מסכת החיים , מאחורי החשכה – פרק 1 .
מי זאת ?
שאלתי את עצמי כאשר עמדתי מול המראה , מתבוננת בתווי פני ששניו את צבעם לבהיר , עיניי שינו
מצבע האוקיינוס לצבע הדם שזורם בעורקיי , לפעמים לא מסתפקים בדם רק שהוא זורם בורדים אלה
לראות אותו מול עיניי זה יותר טוב , לא למות ! כמובן שלא !
רק לשחרר טיפה את הכאב שטמון בסתר בגופי ולא להשמיע קול , אף אחד לא מבין אותי !
אף אחד לא יודע באמת מה קורה בחיי , אף אחד לא יודע איך אני נשברת לרסיסי זכוכית שבורים ,
רסיסי הנשמה המתה שלי , ואני רק מסתתרת , יוצאת מהבית עם חיוך ענק ומזוייף על פני , אולי אני טועה
אולי אני צודקת אבל הנני יודעת את התשובה !
אני פותחת את ברז המים שמים נעימים זורמים אל הקיור , מתבוננת במים , באשלית הגלים הנוצרת
ואדים על מראת החדר מטשטשים את פניי , אני מורידה את משקפיי השחורות ומניחה על הכיורכדי שלא
ישברו , מניחה את היד מתחת למים הזורמים תוך שניות המים מחליפים את צבעם לאדום , דמעות
מלוחות יורדות בלחי וצמרמורת מעבירות , אני חובשת את ידי שנית במהירות האפשרית שלא יכנסו
ויראו את התעלולים שלי כמו שקוראים לזה , שוטפת את פניי ומסרקת את שערי הצבוע בלבן שנית שהיה מכורזל מכול הבכי המר שהיה , אני שמה בחזרה את המשקפיים ויוצאת מן המקלחת , טורקת את הדלת
ושוככת כול מה שקרה שם בשניות החדות הללו .
" אלי " רצה אלי ויקטוריה עם חיבוק ענק שתיקה אשר היה על כתפיה עוד שניה ונפל , ישר שפתיי
התעגלו לצורת חיוך וחשפו שיניים לבנות " ויקי " חרקתי בין שיני ועטפתי את ויקי בחיבוק דוב ענק ,
נשמתי לרווחה שראיתי שיש משהו שבאמת אוהב אותי בעולם הזה , טוב האמת שחברים לא חסרים
אבל האם הם חברים אמיתיים ? זאת אי אפשר לגלות !
אבל על ויקי אני סומכת בעיניים עצומות וכבדות " איך את מרגישה "? איך אני מרגישה ? אני מרגישה
נבגדת , זוועה , כואבת , נשברת , אוספת רסיסי זכוכית , בוכייה !
" אני בסדר " זה מה שפי הצליח להוציא אבל נשמתי צועקת לעזרה .
" טוב לדעת " נתנה לי ויקי נשיקה בלחי ונכנסנו אל המילשייק בר בו אנחנו עובדות , שם בצוות ? אני
מרגישה כמו במשפחה אחת גדולה , אי אפשר באמת לומר את ההרגשה שאני מרגישה פה .
" אלי , לשולחן חמש בבקשה " צעקה ג'יין מן הקופא שהמלשייק בר התחיל להתמלא באנשים
" ברור " החזרתי לה ולקחתי את דף ההזמנות ועט ונגשתי אל השולחן , לפני שלקחתי את ההזמנה
ישרתי את הסינר הלבן שהיה על מותניי ונשמתי לרווחה , הכול זאת זה היה השני שלי בעבודה ואני לא
עובדת החודש או משהו כזה כך שאני ישר נגשת אל הלקוחות " מה תרצו להזמין "? שאלתי את הזוג
הצעיר שנראה בשכבת גילי או אולי שכבה מעל , הנער עם השער הבלונדיני החזיק בידה של חברתו
עם השער השטני וראשם היה מורד " ניקח שני מילשייק שוקולד ושני צלחות סופלה עם כדור גלידה
בצד " רשמתי את הכול ולקחתי את התפריטים מהם " תודה " אמרה הנערה ונשקה את הנער ,
הסתובבתי והלכתי אל גלגל ההזמנות שהיה בחלון הקטן של המטבח , הצצתי פנימה וחפשתי את
הטבח " רוי "! צעקתי אבל לא צעקה גדולה , אותה אני מעדיפה לשמור לזמן השבירה שלי .
" שני מלישקיי שוקולד ושני צלחות סופלה חם עם כדור גלידה בצד " הוציא רוי את ראשו עם השער
המתולתל מן הדלת שמובילה אל המרתף ונאנח " בדרך " הוא גלגל את עיניו ועלה להכין את ההזמנה .
תגובות (1)
תמשיכי