מסווגת – פרק 2

סם התיישב על אחד הסלעים סביב האגם שאליו הוא הוביל אותי . התיישבתי על הסלע לידו, כי הוא היה גדול מספיק כדי ששנינו נשב עליו . הרוח הקרירה של הסתיו ליטפה את פנינו ונפנפה את שעריי הפזור, חיכיתי שהוא יתחיל לדבר, וכך קרה .
" תקשיבי .. אני יודע שזה יישמע ממש מוזר, אבל הגעתי לכאן כדי למצוא אותך " שמעתי אותו אומר והפנתי אליו את מבטיי, וראיתי שהוא גם מביט בי .
" מה זאת אומרת ? " שאלתי מבולבלת . איך זה יכול להיות ? הוא הכיר אותי קודם לכן ?
" אני יודע שזה נשמע מוזר, ולכן אני אסביר לאט כדי שתביני הכל . את מסווגת לילי, כמוני ועוד כמו הרבה אחרים . באתי לכאן מפנימייה אחרת, פנימייה למסווגים ולבעלי כוחות על אחרים שונים "
קפצתי ממקומי " מה ? אתה משוגע או משהו ? איזה כוחות על ? אין דבר כזה אתה קולט ? "
" מצטער, אבל ישנה המציאות . את בטח צריכה הוכחות, גם אני לא האמנתי כשספרו לי על זה בהתחלה " הוא קם מהסלע ואחז בידי, המגע שלו העביר בי צמרמורת והתרגשות באותה עת ובאותה עונה, מצד אחד – כל כך שמחתי שנעשתה לפתע קרבה ביננו .. אבל מצד שני .. הוא משוגע, הוא חושב שיש דבר כזה כוחות על ?
" בואי, אראה לך " אמר בכמעט לחישה והוביל אותי כשידו בידי לתוך היער שעל יד האגם, כבר היינו רחוקים מהפנימייה, בזה הייתי בטוחה .
" יש נחל שמוביל את המים מהאגם אל הים ו .. " אט אט ככל שיותר נכנסנו ליער שמעתי קול מים זורמים, וכל כך אהבתי את הקול הזה, הוא נשמע כל כך חי וכל כך טבעי שזה מדהים . וכמו שהוא אמר, נראה לפנינו נחל זורם והוא התיישב על הגדה שלו וסימן לי להתיישב על ידו .
" תראי " לחש לי והניף את ידו וכמו קסם – המים הועלו מעלה מעלה מתוך הנחל עד שהגיעו לגובה צמרות העצים, וכשסם החזיר את ידו למקומה, המים חזרו למקומם בהתנפצות וברעש רב .
" ז.. זה .. " גמגמתי המומה מהמראה המרהיב שנראה לפניי מספר שניות .
" נכון, זה נראה בלתי אפשרי אבל גם את יכולה, את רק צריכה ללכת ללמוד את זה, להתאמן על זה .. "
" אבל אני לא מבינה .. "
" זה משהו תורשתי – קיבלת את זה מההורים שלך, שהם קיבלו את זה מההורים שלהם וככה זה מועבר . אי אפשר להפוך להיות מסווג בלי לקבל את זה בגנים . לצערנו, הורייך כבר לא בחיים והם לא יכלו לספר על ההיסטוריה שלהם "
" היסטוריה ? "
" כן, לכל מסווג ומסווגת יש היסטוריה משלהם . אגב – מסווג לא יכול להתחתן עם בעל כוחות אחר, הוא צריך להתחתן עם מסווגת .. " עכשיו הוא הפנה את מבטו אליי והתקרב אליי .
" אז למה דווקא אתה ? למה שלחו דווקא אותך ? "
" אני .. " הוא השפיל את מבטו " אני לא יודע, אבל .. "
ואז הוא רכן אליי והיינו כל כך קרובים זה לזו, ביקשתי עמוק בליבי שינשק אותי, כמו שאני כל כך רוצה כבר זמן רב . וכך קרה – הצמיד את שפתיו לשפתיי, תחילה ברכות ואחר כך החל בלהיטות ובתשוקתיות . לא רציתי שהרגע הזה ייגמר, רציתי שיימשך לנצח, אבל אחריי דקה הוא התנתק ממני ונעץ את מבטו בשפתיי " מצטער אני לא הייתי צריך .. "
" ז .. זה בסדר "
" לא זה לא בסדר, באנו הנה בשביל משהו אחר ואני פשוט .. "
" פשוט מה ? " הבטתי בו מחכה בציפייה לשמוע את התשובה ממנו, קיוויתי שיודה על אהבתי עליי, אבל ידעתי שזה פשוט לא יקרה .
" לא חשוב " הוא הפנה את מבטו אל הנחל שהמשיך לזרום .
" אני לא מבינה .. זאת אומרת שאצטרך לעזוב את הפנימייה שכמעט את כל חיי ביליתי בה ? בשביל פנימייה אחרת ? "
" כן, אבל זה למענך . כך או כך גם אם לא תרצי תגלי את הכוחות שלך, ואם לא בעצמך אז הם ימצאו אותך, ויגרמו לך להשתמש בהם לרעה . מנהלת הפנימייה מצפה לראותך – כי היא יודעת שמאז ומתמיד משפחת בלו הייתה אחת מהמשפחות החזקות ביותר כשמדובר בתחום המסווגים "
" אבל מה זה אומר ? מסווג ? שאפשר לשלוט רק במים ? "
" יש כל מיני סוגים של מסווגים – אבל מסווג בדרך כלל הוא מישהו שיכול לשלוט באחד מיסודות הטבע, את יודעת : מים, אש, אדמה, אוויר . אבל יש את המיוחדים והחזקים – שיכולים לשלוט בכמה מהם ואולי אפילו ביסודות שמעולם לא נראו "
" אבל זה לא יכול להיות .. מעולם לא – "
" אם את מנסה לומר שמעולם לא ראית את הכוחות שלך בפעולה אז את טועה . כמה מאנשי הפנימייה שלנו עקבו אחרייך במהלך השנים, וראו שאת יודעת לשלוט ביכולות שלך, אבל את פשוט לא יודעת שאת גורמת לזה "
" מה זאת אומרת ? "
" זוכרת את השריפה של שנה שעברה ? את גרמת לזה "
הייתי מזועזעת שהוא האשים אותי בזה " מה ?! ממש לא ! "
" שוב – את לא מודעת ליכולות שלך, את משתמשת בהם בלי כל ידע שהם קיימים אצלך בכלל . היית כעוסה על משהו וכשהנפת את ידך וחבטת בשולחן, השולחן החל לבעור, את זוכרת ? "
נזכרתי בשנה שעברה, כשאני וקאלי ישבנו בספרייה וחפשנו מידע על סם, ואז כשראיתי אותו מדבר עם אחת הנערות מהפנימייה, הייתי כעוסה כל כך וחבטתי בשולחן, וכשלכסנתי את מבטי אל סם, ראיתי שהוא ראה אותי עושה את זה, כל הזמן, כאילו עקב אחריי .
הסמקתי במבוכה " כן אני זוכרת . אבל זה לא ייתכן .. כנראה אחד הכבלים של המחשב נשרף או – "
" לא . זאת היית את לילי, את "
השפלתי מבט, מנסה לעכל את דבריו וגם להאמין לו . לפתע הכתה בי המחשבה שסם רצה להגיע לכאן, כדי לפגוש אותי, הוא רוצה שאהיה המסווגת שלו, אם בכלל .
" אני צריכה לחזור, לעכל קצת את הדברים " מלמלתי וכשהרמתי את מבטיי אליו ראיתי שהוא מהנהן " אני מבין, אלווה אותך ? "
" אני אשמח " חייכתי חיוך קטן והוא קם ממקומו ושנינו פנינו לכיוון הפנימייה, אחד לצד השני, כשהוא מוביל .

" תודה שליווית אותי " מלמלתי כשהגענו לדלת חדרי והוא הנהן " אין בעד מה, אוכל להיכנס רק לדקה ?"
היססתי לרגע ולבסוף הסכמתי .
פתחתי את הדלת ופיניתי לו את הדרך להיכנס, אבל הוא החליט לתת לי להיכנס ראשונה ושהוא יסגור .
" אני רוצה לומר לך עוד משהו " אמר והתקרב אליי, ואני צעדתי לאחור ולא ידעתי שהוא מוביל אותי למיטה שלי . " דבר " מלמלתי והוא ליטף את פניי עם גב כף ידו ואחר כך עבר לאצבעו שליטפה את פניי והזיזה מפניי את שערותיי . מעדתי ונפלתי על מיטתי והוא עלה עליי והיינו קרובים זה לזו, השפלתי את מבטיי לשפתיו .
" את מרגישה כלפיי משהו נכון בלו ? " הוא לחש לאוזניי ואני התקפלתי בתוכי והנהנתי בקצרה .
הוא הצמיד את שפתיו על שפתיי לרגע ואז התנתק ממני " זה הדדי לילי " .