נופלים על הרגלים -פרק 6.

author1 06/05/2019 710 צפיות 2 תגובות

״בייבי, קומי״ אוליבר ניסה להעיר את עלמה ,
כי כבר בוקר ושמע שתלמידים מתחילים לצאת מהחדרים ולהסתובב בחוץ .
ולראות את עלמה יוצאת מהחדר שלו בבוקר לא נראה לו שזה ימצא חן בעיניי המנהל.
״עוד מעט״ היא אמרה לו בקול ישנוני והתהפכה לצד השני של המיטה ,לכיון הקיר .
הוא רק זרק לה נשיקה אחרונה בלחי וקם מהמיטה.
הוא לבש את הבוקסר שלו ולראות מה השעה בטלפון וראה לפתע 15 שיחות שלא נענו ממרקוס.
על הבוקר? ,אוליבר חשב לעצמו ונאנח.
הוא התלבט טיפה אם לענות עכשיו ,וראה שעלמה שקועה בשינה עמוקה אז לגיבה הוא לא דאג.
והוא גם ידע שלהמשיך לסנן אותו זה לא רעיון טוב,ורק יביא לצרות גדולות יותר.
״היי ,הכל בסדר?״ אוליבר התקשר למרקוס וניסה כמה שיותר ללחוש ,כדי לא להעיר את עלמה.
״למה לא ענית כל הלילה? ״ מרקוס ענה לו בקול עצבני.
״אהה..היה לי ..״ אוליבר חשב לרגע מה להגיד והסתובב רגע להסתכל על עלמה ,שישנה לה עם חיוך מתוק וקסום,כשהוא קלט אותה אוליבר חייך גם הוא לעצמו.
״עיסוקים״ הוא אמר לבסוף תמילה הראשונה שהייתה לו בראש.
״לא משנה,צריכים אותך בבית ,יש בעיה״ מרקוס אמר לו בקול מדואג.
אוליבר העביר את היד בשיער שלו ונאנח.
״מה קרה מרקוס?״
״זה לא לטלפון,אבל אתה צריך לבוא כמה שיותר מהר" מרקוס אמר לו בדאגה ,וקולות של צעקות נשמעו ברקע, אוליבר ידע שהוא צריך להקשיב למרקוס,הוא החבר הכי טוב שלו .
אבל היה לו תוכניות אחרות ואחת מהם זאת עלמה.
״אני אראה אם אני יכול להשתחרר מעבודה״
״אין אם יכול!״ מרקוס צעק פתאום והיה שקט לרגע בטלפון.
״אולייבר ,היה ..הבנים רבו בניהם ,תומר נפצע,וזה לא נראה שהם מתכוונים להרגע.״ מרקוס החליט להסביר בסוף בקצרה,הוא עשה את זה בטון מתנצל כשהבין שהוא הגזים עם הצעקה,אבל אוליבר הבין שהוא פשוט אבוד עצות.
״טוב טוב אני יוצא,פשוט תנסה להפריד כמה שיותר,חלק תוציא לרוץ וחלק תשאיר בבית ,אני בא״ הוא אמר לבסוף במהירות כשראה שעלמה התחילה להתעורר מהרעש של השיחה.
״אתה עוזב?״ היא שאלה אותו לפתע והתרוממה טיפה ונשנעה על הגב של המיטה.
״רק ליום או יומים״ הוא אמר לה ולקח החולצה השחורה שהייתה זרוקה על הרצפה ולבש אותה .
״למה?״ היא שאלה אותו בסקרנות,ושיפשפה את עינייה מעייפות.
״המשפחה שלי צריכה אותי״ הוא אמר בדאגה והתחיל להתלבש במהירות ולאסוף דברים המחדר, כמו מפתחות של הרכב וארנק.
״הי הי ״ עלמה עצרה אותו כשראתה שהוא מסתובב אבוד עצות בחדר.
היא נעמדה לידו והחיבקה אותו,כנראה הוא היה צריך חיבוק כי הוא פשוט חיבק אותה חזק בחזרה,הוא ידע עם מה הוא הולך להתמודד בבית ,וחיבוק מעלמה כנראה יתן לו כוחות להתמודד עם זה.
״הכל בסדר?,מה קרה למשפחה שלך?״ היא שאלה אותו אחרי שהם התנתקו מהחיבוק.
״הכל בסדר ,פשוט סתם ריב קטן ,אחי רוצה שאני אבוא לעזור לפתור את זה.״ הוא אמר לה וניסה להסיר את הדאגה שראה בפניים שלה,וליטף את שיערה המבולגן של בוקר בקלות.
״ואתה המגשר של המשפחה״ היא אמרה לו בציניות.
״משהו כזה״ הוא הסתכל לרגע אחרון במראה לראות שהוא מסודר לפני שהוא יוצא.
״שומר על עצמך״ עלמה הרגישה צורך לדאוג לו.
הוא הסתכל לה בעיניים במבט מודאג ורק נישק לה נשיקה חטופה אחרונה .
״תנעלי את החדר לפני שאת יוצאת.״ הוא קרא לעברה ,אוליבר יצא מהחדר והדלת נסגרה אחריו.


״בוקר טוב״ עלמה נעמדה מאוחרי דנה בתור לחביתות בחדר אוכל ואמרה לה בחיוך ענק,
דנה רק הסתובבה בפרוץ מאוכזב ועקפה אותה לכיון השולחן הקבועה שלה.
״דנה?הכל טוב?״ היא שאלה אותה והתחילה ללכת אחרה,רק שדנה התעלמה ממנה לחלוטין
״מה הקטע שלך?״ עלמה שאלה אותה בכעס כשראתה שהיא לא עונה לה.
״מה הקטע שלי?,הקטע הוא שלא מתאים לי לעשות עבודה בזוגות לבד ,ושחברה שלי נעלמת לכל הלילה ,ושהיא משקרת לי שהיא יוצאת רגע לדבר בטלפון ולא חוזרת״ דנה אמרה לעלמה בכעס ושסיימה ,פשוט לקחה ביס ענק והפה שלה התמלא בחביתה.
״אני כל כך..״ עלמה התחילה להגיד לה את נאום הסליחה שלה שהיה מוכן לה כבר מסודר בראש,
במבט חמודי שאף אחד לא עומד בו ,
רק שדנה עצרה אותה באמצע-״מצטערת? תחסיכי את זה ממני ,את יודעת את מתנצלת הרבה בזמן האחרון..״ דנה אמרה לה בפרצוף קודר ,
היא יכולה להיות כל כך ביץ לפעמים ,עלמה חשבה לעצמה.
״מה אני יכולה לעשות כדי שתסלחי לי ?״ עלמה אמרה לה בקול מיואש.
״בואי איתי ועם דין היום לבר חדש שפתחו בהמשך הרחוב,הם עושים שבוע פתיחה מטורף והיום זה היום השני של השבוע ודין אמר שאסור לפספס אותו״. דנה אמרה לה ובחנה את התגובה של עלמה כי היא ידעה שעלמה לא מתה על דין ובטח לא על סגנון המסיבות שהוא אוהב.
״עם דין?״ עלמה שאלה אותה בקול מאויש
״עם דין״ דנה רק אמרה לה וחייכה חיוך מנצח שחשבה על עונש מושלם שכזה.
״בחיי את יודעת להתעלל״ עלמה אמרה לה וגילגלה עיניים.


״תקשיבו אני עברתי על העבודה שלכם״ המנהל אמר לדין ויונתן כשהוא קרה להם לשיחה במשרד שלו .
יונתן הרגיש שמשהו לא טוב הולך לקרות ולכן הוא זז באי נוחות בכיסא,
הוא תמיד היה טוב בקריאת מבטים ואת הפרצוף הכועס של המנהל היה קשה לפספס.
״מושלה אה? יש פרס או משהו למצטניים?״ דין אמר לו בחיוך וקרץ לו ,יונתן הבין גם אותו רגע שדין כנראה לא הכי טוב בלהבין את המצב.
״דין תגיד לי בבקשה מה כתבת בשורות 4-5 שמסכמות את החלק הראשון בעבודה״
המנהל אמר לדין בטון קשוח והתעלם לגמרי מהערות שלו.
״זה היה משהו בסגנון של…״ דין התחיל להגיד ועצר לרגע לחשוב מה לומר ,כיון שהוא לא קרא או עשה תעבודה הזאת.
״זה הלך כזה ..״ דין עשה את עצמו חושב בפרצוף מוגזם והמנהל רק נאנח והבין מה הולך כאן.
״אווקי ,יונתן אתה יודע?״ המנהל אמר ועביר את מבטו ליונתן שרק השפיל מבטו לרצפה.
״האמת שזה היה החלק של דין בעבודה ״ יונתן אמר לו בנינוחות ומצא לעצמו תירוץ מעולה . ודין רק הסתכל עליו במבט המום על זה שהפיל אותו בפח.
״תקשיבו אני לצערכם אני לא מנהל בשנה הראשונה שלי,את העבודה הזאת הורידו אותו עוד הרבה לפניכם באתר והגישו לי אותו,אני כמעט ומכיר אותו בעל פה כבר״ המנהל אמר להם בכעס ודין רק הבין שהעונש הגדול הולך לבוא.
״יש לכם חמש שעות ריתוק להשלים,וזה מתחיל הלילה ,בזמן הריתוק אתם תעשו סדר מחסן,תעיפו קלסרים וארגזים מיותרים״

״לא לא לא,אתה לא מבין אני חייב לצאת הלילה מבית ספר״ אמר לו במבט עצוב ,ונזכר במסיבה הלילה שהוא הולך להפסיד.
״מה יש הלילה?״ המנהל שאל אותו בסקרנות.
״זה סבתא שלי ,היא עומדת למות והרופאים בקשו לבוא מכולם להפרד.״ דין אמר לו בקול שבור וניסה ליצור דמעות כמה שיותר מהר, וניסה לנצל את כישורי המשחק שלמד בכיתה ט
ויונתן רק ישב בשקט וגילגל עינים לששמע את השקר שלו.
״דין סבתא שלך מתה לפני שנה כבר״ המנהל אמר לו בכעס
״זה סבתא אחרת..״ דין ניסה להציל את השקר שלו.
״מצטער ,אתם נשארים הלילה״ .


תגובות (2)

סוף סוף

07/05/2019 00:47

חח♥️

07/05/2019 00:59
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך