מתי היא תשים לב… פרק 30 חלק ג'

הנסיעה המשיכה בשקט בזמן שאני העברתי את הזמן בדיבור באסמסים עם מאור.
לעומתי, אורי תופך על הגה כמקצב השיר המתנגן. שיר של שנות ה80..
אספתי את שיערי לקוקו גבוה, מרגישה את העקצוצים של שיערי על גופי הלוהט- משמעו האומר שהחום שלי מתחיל לעלות.
"מה זה?" שאל אורי ללא הבנה ונגע בצווארי. שיט.
"א-אמ. זה כלום" גמגמתי והסתרתי את הסימן עם כף ידי- זה מה שחסר לי.. שאורי יראה את ההיקי שמתן עשה לי.
הרגשתי את לחיי מתלהטות ומאדימות כאשר אורי בחן את צווארי והזיז את כף ידי מצווארי כשעצרנו בחניה של הבית של שרית ואורי.
"הדר?" שאל שוב, לא יכולתי לענות. חיוך רחב ומובך עיטר את שפתיי.
"זה מתן עשה לך את זה?" שאל ללא הבנה
"כאילו אתה לא עושה לשרית היקי מידי פעם" אמרתי בביטחון וכשאורי נקב בי מבט מזועזע השתתקתי.
"רגע. את באת אליו, והוא עשה לך היקי?" אמר, יותר נכון שאל את עצמו.
"גברת הדר ביטון. עצרי מיד" קרא לי אורי ומבלי שהוא שם לב יצאתי מהרכב אל כיוון הבית.
המשכתי ללכת במהירות לבית מתעלמת מקריאתו של אורי, מנסה להתחמק מהשאלה הידועה שלו.
השאלה המביכה כל כך!
"הדרוש. איך היה אצל מתן?" קפצה עליי שרית בחמימות.
הבטתי עליה ומיד על אורי שנכנס לבית, הסתכלתי על המדרגות וחיפשתי דרך מילוט.
"שכבתתם?!" שאל אורי ללא הבנה.
הבטתי על שרית שוב ואז על אורי, ואז שוב על המדרגות ובשנייה שהתאפשרה לי ברחתי לקומה למעלה. נמנעת מהצעקות למטה.

"אתה מביך אותה" אמרה שרית בכעס חמוד.
"מביך?" שאל ללא הבנה, "אני אמור לכעוס ולהביך אותה!" כעס
"אני בת 19 ומותר לי לשכב עם מי שאני רוצה" צעקתי מהקומה למעלה
"רדי ללמטה!" קרא אורי ועלה במדרגות במטרה להוריד אותי ללמטה.
"לא רוצה" אמרתי בקטנוניות.
"הדר הוא לא כועס עלייך, הוא רק רוצה לדבר איתך" אמרה שרית, מנסה להוריד את הלחץ שלי.
לא הבנתי למה אורי כועס…
הרי אני ומתן כבר הרבה זמן ביחד, וטסנו ביחד, ואני זהירה..

"אני זוכר שנגמרו לך הגלולות, קנית עוד?" שאל אורי והרים את גבתו הימנית
שכבתי במיטתי ואטמתי את אוזניי מתעלמת לגמרי משאלתו.
הוא יודע שאני שונאת שמדברים איתי על השטויות האלה..
"הדר!" גער בי.
"כן, קניתי" אמרתי בגלגול עיניים, למה הוא עושה מזה כ"כ סיפור? כי אחרי שאני אכנס להריון הוא יותר לא יוכל לקחת אותי לדגמן? ידעתי שהכל זה אינטרס!
"אני שמח. וגם אם את לוקחת גלולות זה לא אומר שמתן יכול לשכב איתך בלי קונ-" אמר ונקטע ע"י עדן שעשתה קול נגעל.
"למה זה כל כך חשוב לך? כי אחרי זה אתה לא תוכל לקחת אותי לדגמן? כי כולם פה זה על אינטרס? אף אחד לא באמת אוהב אותי, הכל זה אינטרס!" אמרתי בכעס.
אין לי שום זכות לצעוק עליהם ולדרוש מהם משהו, הם עשו לי מצווה שהם לקחו אותי אליהם הביתה.

"מאיפה צצה לך השטות הזאת?" אמר ללא הבנה
"זאת לא שטות!" אמרתי שוב בכעס
"קודם כל תנשמי, אני לא רוצה לשמוע את הטון העצבני הזה" אמר אורי בשקט וליטף את ראשי.
"את בכלל לא כאן מתוך אינטרס. את הילדה שלי, את יודעת את זה" אמר ושוב החזיר בי את התחושת שייכות.
"אני לא רוצה שתטעי בדרך.. אני לא רוצה שתיכנסי להריון- למשהו שלא תוכלי להתמודד איתו בגיל כזה. את אמורה להיות נערה, אישה. לא אמא.
ודבר שני, חסר מחלות? חסר הרבה דברים שנגרמים? אני בסך הכל רוצה שתהיי בטוחה" ענה "ואם הייתי יכול, ואת יודעת את זה, הייתי מוציא אותך מהעסק של הדוגמנות".

אורי סיפר לי על מחלות ועל דברים שעלולים לקרות לי כשאני לא אחראית.
הוא לא כעס, הוא רק אמר.
שמחתי שהוא גם לפעמים כועס עליי, זה נשמע מוזר, נכון?
כי אם הוא כועס עליי, זה אומר שהוא דואג לי, שהוא רוצה לחנך אותי למשהו טוב יותר.
שאני באמת חשובה לו.

חזרתי לחדרי ונרדמתי.
הכדורים האלה משפיעים עליי….
–

התעוררתי במהלך הלילה כשהרגשתי את חום גופי עולה, זיעה מתפשטת במעלה פניי וגבי.
לא יכולה להמשיך לישון מבלי לקרוע מעליי את הבגדים ואת השמיכה החמה.
הבטתי על שעוני המראה את השעות הקטנות של הלילה.
ניסיתי להירדם, התגלגלתי במיטה, על הגב, על הבטן. לא הצלחתי.

התקשרתי אל מתן כשראיתי שהוא היה מחובר בwhats'app

"בוקר טוב, או לילה טוב" שמעתי את מתן צוחק מבעד לשיחה
-"בוקר טוב בייבוש שלי" עניתי בקול עייף
"אפשר לדעת מה הנסיכה שלי עושה בשעה כזאת ערה?" שאל
-"הנסיכה שלך לא נרדמת" עניתי בקול מבואס, הוא נשמע ערני לחלוטין.
השעה רק 5 לפנות בוקר.
"הנסיכה שלי לא מרגישה טוב?" שאל
-"גרוע.. מרגישה גרוע.. ואני רוצה שתהיה פה איתי, שתחבק אותי, ושתעשה לי נעים בגב" צחקתי
"רק בשביל זה?" שאל בשוק מזויף.
-"היו- כלומר אתמול. מה שזה לא יהיה.. אורי כעס עליי בגללך" אמרתי בקול עייף שרק מנסה לנוח.
"בגללי?" שאל ללא הבנה
-"הוא ראה את ההיקי בצוואר שלי" הסברתי
"הוא לא מרשה לי לעשות לך דברים כאלה? אבל הגוף שלך הוא שייך רק לי" צחק
-"הוא שאל אותי אם שכבנו" אמרתי בקול מובך
"אנחנו לא שוכבים" ענה מתן, אוך הילד הזה.. "אנחנו עושים אהבה"
-"אז הוא בדק שיש לי גלולות והוא אמר לי שאתה צריך להשתמש גם באמצעי מניעה" צחקתי.
"ממ- אז תבואי אליי, ננסה, ונספר לו על החוויה" צחק
-"למה אתה ער?" שאלתי אחרי שהפסקתי לחפור לו
"אני מתארגן לריצה, ואז לחדר כושר, לפני העבודה" ענה
-"אתה יכול לבוא אליי היום?" שאלתי, הוא חשב בראשו כמה שניות עד שענה
"אני יוצא בערב עם חברים למועדון, את באה איתי?" שאל
-"קר היום?" שאלתי, הוא צחק וחיכה שאענה לתשובה אמיתית.
-"לא בא לי לבוא איתכם" אמרתי בקול מבואס, אני עייפה בשביל לצאת..
"מפסידה בייב." ענה,

השיחה שלנו נמשכה עד שמתן היה צריך לצאת לריצה ואני כבר נשפכתי במיטה.
–

יצאתי מהבית של אורי כשראיתי שהשעה כבר 4 בצהריים. התעוררתי רק לפני שעה.
התלבשתי בשורט ג'ינס קצר וחולצת טריקו שחורה של אמברקומבי.
נעלתי כפכפי הוויאנס ויצאתי לדרכי ברגל לקניון עזריאלי.
הגעתי במהירות לקניון.
הלכי לדוכן של שייק וקניתי לי שייק פירות- ארוחת בוקר שלי.
קניתי עוד אחד ועליתי לחנות זארה, טיילתי באזור של הנשים ולקחתי לי חצאית מיני חמודה בצבע שחור וטיילתי באזור של הילדים חיפשתי משהו יפה שאני יוכל לתת למפלצת הקטנה- ליהי.
לפחות ככה היא תאהב אותי. לפחות מצאתי לה שמלה בובתית יפה.
הגעתי לקופות ושילמתי ולאחר מכן הלכתי לאזור של הגברים.
טיילתי בין הבגדים וחיפשתי את מתן.
הוא אמור לעבוד עכשיו.

"אני אבדוק במחסן" שמעתי את הקול של מתן, התקרבתי אל הדלפק של העובדים באזור של הגברים והתיישבתי בכיסא, הייתה שם מוכרת שהכירה אותי איך שהוא..
"את הדר?" שאלה בחיוך, היא נראתה בערך בת 20, שיער חום כהה ארוך וחלק עד הישבן. עיניים חומות כהות וחיוך הורס.
"מתן במחסן, לקרוא לו?" שאלה, הנדתי את ראשי לשלילה וחייכתי אליה
"אני אעשה לו הפתעה" צחקתי,
"הפתעה יפה" חייכה, "מה קנית מפה? אפשר לראות?" התעניינה,
"ברור" חייכתי והראתה לה, לפחות היא מתלהבת. מתן רק מתוך ברירת מחדל אומר 'חולצה יפה'. הוא בכלל לא מסתכל!
"מהמם! גם אני קניתי כזה, אתמול קניתי, זה הגיע רק אתמול" צחקה
"וזה לאחיינית המ-" אמרתי ובאתי להגיד מפלצת.
"הדר?" שאל מתן ללא הבנה, "זה לאחיינית המהממת של מתן" חייכתי,
"בייב הפתעתי אותך?" צחקתי, הוא הנהן בראשו והתקרב אליי, הוא נדחק בין שתיי רגליי והניח את שתיי ידיו על לחיי ונשק לשפתיי נשיקה ארוכה.
הוא הצמיד את שפתיו אל שפתיי ולא שחרר.
אני רק כרכתי את ידיי סביב גבו התחתון.

שפתיו התנתקו משפתיי וחיוך רחב הופיע על פניי.
"מה את עושה כאן?" שאל בהפתעה והושיט למישהו חולצה מכופתרת.
"שיעמם לי בבית, אז טיילתי כאן, וקניתי לך שייק פירות, ולא שמתי לך תמרים מבטיחה!" אמרתי והושטתי לו את השייק, הוא צחק והרים את השקית שקניתי מהחנות בו הוא עובד.
"תתחדשי" אמר והחזיר את השקית למקום לאחר שראה את הבגדים.
"תודה בייב" עניתי והסתכלתי על מתן שעוזר לאנשים לבחור בגדים יפים.
חיים שלי הוא

"אני מפריעה? אם כן אני אלך, באתי רק להביא לך את השייק- נשיקה וללכת" חייכתי,
"אני יוצא להפסקה עוד 10 דק', תחכי לי נלך להסתובב" ענה, הנהנתי בראשי ועניתי לטלפון שלי שצלצל.

-"מאורוש" עניתי בשמחה
"מה קורה הדר" ענה בשמחה גם הוא
-"בסדר, מה איתך?" שאלתי והסתכלתי על מישהו שמתן עזר לו לבחור בגד, סימנתי לו שהבגד מהמם עליו. באמת שזה היה יפה עליו.
"גם, אני חזרתי לבית, נהייתי חולה מת." ענה
-"אתה באשדוד?" שאלתי,
"כן, את עושה משהו היום?"
-"לא, רוצה לבוא אליי?" שאלתי,
"תבואי אליי את, אין לי כוח לנהוג עד לת"א , וספיר אמורה לבוא בערב מטיול שנתי, אני צריך לראות מה קורה איתה, אני חושב שאני אחזיר אותה" ענה
-"סבבה. אז תגיד לי איפה אתה גר ואני אבוא אלייך" אמרתי וכשראיתי שמתן מסתכל עליי הרשתי לעצמי לגרום לו לקנא.
"בכיף. את מוזמנת לישון פה" ענה
-"לישון איתך כפיות, בכיף" צחקתי, מתן פקח את עיניו והרגשתי את הכעס שלו נבנה.
"שספיר לא תשמע אותך ותאכל אותך" צחק

סיימנו לדבר והרשתי לעצמי לבוא אל מתן ולחבק אותו, חיבקתי אותו חיבוק צדדי וחייכתי לנוכח החוסר הפגנת חיבה מצידו.
"אתה לא מחבק אותי? אז אני אבקש ממאור שיחבק אותי במקומך" עניתי בהתחכמות
הוא שתק וכרך את ידו סביב מותניי וקירב אותי אליו לחיבוק.
ראשי נקבר בתוך החזה שלו וידיו חיבקו את גופי הצמוד אל גופו.
"אתה נוסע היום לאשדוד?" שאלתי, הוא הנהן בראשו
"אתה יכול לקחת אותי אל מאור?" שאלתי, הוא הניד את ראשו לשלילה
"וזה למה?" שאלתי ללא הבנה
"כי לא מגיע לך. את ילדה רעה" לחש באוזני והתנתק מחיבוקי והלך להציע עזרה לאנשים אחרים.
חייכתי חיוך קטן וחזרתי לשבת בדלפק, מקשיבה לסיפורים של המוכרת כאן.
מתן התקרב אלינו כשהגיעה ההפסקה שלו, הוא כרך את ידיו סביב מותניי והצמיד את גבי אל בטנו.
הוא נשק לצווארי נשיקות עמוקות ונעימות.
לא הראתי לו שזה משפיע עליי.
"בואי נלך לטייל?" שאל, הנדתי את ראשי לשלילה.
"למה?" בחיוך מתגרה, יודע את החולשות שלי.
במיוחד מול החיוך הזה…

"כי אתה ילד רע ומגעיל שלא רוצה לקחת אותי היום אל מאור" אמרתי בלי נשימה.
"את לא הולכת לישון שם" ענה בבירור.
"ומי יחזיר אותי? ואיך יחזיר אותי.?" שאלתי בחיוך מתגרה
"אני אחזיר אותך" ענה בכעס
"אבל אתה תשתה, ואני לא הולכת לישון איתך אצל אחד החברים שלך" עניתי
"אל תדאגי. לא ישנים אצל חברים שלי" ענה
"בטוח?" שאלתי, הוא הנהן בראשו.

העברנו את החצי שעה הפסקה שלו בלטייל בקניון ולהנות מהקרבה של שנינו.
"נו די" אמרתי לילדה אחת שהגיעה אל מתן.
"מה?!" שאלה בכעס
"תעזבי כבר את חבר שלי! ולא הוא לא סלב! שחררי ממנו!" אמרתי בכעס
"הדר את מחורפנת" צחק מתן והרחיק אותי מהבנות האלה
"אתה מעצבן! אתה יכול להגיד להן שיש לך חברה! אתה לא חייב לענות להן!!!" כעסתי
"הדר הן שאלו מה השעה!" ענה בכעס
"אני אוהבת אותך" ניסיתי לצאת מזה
"אני גם אוהב אותך. עכשיו תשתקי" צחק,
חייכתי בשקט והמשכתי לטייל בין החנויות עד שהגיעה סופה של ההפסקה של מתן.

"תתארגני ואני אבוא לאסוף אותך ב8?" שאל, הנהנתי בראשי.
"אולי נעשה ההפך?" שאלתי, מקווה שהוא יסכים.
"אני אבוא אלייך עם הרכב שלי ואתה תסיע אותנו לאשדוד, ותקח את חברים שלך על הדרך ותחזיר אותי אחרי זה ממאור?" שאלתי, הוא שונא לנהוג על הרכב שלי, הוא אומר שהוא לא רגיל למכונית נמוכה..
הוא אוהב רק ג'יפ.
"לא" ענה חד משמעית.
"לא שואלת" צחקתי ו"לא" ענה שוב.
"אני צריכה שמישהו יסע טיפה עם הרכב שלי, הוא כמעט ולא זז" עניתי.

–
הערב הגיע ואני נכנסתי לרכבי לבושה בג'ינס לייקרה שחור וגופיית פיטיים ומעל סריג אפור כהה.
נסעתי בנסיעה שקטה ובטוחה אל הבית של מתן, התקשרתי אליו שירד למטה.
הודעתי לו שאני עם הרכב ואם הוא בא עם שלו אני לא נוסעת.
"חופרת, את לבושה יפה" אמר ונכנס לרכב שלי והתחיל לנסוע.
הבאתי למתן את המיקום והוא הקפיץ אותי אל הבית שלו, באמת היו פקקים.
"איפה חברים שלך?" שאלתי,
"גרים באשדוד" ענה
"ביי תודה. אני אוהבת אותך" אמרתי בחיוך ונשקתי ללחי שלו נשיקה קצרה ובאתי לצאת מהרכב.
הוא צחק והדביק לשפתיי נשיקה ארוכה יותר.
יצאתי מהרכב ושמעתי אותו אומר לי "תהני אהובה שלי, תתקשרי אליי כשתרצי לחזור"

"מאור!" קראתי בהתלהבות וקפצתי עליו בחיבוק.
הוא צחק ואסף את כולי אליו. חיבקתי אותו כ"כ חזק.
"הדר, התגעגעת אליי?" צחק כשנכנסנו לביתו.
"מאוד!" עניתי וחייכתי אל האישה שישבה בסלון. הרגשתי לא נעים.
"הדר זאת אמא שלי- אמא זאת הדר, ידידה שלי מהבסיס" ענה
"נעים להכיר" חייכתי,
עלינו לחדר של מאור וראינו טלוויזיה, הצקתי לו כשכל שנייה דיברתי, הוא רק צחק.

ספיר התקשרה אל מאור וזה הסימן שלנו לצאת, כבר 11 בלילה, טוב שנזכרו להחזיר אותם מהטיול.
"את באה איתי?" שאל, הנהנתי בראשי ונכנסתי לרכב. הגענו לבית ספר וראינו הרבה אוטובוסים.
"הנה היא" מלמל מאור והחנה את רכבו בצורה הכי לא בטיחותית.
הוא יצא מהרכב וחיבק את ספיר קודם כל.
ראיתי שספיר חייכה, חמודים.
הוא הרים את המזוודה שלה אל תוך התא מטען וספיר נכנסה לרכב
"היי הדר" חייכה אליי,
"מה נשמע?" שאלתי, "איך היה בטיול?" התעניינתי.
"מעולה" צחקה.

כשנסענו בחזרה מתן כבר התקשר אליי,
"בובו" שמעתי את מתן קורא לי
-"בייב, התגעגעת?" צחקתי,
"מאוד. חבר שלי בא לאסוף אותך אליי, טוב?" שאל,
-"אוקי, איפה אתה?" שאלתי ללא הבנה
"שתיתי, אני לא נוהג" ענה
-"גאה בך יפיוף" צחקתי, אני שמחה שהוא בוגר ולא מסכים לנהוג כשהוא שתה.
"את איפה שהורדתי אותך?" שאל
-"כן" עניתי
"הוא 2 דקות אצלך" אמר,

סיימנו לדבר ובדיוק כשיצאתי מהרכב של מאור ראיתי את חבר של מתן, קובי.
"מאורצוק היה לי כיף! אני חייבת ללכת, תהנו ביחד. וספיר כמה טוב שהגעת" צחקתי, היא חייכה וחיבקה אותי, חיבקתי אותם ונכנסתי לרכב של קובי.

–
"קובי, סליחה על הטרחה" אמרתי כשהתחלנו בנסיעה,
"בכיף" ענה והמשיך בנסיעה, הגענו לדירה כלשהי.
הוא הבטיח לי!!!!!!!!!!!!!!
קובי המשיך בנסיעתו ומתן פתח את הדלת .
"מה?" שאלתי ללא הבנה, מה אני עושה כאן.
"אנחנו נישן כאן ובבוקר נלך" הסביר
"אתה הבטחת לי!" אמרתי בהתלוננות,
"אבל אנחנו לא אצל חברים שלי, אנחנו בדירה של סבא וסבתא שלי" הסביר
"אה" עניתי בשקט, ברור,, זה משנה הכל….

נכנסתי לדירה והכל היה שקט.
נכנסנו לחדר מסודר, עם מיטה זוגית.
"איפה סבא וסבתא שלך?" שאלתי ללא הבנה
"בחדר, ישנים" ענה
"אין לי כאן בגדים ולא כלום" התלוננתי והורדתי את נעליי, הורדתי את הסריג והתיישבתי על המיטה בחזרה.
"רוצה לישון עם הסוודר שלי?" שאל, הנדתי את ראשי לשלילה.
מתן הוריד את בגדיו ונשאר רק בתחתונים.
הוא נשכב מתחת לשמיכה וחיכה שאצטרף אליו.
הורדתי את מכנסיי ונשארתי רק עם הגופיה ונשכבתי ביחד איתו מתחת לשמיכה, מתחממת מחום גופו.
"אוף יש לי פיפי" צחקתי, "לכי תעשי" ענה וטפח על ירכי, מחכה שאקום.
"לא" התלוננתי ועצמתי את עיניי מקווה להירדם.
"אלו התחתונים החדשים שלך?" שאל בחיוך, הנהנתי בראשי וצחקתי, הוא כרך את ידיו סביב מותניי וקירב אותי אליו עוד יותר.
"יפים?" שאלתי בחיוך
"מאוד" ענה וחימם אותי עם רגליו את רגליי.
"מישהי התגלחה היום" צחק,
"לילה טוב" צחקתי ועצמתי את עיני מקווה להירדם.