נופלים על הרגליים -פרק 12

״היי..את דניאל נכון?״ אוליבר אמר לדנה והתיישב לידה בספסל בחצר של בית הספר.
״דנה..אתה יכול לקרוא לי איך שבאלך בעצם,רק תקרא לי״ דנה אמרה לו בחיוך וקרצה.
״כן..״ אוליבר אומר לה בחשש ,כשלא הבין מה היא מנסה לרמוז לו.
״בקיצור,ראית את עלמה אני מחפש אותה כבר כל הבוקר?״ אוליבר אמר לה ,
ודאג שדנה לא תשים לב לדאגה הרבה שהציפה אותו שהוא מדבר על עלמה.
״כן היא נסעה הבייתה ״ דנה השיבה לשאלה שלו.
״אוי שיט,אני חושב שהיא נסעה בגללי״ אוליבר אמא והסתיר את הפניים שלו עם ידייו בדאגה.
״מה קרה?״ דנה שלה אותו בחשש,
״יכול להיות שאמרתי לה אתמול שהיא סצוץ״ אוליבר אמרת את זה במהירות
כדי שהוא אפילו בעצמו לא ישים לב שהוא אמר את זה את השטויות האלה לעלמה.
״אמרת מה?״ דנה שאלה אותו בפרצוף מוגזם של המומה.
״אני יודע ,פישלתי,אבל זה היה בצחוק,חשבתי שהיא הבינה שזה בצחוק,״ אוליבר אמר לה ושלח לה פרצוף מודאג,
אוליבר לא באמת ידע אם בגלל זה היא נסעה,
זה פשוט הסיבה היחידה שעלתה לו לראש.
״כן פישלת ממש״ דנה אמר לו והחזירה לו פרצוף מאוכזב ממנו.
״אז מה אני עושה עכשיו?״ אוליבר אמר לה והתחנן לעזרה.
״מתקדם ,ועובר לאחת אחרת״ דנה אמרה לו בפרצוף שובב ,והעביר את האצבעות שלה על גבי בית החזה שלו.
״אווקי. אווקי״ היא אמרה לו
לאחר שראתה שהוא נשאר עם פרצוף מודאג ולא הגיב לפלירטוט שלה.
״לך עלה הביתה״ היא אמרה לו לבסוף.
״הבייתה? זה לא קצת לוחץ?״ הוא שאל אותה כשלא הבין.
״היא ברחה ממך כי פגעת בה,תרדוף אחרה ותבקש סליחה״ דנה אמרה לו ואוליבר ניענע את ראשו כאליו הוא הבין למה היא מדברת.
״ותקנה זר ענק של פרחים,ממש ענק״ דנה הוסיפה לבסוף.

—
״רק עוד 40 דקות ו10 דקות ו3 שניות הריתוק שלנו נגמר,ואני לא צריך לראות אותך יותר לעולם .״ יונתן אמר לדין והציץ להעבר השעון שלו.
הם בילו ביחד את כל החמש השעות שנותרו להם לריתוק,
וסידרו את המחסן כמו שהמנהל דרש.
ועל הדרך גם התקרבו וניהלו המון שיחות ביחד.המון שיחות.
״אתה תתחנן עלי אחרי זה שאני אתן לך טיפה מהיחס שלי ,לך״ דין אמר ,ופתח מגירה מגירה בארון כדי לראות שהם לא פספסו שום דבר.
״כן..זה לא ממש הולך לקרות״ יונתן אמר לו בציניות, וגילגל עיניים.
״אני לא מאמין! זה מגירה של תחפושת מפורים״ דין אמר בהתרגשות ,כשהוא גילה באחת המגירות תחפושות מפורים ישנות .
והתחיל להוציא אותם במהירות ולזרוק אותם על הרצפה.
״מה אתה עושה?״ יונתן אמר לו ונאנח כשראה את דין.
״זה התחפושת שלי משנה שעברה״ דין אמר בהתרגשות ולבש את הגלימה האדומה שנהרסה לגמרי במגירה.
״התחפשת לכיפה אדומה?״ יונתן שאל וגיחח כשראה תגלימה.
״לא דביל,זה סופרמן״ דין אמר לו ועשה תנועה כאליו הוא עף.
״לא זה לא ,זה כיפה אדומה ,אפילו יש את כבוע בגלימה,לספורמן אין כובע בגלימה..״ יונתן אמר לו והצביע על הכובע האדום שהיה מחובר לגלימה .
״אולי זה בעצם סופרמן בגרסת החורף,אז יש גם כובע כדי שלא יהיה לו קר״ דין אמר לו וחיזק את הקשר של הגלימה.
״למה אתה כול כך מפחד להיות כיפה אדומה?״ יונתן אמר ושילב את ידייו,
יונתן לא באמת התכוון למה שהוא שאל
,הוא התכון למשהו עמוק יותר ,הוא פשוט שאל את זה ברמיזה.
ודין עצר לרגע להתעסק בגלימה כשהוא הבין למה הוא התכוון.
״אני לא מפחד,אני פשוט לא כזה ,..אני ספורמן״ דין אמר לו ברצינות ויונתן גיחח מאיך שזה נשמע כשהוא רציני.
״אווקי,עכשיו מה אני צריך לעשות כדי שתסיים לסדר את המגירה הזאת כבר ונעוף מפה?״ יונתן אמר לו והחליף נושא.
״לבוא איתי למסיבה מחר״ דין אמר לו והניח בין התלתלים של יונתן קשת של אוזניים של חתולה.
״אני לא הולך למסיבה״ יונתן אמר לו ,
והוריד את הקשת והניח אותה על הארגז שישב עליו,לידו.
״נו אתה צריך להיות במסיבה לפחות פעם אחת בחיים שלך״ דין אמר לו והחזיר את הקשת לראשו של יונתן.
״אני לא הולך וזה סופי״ יונתן אמר לו והוריד את הקשת שוב.
״למה אתה מפחד להיות חתולה?״ דין חיקה את יונתן באיך שהוא שאל אותו מקודם ,
והחזיר שוב את הקשת לראשו של יונתן.
״אני לא מפחד,אני פשוט לא כזה!״ יונתן החזיר לו
וחיקה את בדין בתשובה שלו ,והפעם זרק את הקשת רחוק מהם כדי שדין לא יחזיר לו אותו לראש שוב.
״אני גם לא חושב שיש לי בגדים שמתאימים למסיבה..״ יונתן זרק לו תירוץ .
״זה לא חתונה! תלבש מה שיש לך״ דין אמר לו ויונתן השתתק כדי לחשוב על תירוץ נוסף להתחמקות .
״אתה צריך לנסות דברים חדשים..״ דין אמר לו בנסיון אחרון לשכנע אותו.
״אווקי בסדר,רק שיש תנאי אחד״ יונתן אמר לו.
״מה התנאי?״ שאל דין בחשש.
״אתה תגלה במסיבה״ יונתן אמר לו בחיוך ויצא מהמחסן.

—
״אתה חתיחת אפס מסריח !״ נורית צעקה לעבר ברק.
״אני נשבע לך שזה לא כמו שאת חושבת״ ברק אמר לה וקיבץ את ידיו לאגרוף בכעס.
״ אז בוא פשוט תסביר לנו כבר מה קרה פה?״ עלמה אמרה לו בקול עצבני ,היא ישבה ליד אבא שלה בספה מול ברק ואשתו.
״נכון שכבתי איתה..״ ברק אמר לבסוף ונורית מילמלה כמה קללות באוויר.
״אבל אני לא אנסתי אותה!זה היה מרצון״ הוא אמר והביט בעלמה כאליו הוא מתחנן לעזרה.
״היא צודקת..אתה לגמרי חתיחת אפס״ עלמה אמרה לעברו ושלחה לו מבט כועס וחסר רחמים.
״אני אחיך הגדול ,איך את מדברת ?״ ברק כעס עלה והרגיש שנפגע לו האגו.
״אני רק אומרת את אמת ,אתה הרסת לעצמך את הקריירה ואת הזוגיות״ עלמה אמרה לו בכעס.
״למה זה טוב עלמה?״ אבא שלה אמר פתאום לאחר שהיה בשקט כל השיחה.
״בואו נתרכז עכשיו באיך יוצאים מהדבר הזה..״ אומר לעליהם לאחר שלקח נשימה עמוקה ונאנח.
״ואתה פשוט מבקש מנורית לדפדף את זה כאליו זה לא קרה,״ עלמה אמרה לו בכעס והצביעה על נורית שלא הצליחה לעצור את הדמעות .
״לא לדפדף,אבל שיחת חינוך לאחיך הגדול לא מועיל בשום צורה כרגע״ אבא שלה ניסה להסביר לה.
״אני אפתח״ עלמה מילמלה כששמעה שמישהו דופק בדלת
וגם על הדרך ניסתה להתחמק מהמצב המורכב שהיה בסלון.
כשהיא פתחה היא ראתה את אוליבר,עם זר ענק של פרחים ביד שכמעט והסתיר לו את בפנים.