ניסיון לרצח / פרק ראשון .

" עוד לא נתפס הרוצח שדקר באזכריות את בני הזוג בולין , עם עוד פרטים הנה מרת'ה פור.. "
"תודה רבה באמת שכיבית ת'חרא הזה"
רוזי טמנה את ראשה בכרית הירוקה שהייתה בידייה .
" תגידי איפה קאת'י ?"
קיפלתי את רגליי לישיבה מזרחית .
" מאיפה לי ? מה אני השומרת ראש שלה ? היא בת 10 , איפה היא עוד תיהיה , בטח משחקת בבראציות . "
" מסכנה , בטח היא לא נרדמת בלילות "
התכסתי בשמיכה הכחולה .
" ואני ? זה שאני בת 15 לא אומר שאני לא מפחדת מכל זה , וזה לא אומר שכואב לי בלב "
היא ניגבה את הדמעות .
" סליחה , אני מצטערת , אני יודעת שלא התכוונת לפגוע , אני פשוט עצבנית ו.."
היא ניסתה להסדיר את הנשימה שלה בעודה עומדת לבכות .
" היי , זה בסדר , את לא צריכה להתנצל , אני מבינה שקשה לך , גמאני עברתי אתזה , אני יודעת איך את מרגישה "
ניסיתי להרגיע אותה .
" תודה , את החברה הכי טובה שלי "
היא הביטה בי וניסתה לחייך .
" היי , גם חצי חיוך זה בסדר "
היא חייכה .
" טוב נו , אני יודעת שהמצב קשה אבל , בואי נעשה משהו . "
התיישבתי לידה וכיסיתי גם אותה בשמיכה .
" מה בדיוק ?"
" לא יודעת , איפה בן ?"
" ישן " היא אספה את שיערה הבלונדיני הארון והחלק לקוקו .
" הא , את רוצה שנלך למייק ?"
" אני לא יודעת , הוא סתם ירחם עליי "
" הוא חבר שלך , הוא אמור לנחם ולא לרחם , איך הגעת לזה בכלל ? "
" לאדעת , בגלל כל השיט הזה אני אפילו לא מסוגלת לחשוב בהיגיון "
היא ניגבה את עינייה הירוקות .
" לא נורא , הכל יהיה בסדר , אם הם לא ימצאו את החרא הזה אני אמצא אותו בעצמי "
נעמדתי על הספה כמו סופרמן .
רוזי נקרעה מצחוק . "איך את תמיד מצליחה להצחיק אותי , אפילו כשזה קורה ?"
" תגידי לי את " התיישבתי בחזרה ליידה
~בלילה~
" רוזי , רוזי , כבר מאוחר , בואי נעלה למיטה ."
רוזי לא ענתה , היא כבר הייתה בחלום ה-8 שלה נראלי .
" טוב נו , אני אוכל משו ואז נעלה . טוב ? טוב ."
התרוממתי והחזקתי את הראש שלה , וכשקמתי הנחתי את ראשה בעדינות על הספה .
ניגשתי למקרר ופתחתי אותו . " הממ .. מה באלי , מה באלי ? "
הרגשתי מטומטמת שדיברתי עם עצמי .
בסוף החלטתי על יוגורט .
הוצאתי אותו מהמקרר ולקחתי כפית מהמגרה .
ישבתי חזרה על הספה והתחלתי לטרוף את היוגורט המסכן .
לאט לאט נרדמתי בעודי טוחנת .