבל זה לא נגמר." הוא הרפה ממני לגמרי וחזר למכוניתו.
נכנסתי במהירות לבית שלי ועליתי לחדרי.
לא בכיתי. אני לא אבכה. אני לא בוכה. לא.
התקלחתי ונשכבתי על במיטה בניסיון נואש לישון, שתוך שעתיים נחל הצלחה.

*****

הצליל המעצבן מהשעון המעורר העיר אותי. הסתכלתי על השעון- השעה הייתה שתים עשרה ועשרים, איחרתי לבית הספר בטוח. החזרה של המקהלה התחילה רק בשתיים וחצי היום, אז היה לי זמן להתארגן. אני די שמחה שהתעוררתי מאוחר, כי כך לא הייתי צריכה להתעמת עם מת'יו בבית הספר. כיסיתי את האזור הנפוח מסביב לעין שלי באיפור שלקחתי מהחדר של אמא שלי, כי לי לא היה מייקאפ.
התארגנתי ותוך חצי שעה כבר הייתי מוכנה ללימודים. המרחק בין הבית שלי לבית הספר הוא גדול, ולוקח שעה וחצי ללכת אותו, אז התחלתי ללכת. אחרי שעה וחצי הגעתי לשער בית הספר האחורי, מותשת. טיפסתי מעל הגדר הגבוהה, ונשרטתי מכל השיחים שהקיפו אותה. כשסיימתי, נכנסתי לבית הספר ועליתי ישר לחדר המקהלה, שבינתיים היה ריק. רק עוד עשר דקות יהיה צלצול וכולם בואו, ו-
שיט, שכחתי! הייתי צריכה להכין להיות את השיר ההוא, שיט. לפחות אני מכירה את השיר כך שאני יודעת את המילים, אבל, בכל זאת לא התאמנתי על השיר. ואני רוצה שלביצוע שלי יהיה יותר… משמעות. אני רוצה שיהיה לו מסר.
ואני רוצה שהמסר הזה יהיה מכוון למת'יו.
אז יש לי את הרעיון המושלם.

הדלקתי את הטלפון שלי והפעלתי בו את השיר שלינדזי ביקשה, demons, ואת השיר TKO. השיר TKO תיאר את המצב הנוכחי שלי עם מת'יו בצורה מושלמת, ורציתי להטיח את העובד שמת'יו התנהג בצורה רעה ושאני לא מתביישת לעמוד ולהתנגד לו בפניו. לקחתי דף ונייר, והתחלתי לשלב בין השירים, ליצור שיר אחד משניהם, אבל גם שיניתי את חלק מהמילים. אחרי שסיימתי, ישבתי במקום הקבוע שלי ושיננתי את המילים.
אחרי ששמעתי את הצלצול, הכנסתי את הדף לתיק וחיכיתי בסבלנות. כעבור כה דקות הכיתה כבר הייתה מלאה, ואז לינדזי נכנסה, וכמו תמיד, חזרנו על השיר פומפיי.
כשסיימנו לינדזי אמרה, "אוקיי, אז היום-"
קטעתי אותה. "לינדזי? את נתת לי משימה, לשיר סולו."
"את רוצה להתחיל עכשיו?" היא שאלה, והשבתי "כן."
בזווית העין יכולתי לראות את מת'יו בוהה בי, כנראה מופתע מכך שהיה לי אומץ לבוא היום למקהלה.
נעמדתי במרכז החדר. "אני אשיר היום את השיר demons," אמרתי, "וגם את השיר TKO."
"אב-" לינדזי החלה לדבר, אבל כבר התחלתי לשיר.
When the days are cold"
And the cards all fold
And the saints we see
Are all made of gold
When your dreams all fail
And the ones we hail
Are the worst of all
And the blood's run stale"
שיניתי את הקצב והתחלתי לשיר את TKO.
Baby, every day in training to get the gold"
That's why your body's crazy
But you can't run from yourself, that's where it's difficult,
boy I can saw in your eyes that there's something inside that made you evil
Where did you go, cause it just ain't fair
Over here thinking ’bout the shit you say
Don't know why it gets to me"
שיניתי שוב את הקצב וחזרתי לdemons.
I wanna hide the truth"
I wanna shelter you
But with the beast inside
There's nowhere we can hide
No matter what we breed
We still are made of greed
This is my kingdom come
This is my kingdom come
When you feel my heat
Look into my eyes
It's where my demons hide
It's where my demons hide
Don't get too close
It's dark inside
It's where my demons hide
It's where my demons hide."
ולבסוף, חזרתי לשיר את TKO.
" I don't understand it
Tell me how could you be so low, yeah
TKO,
You've been swinging after the bell and after all of the whistle blows
Trying to go below the belt, through my chest, perfect hit to the dome,
I'm out for the count
Yeah, girl, you knock me out
It's just a TKO
So,
I'm out for the count
Yeah, girl, you knock me out
With a TKO"
סיימתי לשיר והעפתי מבט ארסי לכיוונו של מת'יו.
עכשיו אני הייתי החזקה.
לא הייתה לו עליונות או כוח עליי.