אני אמשיך עוד מעט כי הראש שלי מתפוצץץץ וגם הפרק נראה לי מאוד ארוך כי אני מהפלאפון :-*
שבת שלוםםםם יפיופיםםםם
מקווה שאהבתםםםםם

מתי היא תשים לב.. פרק 21 חלק ב'

31/05/2013 2494 צפיות 7 תגובות
אני אמשיך עוד מעט כי הראש שלי מתפוצץץץ וגם הפרק נראה לי מאוד ארוך כי אני מהפלאפון :-*
שבת שלוםםםם יפיופיםםםם
מקווה שאהבתםםםםם

נקודת מבט הדר-
התעוררתי לבוקר גשום בתוך זרועותיו של תומר, זזתי מעט וקמתי בזהירות מהמיטה בלי להעיר אותו. נכנסתי למקלחת עשיתי את ארגוני הבוקר שלי, צחצחתי שיניים ואספתי את שיערי השחור לקוקו גבוה רופף מעט וחזרתי למיטה של תומר. מי היה מאמין?אחרי שהתנהגנו אחד לשנייה בצורה מגעילה עכשיו אנחנו ביחד ישנים באותה מיטה..
נכנסתי מתחת לשמיכת הפוך הנעימה ונשכבתי ליד תומר, העברתי את ידי על גבו השרירי שהיה בלי חולצה, העברתי את אצבעותי על גבו וטיילתי עם אצבעותיי עד שהגעתי אל זרועו, העברתי את אצבעותי על זרועו במקום שמקועקע לו קעקוע, הקעקוע היה כתוב בצרפתית, לא ידעתי לקרוא את הקעקוע אבל העברתי את אצבעותיי על המקום. העברתי באיטיות את אצבעותי אוחי אני אצליח לקרוא, היתי בצרפת חודש בגלל הדוגמנות, אולי אני אזכר.. "בליבי תישארי לנצח" אמר תומר. נבהלתי והסתכלתי עליו, הורדתי את ידי מידו ואמרתי "מצטערת הערתי אותך?" והוא התמתח וענה "לא, גם ככה אני צריך לקום, בוקר טוב" אמר ונשק למצחי וקם למקלחת. נשכבתי במיטה והסתכלתי על תומר שיצא והניח תפילין. הוא סיים להתפלל והלך למטבח והכין 2 כוסות של נס קפה, הוא התקרב אל עברי ואמר "קחי, אני יוצא שניה לעשן ובא" אמר. הנהנתי בראשי והנחתי את הנס קפה על השולחן ונשכבתי במיטה, רציתי לנוח, אפילו לדבר לא היה לי כח..
"מה את בדיכי" אמר ונשכב לידי. "לא בדיכי" אמרתי והתקרבתי אליו, הנחתי את ראשי על החזה השרירי שלו ואת ידיי העברתי על בטנו השרירית, "זה נראה ככה" אמר ונשק לראשי, העדפתי לא לדבר, נתתי לשנינו להירגע מכל הבוקר הזה.. "השתנתי מאוד אחרי שהתגייסתי לצבא" אמרתי והעברתי את אצבעותיי על תווי הריבועים של תומר בבטן. "מאיזה בחינה?" שאל, "דברים שאתה לא צריך לדעת.. אבל אני שנאתי את עצמי לפני הגיוס ועכשיו אני לא סגורה על עצמי" אמרתי והקשבתי לגשם שמטפטף.. תומר נשק לראשי ואמר "למה את שונאת את עצמך?", אני לא יודעת.. באמת שאני לא יודעת מה זה הרגש הזה.. "קל לי להאשים את עצמי במקום להאשים אחרים" אמרתי לאחר כמה דקות של שקט, "בגלל זה את שונאת את עצמך?" שאל וזה נתן לי להרגיש כאילו עשיתי משהו שגוי.. "תמיד היתי אדם לעצמי.. היה את הדר שכולם אוהבים והדר אוהבת את כולם והיה את הדר שיושבת לבד בחדר ובוכה על זה שהיא חייה" אמרתי ונזכרתי ברגעים הרעים האלה שהיתי מתבודדת ובוכה כי קשה.. ותמיד קשה.. אבל אצלי היה יותר כל הלחץ העומס עליי..
"ועכשיו איזה הדר את?" שאל, איזה הדר אני? למה בכלל יש לי כמה גרסאות?. "כשנמצאים עם אדם המון זמן מגלים את האופי האמיתי שלו" אמרתי ותומר חיבק אותי וקירב אותי אליו ונשק לראשי, "בשבילי את הדר" אמר וזה העלה בעיניי חיוך.. "איזה הדר?" שאלתי, "הדר שכולם אוהבים והדר שאוהבת את כולם, הדר שקשה לה לא מתייאשת, הדר שעוזרת ואוהבת ללא סוף, הדר שתיתן את כל הנשמה שבשביל שלך יהיה טוב, הדר שלפעמים מועדת אבל חוזרת מיד לעמוד, הדר האמיתית" אמר ועלה על פניי חיוך. "את עדיין שונאת את עצמך?" שאל.

נקודת מבט תומר-
אצבעותיה של הדר שעברו על גופי העבירו בי צמרמורת, הרגשתי את חיוכה, היא שתקה ולאחר כמה זמן ענתה "אני כבר לא שונאת את עצמי, אבל תמיד יש איפה להשתפר" אמרה. היא שואפת להשתפר.. אהבתי את זה בה שהיא לא מתלהבת מזה שאמרו לה שהיא יפה ומזה שהאופי שלה בסדר, היא קודם כל מביאה בפניי עצמה את האופי שכובש והיופי שלה גם משהו מיוחד בפניי עצמו שאי אפשר להתעלם. אני אוהב אותה, ואני מעריך אותה על הכנות שלה ועל החום ועל האהבה ועל הריבים ועל הדאגה שלה, אני אוהב אותה!
"איך ישנת?" שאלתי לאחר כמה דקות. "פחדתי בהתחלה אבל אחרי זה ישנתי טוב יותר" אמרה והרימה את מבטה אליי, "אז את מוזמנת לישון איתי בכל ימי החורף" אמרתי וצחקתי מעט, הדר צחקה גם את צחוקה הביישני. "פתוח" אמרתי לאחר ששמעתי דפיקה בדלת, הדלת נפתחה ואבא נכנס בדלת עם ליאל בידיים שלו, לא אהבתי את מה שהולך לקרות עכשיו, הדר הסתכלה עליי במבוכה ואמרתי "קרה משהו?" והוא ענה "אנחנו יוצאים ונועם הולכת לחברה ואין מי שישמור על ליאל, יש מצב אתה שומר עליו?" שאל אבא, לא התאים לי. חשבתי כמה דקות שקיוויתי שהאדמה תבלע את אבא ואת ליאל , "בטח, אין לנו בעיה" אמר הדר וצבטה עם אצבעותיה את בטני. היא קמה ולקחה את ליאל מידיו של אבא, אבא אמר "תודה, אנחנו לא נחזור מאוחר" אמר ויצא מהר מהדירה שלי, הדר התיישבה במיטה לידי והושיבה את ליאל עליה, אני שכבתי במיטה על הגב באותה תנוחה ומשכתי את הדר שתחזור להיות איך שהיינו מקודם, היא נשכבה לידי וליאל היה בין שנינו, רגל ימין של הדר הונחה על 2 רגליי וראשה הונח על החזה שלי, עטפתי את גופה עם ידי ואמרתי "למה הסכמת" והדר צחקה ואמרה "תמיד חלמתי שיהיה לי אח קטן, וחוץ מזה זה אבא שלך" אמרה וליאל ניסה לרדת מהמיטה, קפצתי על ההזדמנות והורדתי אותו מהמיטה, "תמיד רצית אח קטן?" שאלתי וקירבתי אותה אליי, היא צחקה ואמרה "כן, בערך, רק שיהיה חמוד",.
צחקתי מהמחשבה ואמרתי "הגשם נפסק, בואי נלך לאכול עם נועם, היא כמוך תינוקת צריך לשים לב שאתן אוכלות", הדר חייכה ואמרה "אני תינוקת? אם כן אפשר לצאת עם ליאל לדייט?" צחקה, "לא!" אמרתי והצמדתי לה נשיקה ארוכה לשפתיים, "קומי קומי" אמרתי והקמתי אותה מהמיטה, "חכה אני נכנסת להתלבש" אמרה, "לא את לא, שימי רק את הג'קט הזה" אמרתי יזרקתי לה ג'קט מהארון שבחדר שלי. "מציק!" אמרה ושמה את הג'קט, היא סידרה את שיערה ואת הפוני והרימה את ליאל על ידיה, הלכנו לבית של אבא שלי. נכנסנו לבית והיא שמה את ליאל על הריצפה, הוא רץ לחדר שהיה שלי פעם ואני והדר הלכנו לחדר של נועם.. בובה קטנה ישנה

נקודת מבט נועם-
קמתי בבוקר מדפיקות בדלת זה ליאל המעצבן הזה!! "תעיפו אותו מכאן!!" צרחתי עליהם מבעד לדלת הנעולה, "אולי תצאי? כל היום את בחדר שלך" אמר אבא, ממש הוא לא עניין אותי עכשיו!, "השעה 7 בבוקר עופו מכאן!!" צעקתי והכנסתי לאוזניי את האוזניות והפעלתי שירים וככה נרדמתי, כל בוקר אותו סיפור, אני קמה מרעש שליאל עושה, רבה עם אבא, הולכת לבית ספר עם הרגשה חרא וכל השבוע מרגישה חרא, ומראה מבחוץ שהכל בסדר שבפנים אני אוכלת את עצמי על זה שאמא שלי מתה בגללי! העניקה לי חיים ומתה בגללי! רק כשתומר בא הביתה אני מרגישה כיף, מרגישה שייכת.. התעוררתי כשהרגשתי נגיעות בגבי, זה לא ליאל כי ממזמן היתי מדביקה אותו לקיר! הרגשתי את האוזניות של האיפון יוצאות מאוזניי, "די עזוב אותה" אמרה הדר, יש לה קול עדין כזה, כיף לשמוע את הקול הזה על הבוקר.. "מפלצת קומי" שמעתי את תומר ועלה על פניי חיוך, חיוך אחרי בוקר חרא!, "בוקר טוב מפלצת" אמרתי בחיוך והתמתחתי אחורנית, פקחתי לאט לאט את עיניי וראיתי את תומר על המיטה שלי שוכב לידי ואת הדר עומדת בצד לידו. "ככה זה כל בוקר שתומר נמצא כאן" אמרתי וצחקתי, "יש בעיות עם זה?" אמר תומר וזרק לי כרית לפרצוף, "אני לא מאמינה! אתה כ"כ מת!" אמרתי וזרקתי עליו כרית, התחלנו מלחמת כריות והדר צחקה מהצד וליאל המציק נכנס לחדר, אני אוהבת אותו אבל אני כועסת כי אני מרגישה רע עם עצמי..
"יאלה תתארגני ובואי לאכול" אמר תומר וזרק עלי כרית ויצא מהחדר והדר יצאה אחריו ולקחה את ליאל וסגרה את הדלת בחיוך. חסר הרוגע הזה בבית, אשתו של אבא כמעט ולא מדברת איתי, רק היי וביי, זה בגלל שאנחנו לא מסתדרות עם כל הריבים שלי עם אבא ועם הבן שלה…
יצאתי מהחדר לבושה בפיג'מה חמה, התיישבתי בשולחן והסתכלתי על תומר והדר מתנשקים, הם כאלה חמודים.. הוא ישב על הכיסא בר שבצבע שחור והדר ישבה עליו ושניהם מתנשקים, רק אני 'לנצח לבד!' כי לא מצאתי את האחד שלי.. ואם מצאתי הוא גדול ממני בכמה שנים טובות ואבא כועס עליי באיזה זכות!. שלא נדבר על זה שאבא שלי הכניס את אמא שלי להריון בגיל 18.. ואז תומר נולד.. הוצאתי קרונפלקס ושמתי בשולחן והוצאתי 3 צלחות כפות וחלב ואמרתי "יש קרונפלקס רק אל תאכלו אחד את השני" אמרתי ושמתי לי בצלחת קרונפלקס צריוס, הדר הסמיקה מעט והתיישבה בכיסא ליד תומר ושניהם התחילו לאכול, סיימתי לאכול ושמתי את הכלים בכיור, "לאן?" שאל תומר, "להתארגן וללכת לחברה" אמרתי, בימי שישי אנחנו לא לומדים הכי כיף.. "קודם תאכלי תפוח ואז" אמר, "אבל אכלתי קרונפלקס!" אמרתי ותומר לא הסכים לשמוע וזרק לי תפוח, תפסתי את זה לפני שזה התפוצץ על הפרצוף שלי והתיישבתי לאכול בלית ברירה, אני שמחה דווקא שהוא דואג לי ככה, זה עושה לי כיף על הלב.
"סיימתי!!" אמרתי וזרקתי את התפוח לפח והלכתי לחדר להתלבש, התלבשתי ובאתי לצאת אל לין חברה שלי, "חכי הדר תקפיץ אותך" אמר ואני לא התנגדתי.. "אני?" שאלה הדר, "כן את" אמר תומר ונשק לאפה, "תומר לא!" אמרה. "נו היא תסביר לך איך" אמר ולא הפסקתי לצחוק, "להגיע לבית שלי מהבסיס ולדירה החדשה אני לא יודעת" אמרה ותומר אמר "בהצלחה" ושם את הצלחות בכיור. "אח שלך פשוט מצחיק" אמרה הדר ולקחה את המפתחות מידיו של תומר ונשקה לשפתיו ברגע האחרון. יצאנו למכונית והסברתי להדר איך לקחת אותי, היא ממש חמודה, "את אוהבת את תומר?" שאלתי והיא חייכה ואמרה "מאוד, ואת?" שאלה, צחקתי כי זה ברור שאני אוהבת את תומר.. "מאוד, ואיך יודעים שאוהבים מישהו?" שאלתי, היא צחקה ואמרה "אני לא יהיה קיטשית ויגיד כל מיני שטויות, יש דבר אחד שאני הבנתי, כשאוהבים מישהו את יכולה לוותר על הכל.. אני גרה בדירה בת"א עם עומרי חבר של תומר, אני לא בדיוק מחבבת את אמא שלי, אנחנו בריב אפשר להגיד, ואבא שלי לא היה מעורב בחינוך שלי כ"כ, אז עזבתי את הבית וכשהכרתי את תומר הוא מילא לי את החור החסר בלב ומילא לי את כולו.. " אמרה והרגשתי קשורה אליה מהבחינה של ההורים, "מתי עברת דירה?" שאלתי, "כשהתגייסתי, היתי בת 18 וחודשיים" אמרה, "הנה זה כאן" אמרתי והיא חייכה ואמרה "היי בובה, תהני" וחיבקה אותי, חיבקתי אותה בחזרה וירדתי אל לין, אני באנ אליה כי היא חברה שלי אבל אח שלה הגדול מתנהג אליי טיפה לא מי יודע מה.. אהבתי אותו, חיבבתי אותו אבל הוא רק מפלרטט איתי וזהו..

נקודת מבט הדר-
הרגשתי טוב כשדיברתי עם נועם, היא הבינה אותי ונתתי לה לצאת עם הרגשה טובה, הרגשה שאוהבים אותה, היא ילדה מדהימה ביופייה ובאופייה.. נסעתי עם הגיפיאס לבית של תומר, לנהוג על ג'יפ זה מגניב אבל מפחיד.. נכנסתי לחצר הגדולה של תומר, הוא ישב בחוץ בשולחן עץ שליד הדירה שלו ועישן, יש מרחק גדול בין הדירה שלו לדירה של אבא שלו.
"איך היה?" שאל תומר, גלגלתי את עיניי והתיישבתי לידו, רוח קרירה נשבה והעיפה את שיערי לצד, "היה מפחיד" אמרתי והבאתי לו את המפתחות, הוא לקח שאיפה מהסיגריה וצחק, "יפה לך בגדים שלי" אמר והסתכלתי על החולצה השחורה שהביא לי ללבוש. "למה אתה מעשן?" שאלתי, בדר"כ שמתחילים לעשן זה בגלל שמשהו נפשי קורה.. "התחלתי בגיל 15 זה התחיל מנרגילה עבר לסיגריות, הבנתי שאמא שלי לא תחזור, עישניתי כבד.. הפסקתי וחזרתי לעשן אבל פחות" אמר, לקחתי את ידי והעברתי על פרצופו בצורה מעצבנת.. מהמצח שמתי את כל כף ידי וירדתי עד סוף הסנטר, "אני אוהבת אותך הכי שבעולם בזכות מה שאתה" אמרתי ותומר צחק ואמר "אני אוהב אותך הכי בעולם!" אמר ונשק לראשי, הוא בהה בנקודה כל שהיא וצחק, "מה מצחיק?" שאלתי.
"התורנות מטבח שלך שרבנו" אמר, אוי נזכרתי בזה! כשרבנו הוא דפק אותי במשמרות מטבח!!


תגובות (7)

מושלם יותר מרגע לרגע …
תמשיכי
ותרגישי טוב ♥

31/05/2013 13:43

מושלם :) תמשיכי במהירות !
ותרגישי טוב :)

31/05/2013 14:45

מושלםםםםםםםםםםם תרגישי טוווב

31/05/2013 17:07

מושלםםםםםםםםםם תמשיכיי

01/06/2013 04:37

חחחח מושלם

01/06/2013 11:56

אמאלה זה פשוט מהמממם !
ת לייבת להמשייייייייך ! <3
looove youuu sooo muuuch

01/06/2013 12:03

תתתתמממשיכי מושלללמיי

02/06/2013 13:51
18 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך