בקי
כל הזכויות שמורות לבקי לוי בלעדית אין לשכתב לשכפל לצלם ו/או לעשות פעולה כל שהיא בסיפורים שכבר כתבתי ואת אלה שאני ממשיכה ואמשיך בע"ה אמן ואמן !!!!!!!!!!!!!

נדייה פרק ט"ו

בקי 31/05/2012 592 צפיות אין תגובות
כל הזכויות שמורות לבקי לוי בלעדית אין לשכתב לשכפל לצלם ו/או לעשות פעולה כל שהיא בסיפורים שכבר כתבתי ואת אלה שאני ממשיכה ואמשיך בע"ה אמן ואמן !!!!!!!!!!!!!

נדייה נכנסה לחדר האמבטיה והמראה הגדולה שהייתה תלוייה מעל לכיור לבן בוהק בנקיונו חשבה האם זה נכון או חולמת אני היא צבתה את עצמה לוודא כי אכן הכל נכון הכל שלה.

לאחר שרחצה את פניה הסתרקה ומיהרה לצאת לכיוון בית המרקחת.

אבו – שוקרי קיבל אותה בידידו גדולה ולרגע היה אפשר לחשוב שהיא רואה את אביה מול עיניה.

"אדוני אני לא יכולה בשום פנים להודות לך על דירת הפאר שאיפשרת לילדי ולי להתגורר בה לאחר הסיוט במחנה הפליטים אדוני לעולם לא אשכח אותך?

"נדייה אני לא אדוני אני אבו-שוקרי חחחחחחחחח ואינך חייבת להודות כל כך הרבה במקרה הדירה הזו התפנתה ואפשר היה לשכן בה את משפחתך".

תוך כדי דיבור נכנסו כמה נשים לבית המרקחת וישר פנו לעבר דברי הקוסמטיקה וכו'.

נדייה הרימה את החלק של הדלפק וכך נכנסה פנימה ושאלה כל אחת ואחת מהן מה הן מבקשות.

המכירה התנהלה בקצב מטורף כולן קנו המון המון פריטים וזה כמובן הודות לנדייה.

הגעת הלקוחות הייתה בשרשרת כנראה כל אחת דיווחה לחברתה וכך הן הגיעו. יש לציין כי גם יהודיות רבות נכנסו עובדות זרות וכמובן ערביות אך לא נראתה שום רעלה על אף אחת מהן.

הזמן רץ ונדייה לא הפסיקה ולו לשנייה למכור להתאים את הצבע של הפודרה או המייק אפ וכמובן גם שפתונים כשהסחורה בבית המרקחת הייתה די יקרה אך זה לא הרתיע את הנשים לקנות וכולן שילמו במזומן כרטיס אשראי או צ'קים לא נראו.

בסביבות השעה 15.00 חשה נדייה עייפות בלתי רגילה ועוד בטרם אמרה שהיא הולכת הביתה חייך אליה הרוקח ושלח אותה לביתה כשלמחרת אמר לה הוא יצלצל אליה מתי להגיע ישתדל כמה שיותר מאוחר כדי שתספיק להשלים את סידור הדירה וגם לנוח מעט.

בטרם צאתה שאלה נדייה היכן סניף בנק הכי קרוב לכאן, את תלכי לבנק לאומי ותגידי שאת עובדת אצלי תקבלי יחס מועדף ולא יגבו ממך שום עמלה.

"תודה אדוני סליחה חחחחח אבו שוקרי היא חייכה אליו ומיהרה לעזוב את המקום ולשוב הביתה.

ציור יפהפה המתין לה כשרק פתחה את דלת הדירה והיא אמרה ואוו איזה מתוקים ואוו ואוו.

"היי ילדים שלי היי ג'ינה אני בבית" כולם היו במטבח ואכלו ארוחת צהרים מאוחרת כי קיוו שהיא תשוב מהר יותר אך זה לא הפריע לה נהפוך הוא היא שמחה שהם אוכלים וכמובן מנה גדולה וטעימה נשארת גם עבורה.

המשך יבוא


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך