"מעבר לעננים השמיים תמיד כחולים"

24/12/2011 1032 צפיות תגובה אחת

יש לי שתי מילים להגיד לך " אני אוהב אותך", גורי זה לא שתי מילים זה שלוש, אבל מישל אני ואת זאת מילה אחת הרי ♥.
הכל התחיל בשנת 1996 ב15 באוגוסט. מישל וגורי נסעו לאילת עם המשפחות שלהם ולא חשבו שיכירו את אהבות חייהם באילת, בטיול של חופשת הקיץ.
לגורי יש רק אימא, אביו של גורי היה שוטר בכיר במשטרה..למה אני אומרת "היה" זה בגלל שאביו של גורי לא איתנו עוד הוא נדקר בחזה בזמן שניסה לעצור אסיר שאיבד קצת את הראש וניסה לפצוע אסירה. ואחותו הקטנה היא לא ילדה רגילה, היא לא מתקשרת עם הסביבה כל היום רק מציירת …היא נדמה לי חולה באוטיזם.
המשפחה שלי, משפחת רוטשליד ממש הפך מהמשפחה של גורי…אבא שלי איתן הוא אח של הברון רוטשילד וכן הברון רוטשילד הוא דוד שלי, אימא שלי מפיקת אירועים ויש לי אחות גדולה בשם קטלין היא כזאת מעצבנת …וגם את אחותי הקטנה אילין אין היא מדהימה..מכל מה שסיפרתי שכחתי לספר על עצמי אני מישל רוטשילד וזהו סיפורי, סיפור האהבה הגדול שלי….אין אהבה כמו שלי , היא כמו אהבה מסרטים, התאהבות ממבט ראשון ומשם הכל פרח…

~~~~~ @ ~~~~~~
הגענו למלון אחרי שעה וחצי טיסה בנתב"ג מוכנות כבר לרוץ לבריכה שבמלון דן..אומרים לאימא ואבא ביי ופשוט רצים וקופצים למים. אני זוכרת את היום הזה , אני לבשתי בגד ים סטרפלס ורוד, אחותי הגדולה לבשה בגד ים שלם כחול, כן היא לא אוהבת לחשוף את עצמה יותר מידי ואני מבינה אותה גם אם אני הייתי נראת כמו שהיא נראת לא הייתי יוצאת החוצה מהבית חח.
לאחר שעה של שחייה, קפיצת ראש, הטבעות עלינו לחדר להתארגן לארוחת ערב במלון וברור לערב הווי.
אני כל כך אוהבת את האוכל בחדר אוכל במלון דן, פשוט כל מה שאני אוהבת נמצא שם..אין פשוט גן עדן.
לאחר הארוחה הטעימה התלבטתי מה לאכול לקינוח. עוגה או פרי , ג'לי או מוס. הלכתי להביא צלחת חדשה אחרי שהתכופפתי קמתי והסתובבתי ונתקעתי בו…פשוט הסתכלנו בעניים אמרנו סליחה והמשכנו כל אחד לדרכו ומאותו רגע הגלגלים במוחי רק התחילו להתגלגל ולחשוב מי זה הבחור הזה? למה הוא מסתורי כל כך ? למה אני חושבת אליו בכלל..מעניין…יום למוחרת לא ראיתי אותו בארוחת בבוקר גם לא בבריכה לא בים בשום מקום כאילו נעלם וממש רציתי לראות אותו שוב..
בארוחת ערב ראיתי אותו והחלטתי לגשת אליו…באתי אליו ואמרתי היי שמי מישל מה קורה?
הוא שתק הסתכל ואמר שמי גורי מה את בדיוק רוצה ?
הטון הזה שלו, המראה שלו…מראה שהוא לא בחור כמו כל אלה שהסתובבתי הוא מסקרן אותי.

~מחשבותיו של גורי ~
איזה נערה יפה…חבל שהיא מתחילה לדבר איתי כי היא תסתבך אני פשוט התרחק וזהו.

טוב היה נחמד להכיר אני צריך ללכת, גורי מה לאן
יש לי כמה דברים שאני צריך לעשות ואז את הערב הווי לראות.
רוצה..אממ.. ללכת ביחד לערב הווי ?
בשמחה תחכי לי ליד הפסל של האיש עם הנבל בשעה 20:00 .
סבבה..

פרק שני בפוסט הבא ..


תגובות (1)

שלום לליאור,
הסיפור חביב ביותר, ואפילו שאינני חובבת רומנטיקה, במיוחד אהבה ראשונה, אני מאוד נהנתי. הבעיה עם הסיפור היא שהמשפטים הכתובים הם בדיוק כמו שמישהו היה -אומר- אותם. כתיבה ודיבור צריכים לפעמים להיות נפרדים כשזה מגיע לתיאורים.
בנוסף, זה נדמה כאילו המשפטים נבלעים זה בזה, קצת קשה להסביר את זה כשאתה הוא לא אדם שכתב את הסיפור.
ההמלצה החמה שלי, שאת בוודאי שמעת שאני נותנת פה להרבה אנשים, ואין לך מושג כמה היא תורמת לכתיבת סיפור: תקראי אותו בקול רם בחדר שלך. יכול להיות מעט מביך, אולי נשמעת הצעה מגוחכת, אבל אני שמה יד על ליבי ונשבעת שלולא עקבתי אחרי ההצעות של עצמי, לא הייתי ממליצה אותן לאחרים.

חזק ואמץ. תמשיכי לכתוב.
ממני: ליסה.

25/12/2011 00:23
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך