משנאה לאהבה? פרק 28(:

פרק 28:
מנקודת המבט של תאיר:
"אני ידבר איתך יותר מאוחר יובי מישהו דפוק בדלת" אמרתי לה בפלאפון
"טוב יפה שלי.. אמן זה אביאל" צחקה
"אמן לא" צחקתי "יאאלה ביי" אמרתי וניתקתי
התקדמתי לדלת ופתחתי אותה זה היה אביאל, מצד אחד שמחתי מצד שני לא ידעתי מה הוא הולך להגיד לי. הייתה שתיקה מביכה כזאת, עמדנו כמה שניות ככה..
"אפשר להכנס?" שאל
"כן" אמרתי והוא נכנס
התיישבתי על המיטה והוא התיישב על המיטה של יובל
"מה קרה?" שאלתי
"שמעי אני צריך להגיד לך משהו שחשבתי עליו הרבה" אמר
"נו דבר"
"אני חושב שאנחנו צריכים לגמור אחד עם השני, לשכוח אחד מהשני, לא לדבר, לא לאהוב לא כלום" אמר והלב שלי צנח, הפסיק לפעום, נשארתי ככה המומה, הדמעות הציפו את עיניי,לא חשבתי מה אני עושה באותה שניה אז פשוט העפתי לו כאפה, הכל עבר לי מול העיניים, באותה שניה הרגשתי אליו שנאה פשוט שנאתי אותו!!
"אני מצטער תאיר.. אני.. אוהב מישהי אחר..רת" אמר בגימגום
"פשוט.. פשוט תלך" אמרתי וניגבתי את הדמעות
"טוב" אמר ויצא מהחדר, פשוט יצא, לא מאמינה… מה עובר עליו?

מנקודת המבט של אביאל:
לא מאמין שאמרתי את זה, יצאתי מטומטם, ועכשיו אני יצטרך לשרוד כל חיוך שלה אל בנים אחרים, או כל חיבוק כל מגע שלה עם מישהו אחר.
הייתי צריך סיגרייה להירגע, ישבתי בדשא בחוץ ועישנתי כמו מטורף כמעט קופסא שלמה.
"היי" אמרה עדן והתיישבה לידי, סעמק אלוהים מה עשיתי לא נכון מה?!
"היי" אמרתי ביובש, אני לא אוהב אותה אני אהבתי אותה, אני אוהב את תאיר רק את תאיר!
"מה אתה עצבני?"
"כל כך שקוף" אמרתי
"כן" אמרה והזיזה את הקופסאת הסיגריות מצד לצד כדי להגיד לי
"זה מרגיע אותי עכשיו" אמרתי
"פעם אני הייתי מרגיעה אותך" אמרה
"אל תתחילי בבקשה.. במילא עובר עלי יום קשה"
"זה בגללה?" שאלה
"בגלל מי"
"אל תשחק אותה אביאל, שמעתי על סיפור האהבה החדש שלך " אמרה
"אה את באה כאילו את באה להגיד לי שלך לא היה חבר אחר מאז אני" צחקתי
"היה.." אמרה
"נו אז מה את רוצה שאני ישב בחדר ויבכה על זה שעזבת?" שאלתי
"לא אבל לפחות שתתקשר תדבר.. תראה אכפתיות" אמרה
"כוסמאק למה את לא התקשרת למה תמיד אני!!!"
"די אביאל אני אוהבת אותך, תפסיק לצעוק עלי!" צעקה ונישקה אותי בשניה לא ידעתי איך להגיב.

מנקודת המבט של תאיר:
אז בגלל זה הוא לא רצה אותי, חשבתי לעצמי והמשכתי להסתכל עליהם מתנשקים, הוא לא מתבייש.. אני שונאת אותו.
די תאיר תשחררי את הראש שלך מימנו, יש בנים טובים יותר.. חאלס.. ניסיתי להרגיע את עצמי.
הסתובבתי וחזרתי לחדר, התקלחתי והלכתי לישון.

מנקודת המבט של יובל:
חזרתי לפנימייה, תאיר לא עונה לפלאפונים, בטוח קרה לה משהו.
עליתי במדרגות וראיתי את אביאל ועדן הזאתי מחובקים, נו עכשיו הבנתי מה קרה לה.
נכנסתי לחדר והיא עוד ישנה השעה הייתה תישע, והיא בטח גם לא קמה לבית ספר, נשאיר אותה לישון. יצאתי החוצה קצת והתיישבתי על איזה ספסל ושמעתי שירים .
מישהו נגע לי בכתף, זה היה בר, הסתכלתי עליו וחייכתי חיוך קטן והוא התיישב לידי.
"מה קורה?" שאל
"בסדר" עניתי "אתה יודע מה קרה לתאיר?" שאלתי
"אביאל אמר לה שהוא רוצה לגמור איתה אחת ולתמיד" אמר לי
"מה?! איזה חצוף מה נראלו שהוא מוותר על תאיר בשביל הקופה הזאת?!"
"לא יודע… ומה דווקא עדן בסדר"
"לא היא ממש לא בסדר בר ממש לא" אמרתי
"אוקי" צחק ואני אחריו יש לו צחוק ממכר.
"יש לי תחושה שזה קשור לאור הזה.. אביאל לא סתם היה מוותר ככה אני מכיר אותו" אמר אחרי כמה שניות של שקט
"מה הוא עשה אור?" שאלתי
"לא יודע, אביאל לא סיפר לי, אבל בזמן האחרון אביאל והוא רבו הרבה" אמרתי
"אני חייבת לברר" אמרתי וקמתי
"חכי לי אני יבוא איתך" אמר וקם איתי.
עליתי לחדר ופתחתי אותו וראיתי שתאיר עומדת ליד החלון ובוכה, הסתכלתי על בר וישר רצתי אליה וחיבקתי אותה.

כעבור חודשיים-
מנקודת המבט של תאיר:
"די מתן" צעקתי וצחקתי תוך כדי
"לא את התחלת" צחק והמשיך לדגדג אותי
"שאני לא יתהפך עליך!!" צעקתי
"וואה וואה, את מסוכנת אה" צחק
"רוצה לנסות?!"
"נראה אותך" אמר מתחכם, תוך שניה מצאתי את עצמי מעליו
"וואו, חברה גם יפה וגם חזקה יש לי" צחק ונישק אותי
"אין דברים כמוכם אין" צחקה יובל שנכנסה לחדר
"תגידי לו דלא יתעסק איתי פעם הבאה" צחקתי
"אה כן?!" צחק
"אה כן!!" אמרתי והוא התחיל לרדוף אחרי בחדר
עוד פעם אני בגן ילדים?" צחקה יובל. "
אני יסביר הכל מבטיחה! אז ככה, אביאל ואני לא מדברים כבר חודשיים, הוא עם עדן ועוד המון בנות תוך כדי ואני? אני עם מתן סוויסה והוא אהבת חיי.
הוא לא חדש בפנימייה, אבל מרוב שהייתי עסוקה באביאל לא שמתי לב אליו.
נגשנו במסיבה של בר, וככה זה המשיך מידידים לחברים!!! אני מאוהבת בו.
יובל ובר סוף סוף ביחד, אחרי הרבה מאוד זמן!! הכל ממשיך כרגיל חוץ מזה שאני כמעט ולא מצליחה לשכוח את אביאל, אבל מנסה באמת שמנסה. אני אוהבת את מתן שלא תבינו לא נכון, פשוט משהו מאביאל משאיר נוכחות בלב שלי ומסרב לעזוב.
"נו אתם באים?" שאלה יובל
"לאן?" שאלתי
"לחדר אוכל.. נו אני רעבה" אמרה
"יפרה את כל היום אוכלת" צחק מתן
"פרה חברה שלך" אמרה בצחוק
"בזה את צודקת" צחק
"חוצפן" נתתי לו מכה קטנה ביד
"יאאלה בואי בואי" צחק והרים אותי המיטה
"או סוף סוף" צחקה יובל
ירדנו לחדר אוכל והתיישבנו בשולחן שלנו, עם רוי,ליעם ודור.
"יובל, תאיר!! בואו!" צעק לנו בר כדי שנבוא לשולחן שלהם.
"לא" מילמלתי ליובל
"תלכו נו זה בסדר" אמר רוי וחייך
"לא נו.." אמרתי
"בואי נו אז מה" אמרה יובל וגררה אותי ואת מתן לשולחן שלהם, אני התיישבתי ליד יובל וליד מתן, לא רציתי לשבת שמה עם אביאל ועדן וכל אלה! אוף.
"מה תאיר עוד שבוע בת 16 וכאלה?" חייך בר
"כן" חייכתי
"וואה וואה על המסיבה שהולכת להיות" צחק מתן
"חשמל אחי" צחק בר
"מה על איזה מסיבה מדברים?" אמר אביאל והתיישב בשולחן
"מסיבת יום הולדת לחברה שלי" חייך מתן חיוך מתגאה, מתן לא יודע שאני ואביאל היינו ביחד חודש וחצי.
"חברה שלך" מילמל אביאל
"אני הולכת לשירותים" אמרתי ויצאתי מהחדר אוכל.
נכנסתי לשירותים והסתכלתי על עצמי במראה, כל פעם שאני רואה אותו אני לא יודעת מה עובר עלי אני מתנהגת מוזר אוף.
"אי אפשר להמשיך ככה!!" נכנס אביאל בסערה
"מה?"
"מה מה?! אל תשחקי אותה" אמר
"לא משחקת"
"אז מה את עם מתן הזה?"
"אז מה אתה עם העדן הזאת?"
"מסתבר"
"מסתבר" אמרתי ובאתי לצאת מהשירותים
"וואי נמאסת עלי" אמר ותפס בידי הוא קירב אותי אליו היינו צמודים מרחק מנשיקה.
"אני מסתכל עליך כל פעם מחדש ונמס…" אמר ונישק אותי, נשיקה סוערת הוא הצמיד אוית לקיר ואני פשוט זרמתי, לא הצלחתי להפסיק לא הצלחתי!!! זה חזק מימני.
"תאיר? תאיר את שם?!" צעק מתן מבחוץ לדלת של השירותים של הבנות
אני ואביאל התנתקנו הסתכלתי עליו והוא עלי.
"מה עושים?!" שאל בשקט ובשניה אחת דחפתי את שנינו לתוך אחד מהתאים.
"כן אני פה!!" צעקתי למתן.