מלחמה ואהבה פרק 2👏

koka11 26/05/2018 516 צפיות אין תגובות

התעוררתי במקום מוזר.. לא מוגדר
"איפה אני.." אמרתי בלחישה ופקחתי את עיניי
מסתכלת לצדדים רואה את ההורים שלי ונמרוד מסתכלים עלי
"אני יכולה לעזור לכם יא מוזרים" צחקתי וקיבלתי כאבים
"את בסדר!" נמרוד אמר וחיבק אותי וההורים שלי יצאו החוצה בינתיים
"בטח שאני בסדר למה שלא אהיה" צחקקתי בשנית
"אלמוג.. את.. את היית במשך שבוע בקומה.
הרסיס שפגע בך, פגע בך יותר חזק ממה שחשבנו. הוא זיהם את האזור ופגע באזור הבטן שלך גם שלא ראינו. את כרגע לא חוזרת לבסיס עד שתחלימי באופן סופי, וזאת פקודה !" אמרתי בטון שלא נותן אופציה לערעור
"אוקיי.. " אמרתי מנסה לעקל את מה שהוא רוצה ואז נשמעה דפיקה בדלת. נמרוד נתן לי נשיקה קטנה.. " אני חייב לחזור לבסיס. תתקשרי אלי כל שעה שאני אדע שאת בסדר.. ביי אסתר ויוסי אני אהיה אתכם בקשר" אמר ויצא מהחדר
"אני כל כך דאגתי לך" אמא אמרה ובכתה "את לא חוזרת לבסיס הזה יותר.. אנחנו נשחרר אותך משמה" סיימה את המשפט
"אתם באמת חושבים שתמנעו ממני לחזור.. יש שמה מלחמה בחוץ אני לא אמנע מעצמי לחזור לשמה" כעסתי וניסיתי להתרומם מהמיטה ללא הצלחה "תצאו בבקשה" אמרתי עצבנית והסתובבתי עם הפנים אל הקיר
לא מאמינה שזהם חושבים שאני אוותר על לחזור לשמה
אחרי חצי שעה נכנסה הרופאה
"לפי הנתונים הכל בסדר כבר.. את תשארי פה ללילה לבדיקות נוספות ומעקב במידה ונראה כי הכל תקין תשוחררי הביתה למנוחה" חייכה ויצאה מהחדר
מעולה. אני מחר אשתחרר אחזור הביתה ליום אחד וחזור לבסיס חשבתי לעצמי. הסתכלתי בטלפון, וואטסאפ פייסבוק אינסטגרם עונה למי ששלח הודעות וכיביתי אותו לאחר מכן
רציתי קצת שקט ונרדמתי
התעוררתי לאחר ששמעתי אנשים נכנסם לחדר
הם עשו לי בדיקות דם ובדיקות גופניות ובבוקר עדכנו אותנו שאני משתחררת. מעולה חלק ראשון של התכנית פעלה חזרתי הביתה הלכתי לישון עד שהתעוררתי מליטופים. יונתן הסתכל עלי לבוש במדים
"היי" אמרתי וחייכתי התרחקתי קצת "מה.. מה אתה עושה פה?" שאלתי תוך כדי שהתרוממתי קצת ונשענתי על הקיר
" ביקשתי אפטר.. דאגתי לך לא יכולתי לישון עם הדאגה שאת השתחררת ולא יכולתי לצאת לבית חולים לבקר" חיבק אותי וראיתי את עיניו מתחילות לזהור ולהתמלא בדמעות.
"יונתן אני בסדר אל תדאג.. מחר אני אחזור לבסיס ואהיה כמו חדשה" חייכתי אליו חיוך גדול ונתתי לו נשיקה על הלחי "תודה על הדאגה" והוא בתמורה התקרב אל פניי הרגשתי את הנשימות שלו מתקרבות אלי. אפו נגע באפי , השפתיים כמעט ונגעו אך דפיקה בדלת עצרה אותנו. זה היה טוב שזה קרה שזה עצר אותנו. אני עם נמרוד אלמוג אל תחשבי עליו
" היי יונתן" אבא שלי נכנס " כבר מאוחר 12 וחצי בלילה. אני לא אשלח אותך הביתה ככה בלילה. ארגנתי לך מיטה בחדר אורחים. תישן שמה הלילה ובבוקר תחזור לבסיס מפה" חייך ויצא
" את עייפה?" שאל וליטף את הלחי שלי. לא הגבתי עשיתי פיהוק מזויף והוא הבין אותי נתן לי נשיקה בלחי ויצא
" לילה טוב"אמר שהגיע אל הדלת וסגר אותה. ואני עצמתי עיניים וכעסתי על עצמי שהייתי צריכה דפיקת דלת בשביל לעצור אותו
התעוררתי בבוקר קצת כאבים אבל כדור לשיכוך והכל יעבור. שמתי מדים ויצאתי מהחדר למטבח להכין לי כוס נס קפה ו3 עוגיות על הצלחת
"בוקר טוב"יונתן אמר והתיישב לידי " יצאתי עם האוטו אז שתרצי נצא לבסיס " חייך ואני הנהנתי שתיתי במהירות את הקפה והכנתי לו קפה לדרך ויצאנו לפני שההורים שלי יראו. חלק ב הצליח ;)
הגעתי לבסיס וניגשתי אל החדר. עליתי על מדים והתקדמתי לכיוון הרסר שלנו. הבאתי לו את הגימלים מבית החולים שיחת פתיחה קצרה והמשך פעילות וניגשתי אל היחידה. שני ומורן ראו אותי מרחוק ורצו אליו וחיבקו אותי חזק. היה לי קשה ללכת. שהן קפצו עיקמתי פרצוף מכאב. אבל זה יעבור לא ככה? פתאום ראיתי את נמרוד יוצא מהחדר עם פרצוף עצוב וראה אותי. החיוך עלה על פניו
" מה את עושה פה?" שאל בהתעניינות
"אני בריאה וחזקה מוכנה לחזור לתפקיד שלי המפקד" אמרתי וצחקקתי תוך כדי
" שמח לשמוע בואי בבקשה למשרד שלי" אמר והתחיל להתקדם. נכנסתי אל הדלת ואיך שסגרנו אותה התנפל עלי בנשיקה.
" התגעגעתי אליך כל כך אני שמח שחזרת אלי" חייך ונישק אותי שוב " איך היה בבית?"
" אהה ישנתי" התיישבתי על השולחן מולו אחרי שסגרתי את הוילונות " ואז יונתן בא לבקר אותי" אמרתי ונישקתי את התנוך שלו " ואז אבא שלי נכנס ואמר לו שיישאא לישון בחדר אורחים כי השעה 12 וחצי בלילה" נישקתי את תנוכו השני והוא בתוצאה גנח אבל ראיתי את פרצופו מעט עצבני " ואז הלכתי לישון וקמתי בבוקר והגעתי אליך" אמרתי ונישקתי את צווארו
נמרוד בתמורה התרומם מכסאו ועמד בין 2 רגלי, ניישק אותי בחוזקה ולחש באוזני "בלילה את תעמדי דום אחרי שאגמור איתך"נשך את האוזן שלי ופתח את הדלת. "את יכולה לצאת אלמוג" אמר שראה שיונתן עומד בכוונה לדפוק על הדלת "אני שמח שחזרת אלינו"חייך ויצאתי מהחדר
"אנחנו חייבים לספר לכולם עלינו" אמרתי בשקט למורן ושני
"מי זה עלינו" ושמעתי קול מאחורי


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך