נפגשנו מאוחר מידי 2 פרקים 17-18

פרק 17
טענה שקרית

ירדן הסתכלה על האיש בתדהמה.היא לא ציפתה שיבוא ויאמר לה את מה שאמר.תמר שהייתה מאחור,גם לא האמינה למה ששמעה,ואז ירדן אמרה לאיש:"אתה משקר.זה לא נכון זה ממש לא נכון!!"האיש אמר לה:" זה נכון ירדן..בתי תקשיבי לי זה נכון!!"ירדן כעסה,התרחקה מהאיש ואמרה לו:"זה ממש לא נכון!!אתה לא אבא שלי!יש לי אבא וזה לא אתה!אם היית אבא שלי לא היית עושה את כל הדברים הנוראיים שעשית!היית מתחשב בי,היית פשוט לא עושה את כל זה!לא היית הורג,את החבר שלי…"ירדן הורידה את ראשה מעצב לרגע,ואז הרימה חזרה והמשיכה לדבר:"ואיך?תסביר לי איך אני הבת שלך!"ואז האיש אמר לה:"את הרי כבר יודעת שאני ואמא שלך היינו חברים טובים ואת כל הסיפור הזה…בקיצור..ההריון שהיה לה היה ממני ולא מ"האבא"שאת חושבת שיש לך"ירדן כעסה יותר מידי,ואמרה:"זהו!זה מספיק לי!לך מהבית עכשיו!!!"ובדיוק באותו הזמן,אמה של ירדן הגיעה לדלת אחרי ששמעה את הצעקות,והיא ראתה שזה האיש,והיא אמרה:"תעוף עכשיו מהבית שלי…מיד!!!"ואז ישר היא טרקה את הדלת בפניו ונעלה ישר.תמר וירדן היו עדיין המומות ממה שהוא אמר,והן הלכו לשבת עם אמה של ירדן בספה.בדרך,אמא של ירדן שאלה את הבנות:"מה הוא אמר לכן??למה הוא עכשיו בכלל בא לכאן?"ואז תמר אמרה לאמא של ירדן:"הוא אמר ש…שהוא אבא של ירדן.שהוא האבא האמיתי שלה"אמא של ירדן נדהמה לשמוע את זה,ואז ירדן שאלה אותה:"אמא..זה נכון?זה נכון מה שהוא אמר לי?"ואז אמא של ירדן,אפילו בלי לחשוב לשנייה אמרה:"ממש לא!אני לא מאמינה שאפילו לשניה חשבת שזה נכון!"אמא של ירדן התקרבה אל ירדן טיפה יותר,ואמרה לה:"את לא רואה שהוא מנסה לשקר לכן?הוא לא האבא האמיתי שלך.אני לא יודעת מה הוא מנסה לעשות בכך שהוא משקר לכן,ועוד בטענה שקרית שכזו,אבל אני יכולה להבטיח לך-שזה ממש לא נכון!"ירדן הגיבה לדבריה ואמרה:"אבל אמא…הוא גם אמר שההריון שנכנסת אליו היה ממנו.בזמן שהייתם ברומן שלכם…."ואמא של ירדן אמרה לה:"ירדן זה פעם אחרונה שאני אומרת לך..כל מה שהוא אמר לא משנה מה-זה שקר.עכשיו אתן יכולות לחזור לעיסוקים שלכן ואני לעיסוקים שלי.ביי בנות"ואז אמא של ירדן קמה מהספה והלכה.אחריה גם תמר וירדן,שעלו לחדרה של ירדן.כשהגיעו,תמר אמרה לירדן:"ירדן אני מאמינה לאמא שלך…וגם זה די ברור שזה ממש לא נכון!!אבל איזה אינטרס יש לו לאמר את זה?בטוח הוא מנסה להשיג בכך משהו..אבל זהו יותר לא נדבר על זה.גם אם הוןא יחזור,ויבקש להסביר או שיגיע לרמות יותר קיצוניות אנחנו מתעלמות אוקיי?"ירדן אמרה:"בסדר..עכשיו רק אנחנו צריכות לדאוג לגבי רוי,וכמובן להתחיל לדאוג לגבי הטבעת!!ולגבי.."תמר השלימה אותה:"ולגבי טום ירדן.את לא יכולה סתם ככה להתעלם מכך.הוא כבר כמה זמן לא מדבר איתנו.והוא גם לא בא היום לבית הספר.את צריכה להחליט מתי לדבר איתו"ירדן אמרה לה:"בסדר תמר אני מחר אדבר איתו בבית הספר פנים מול פנים…אבל אני לא יודעת מה לאמר"תמר שאלה אותה:"מה את לא יודעת לאמר?לא רצית להפרד ממנו בגלל…"ואז ירדן אמרה לה:"יש לי כלפיו עוד רגשות תמר.אני בבעיה…מחר כבר אני אראה מה לעשות".הבנות סיימו את השיחה,והמשיכו להיות טיפה בחדרה של תמר.בלילה,אחרי שכבר תמר הלכה מביתה של ירדן,כאשר ירדן ישנה,היא חלמה חלום מאוד מוזר…היא חלמה,שהמשטרה הולכת לקחת מהאיש את רוי,ואז האיש מת…ומה שהכי שימח אותה,זה שכאשר באו לקחת את רוי,הוא פקח את עיניו וכל הזמן הזה הוא בכלל לא היה מת!היא באה ונישקה אותו,ובדיוק אז החלום נגמר.ירדן התעוררה,וזהו היה אמצע הלילה.היא הלכה לשתות מים,ולא הפסיקה לחשוב שרוי יותר לא בחיים…והיא גם לא הפסיקה לחשוב על ההחלטה שהיא אמורה להחליט בנוגע לטום..בבוקר,כאשר קמה,עיניה היו חלשות,והיא עצמה התנהגה בחולשה ונראה כאילו היא לא הרגישה טוב.כאשר הלכה לאכול ארוחת בוקר,אמא שלה שאלה אותה:"ירדן!למה את נראית ככה?"והיא התקרבה אליה,וירדן שאלה אותה:"איך ככה?"ואז אמא שלה לקחה אותה למראה,וירדן ראתה את עצמה ואמא שלה אמרה לה:"ככה"ירדן הגיבה לה:"אני נראית ממש בסדר אמא.אני אוכל,אתארגן,ואלך לבית הספר ואראה יותר בסדר".ואז ירדן הלכה לאכול,היא שטפה פנים וצחצחה את שיניה,ארגנה את תיקה והלכה לבית הספר.היא הגיעה די מהר לבית הספר,ואז כאשר נכנסה לכיתה,נשמע הצלצול.תמר עברה שנייה לפני שהמורה נכנסה לכיתה לייד ירדן,ואמרה לה:"נדבר בהפסקה ואת יודעת כבר על מה.."תמר הלכה חזרה למיקומה,המורה חזרה,והחל השיעור.השיעור הראשון עבר,וכך גם השני,ותמר וירדן חיכו לדבר בהפסקה הגדולה בכדי שיהיה זמן.כאשר היא הגיעה,שתייהן ייצאו מהכיתה לדבר.הן תפסו מקום על ספסל,ואז תמר אמרה לירדן:"סוף סוף,היום הזה עובר לי כל כך לאט.."ירדן אמרה לה:"ספרי לי על זה.."ואז תמר הגיבה לה:"טוב תקשיבי…מה החלטת לאמר בסופו של דבר לטום?"ירדן אמרה:"אני לפני זה רציתי בכלל לאמר לך על איזה חלום שחלמתי אתמול…אני חלמתי שאנחנו מצילים את המצב..שהאיש מת,ושאנחנו לוקחים את רוי-הוא פתאום פוקח עיניים ומתעורר לתחייה!"תמר הסתכלה על ירדן,ואמרה לה:"ירדן..את יודעת שזה רק חלום שחלמת-נכון?"ואז ירדן אמרה לה:"את כבר יודעת שכמעט כל חלום שחלמנו קרה איכשהו בסופו של דבר.."תמר אמרה לה:"טוב אני שמעתי אותך ועכשיו תורך לשמוע אותי..את חייבת עכשיו לדבר עם טום וזהו.אי אפשר לדחות את זה הרבה זמן-זה פוגע ומעליב.וצריך לסגור את העניין הזה.אז לכי לקרוא לו לכאן-ואני אחכה לך..קדימה-לכי"ואז ירדן קמה,והלכה לכיוון הכיתה לקחת את טום.כאשר הגיעה לכיתה,היא ראתה אותו יושב לבד ושומע מוזיקה.היא טיפה רחמה עליו,ואז היא התקדמה לעברו,הוציאה לו את האזניות מאוזניו ואמרה לו:"טום אתה יכול בבקשה לבוא לרגע?"טום קם,והלך אחריי ירדן.הם הגיעו למקום בו חיכתה לירדן תמר,ואז טום שאל אותה:"מה את רצית לאמר לי?"ואז ירדן אמרה לו:"טום תקשיב…אל תחשוב משהו שגוי עם מה שהיה שאמרתי לגבי רוי…אני לא יודעת כל כך מה לבחור אז אל תקשה עכשיו בסדר?לפחות נהיה ידידים..אני עוד אחליט אבל אל תיפגע בסדר?"טום הסתכל על ירדן כאילו לא אכפת לו ואמר לה:"ירדן אני זה שאולי לא רוצה בכלל להיות חבר שלך.."ירדן נדהמה לתשובתו,ושאלה אותו:"למה?מה קרה טום?"גם תמר לא הבינה מאיפה רוי אמר את המשפט הזה לרגע,ואז מה שבכלל הפתיע את תמר ואת ירדן,זה שטום אמר לה:"בגלל שאותו איש "רשע"…הוא אבא שלי".

פרק 18
הפתעה רעה

אחרי שטום בישר את הבשורה הזו,תמר וירדן כבר לא יידעו למה לצפות…שתיהן היו בהלם מוחלט!טום המשיך ואמר:"מה?אתן המומות?למה?טוב..אני יכול להבין..לא ציפיתן להפתעה רעה שכזו-נכון?גם לא ציפיתן בכלל שאני הבן של "האיש הרע"..אגב-גם אני לא מחבב אותו במיוחד"ירדן אמרה לו:"מה?!אני ממש לא מבינה…רגע.."תמר המשיכה אותה ושאלה את טום:"מה שנראה לי שירדן מנסה להבין או בעצם לשאול אותך אדון טום היקר,זה דבר ראשון למה שיקרת לנו עד עכשיו??ודבר שני למה אבא שלך עשה לך את זה?למה הוא גם עשה לך את כל הדברים האלו?" טום הוריד את החיוך שלו,ל"חיוך תמים",ואמר לבנות:"תבינו…אל תתחילו לרחם עליי עכשיו אבל..היו בעיות בבית של אבא שלי.עם כל הסיפור בגידה שלו עם אמא שלך ירדן.הוא הכה אותי.הוא הכה אותי,את אמא שלי אפילו..יש לי ממנו טראומות.יום אחד,גרמתי לכך שיהיה לו צלקת ממני לכל החיים.אני עשתי לו כבייה ממש ממש חזקה יום אחד,כך שלא יישכח אותי כל החיים שלו עד שימות.מאותו יום שהוא נהפך להיות איש כה רע-אני שונא אותו.אז מה הבעיה שלו לעשות לי את הדברים האלה?הוא עשה לי דברים יותר גרועים תאמינו לי.."ירדן אמרה לו:"זה גם מסביר את זה שכמעט ולא דיברת…ואני העיקר לא הבנתי…למה אבל שיקרת לנו?"ואז טום אמר לה:"כי לא רציתי שתדעו.אני באמת אהבתי אותך ירדן.הרגשות שלי אלייך היו אמיתיות.ועדיין אפשר לומר.אבל לא יכלתי לאפשר לאבא שלי לפגוע באהבה שלי עלייך.תביני ירדן..האהבה שלי אלייך גברה על הפחד שלי.אבל עכשיו…אחרי שגיליתי לך על אבא שלי בטח שלא תרצי אפילו מטר להתקרב אליי.."ירדן ותמר הסתכלו על טום בתדהמה על הגילוי שגילה בפניהן,אך לפני שירדן הגיבה לו כבר נשמע הצלצול שסימן חזרה לכיתות..ירדן ותמר חזרו עדיין המומות לכיתות שלהן,עם המידע שטום שיתף….הן לא יידעו אפילו מה לומר..כשהיו קרובות לכיתה,תמר אמרה לירדן:"הצלצול בא בתזמון הנכון…היה נראה כאילו לא היה לך כבר מה לומר"ואז ירדן ענתה לה:"צודקת..באמת לא יידעתי מה לומר.אפילו עכשיו אני עוד לא יודעת מה לומר לו.ואני חייבת לומר לו משהו זה לא הסתיים כאן…"הבנות נכנסו יחד עם המורה לכיתה,והשיעור התחיל.אחרי שעבר כל היום,ושהגיע סופו של היום,תמר וירדן אמרו לטום לחכות בכיתה אחרי שכולם יילכו.כולם הרימו את כיסאותיהם,ואז תמר,ירדן וטום נשארו לבדם בכיתה.טום שאל את הבנות:"מה אתן עוד רוצות לדעת?"ירדן התחילה ואמרה:"קודם כל…אם אתה צריך עזרה או לדבר בכלל על משהו אני ואפילו תמר פה…דבר שני.אל תיפגע.אני מאוד מקווה שהבנת את מה שאמרתי שאני עוד לא יודעת מה להחליט…"טום אמר לה:"אל תדאגי לא נפגעתי ואני מבין אותך..מותר לי לשאול מה נסגר בעניין כל מה שקרה עם רוי?"ירדן טיפה שתקה,ואז היא התחילה ואמרה:"בטח..אני ותמר גילינו שהוא והרוצח שלו נמצאים במחבוא בתוך אוהל.די רחוק מהאזור.אבל ניסנו להוציא את רוי…היה סיבוך די רציני ובסופו של דבר המשטרה עורבה,היא לא הצליחה לעשות כמעט כלום,אבל לפי דעתי היום היא אמורה ללכת ולסיים עם הכל."טום אמר לירדן:"עכשיו ייצא שבמקום שאת אמרת שתעזרי לי אני נראה לי אעזור לך.."ירדן ותמר אמרו:"מה זאת אומרת..?"ואז רוי אמר לה:"יש לי קשרים במשטרה…אמא שלי מכירה שם אנשים..אפשר אפילו עכשיו ללכת לשם,אחרי שאמא שלי תדבר עם אנשים משם,וישר כל זה יסתיים."ירדן שמחה ואמרה:"אתה באמת תעשה את זה בשבילי…בשבילנו?"ואז היא הסתכלה על תמר,וטום אמר לה:"כמובן שאני אעשה את זה בשבילכן…אפילו אשר עכשיו אני רק צריך לדבר עם אמא שלי…חכו רגע כאן"טום הוציא את הפלאפון שלו מהכיס,והתקשר לאמא שלוץהבנות הסתכלו זו על זו בשמחה..אמא של טום ענתה וטום אמר לה:"אמא מה קורה?"אמא שלו ענתה לו:"בסדר חמוד-מה קרה?"ואז טום הסביר לה:"אמא…את יכולה לדבר עם כמה מהאנשים שאת מכירה במשטרה,כדי לזרז איזה עניין שקשור לחבר טוב שלי רוי?"אמא של טום שאלה אותו:"איזה עניין?טוב אם אתה לא אומר כנראה שאני לא צריכה להתערב..בסדר אתה יכול ללכת למשטרה אני כבר אדבר עם אנשים…וטום לא להסתבך"טום אמר לה:"בסדר אמא לא לדאוג…"והשיחה נותקה.רוי אמר:"קדימה-בואו.."הבנות צעקו בשמחה:"יש!"ושלושתם החלו ללכת לכיוון תחנת המשטרה.אחרי הליכה די קצרה,הם הגיעו לתחנה,שם כמה אנשים כבר הכירו את טום ואמרו לו שלום.אחד מהם אמר לטום:"אמא שלי דיברה איתך ואני יודע לאיזה מקרה אתה מתכוון…עוד חמש דקות אנחנו נצא.הכל בשביל אמא שלך"השוטר חיבק את רוי,והלך לכמה דקות להשלים עוד אחת מעבודותיו.בינתיים,במהלך החמש דקות החבורה חיכתה מחוץ לתחנה עד שהשוטר ייבוא וייקרא להם.חמש הדקות עברו במהירות,ואז השוטר הגיע,ואמר לשלישייה:"תקשיבו..עכשיו אנחנו נצא אבל רק טום יוכל לצאת איתנו-אתן הבנות לא יכולות לצאת.ירדן שאלה:"למה?מה קרה שאנחנו לא יכולות לצאת?"השוטר אמר בטיפה גמגום:"אנ..אני פשוט לא רוצה יותר אנשים.תזכרו לעתיד-כמה שפחות יותר טוב.אגב..אל תחשבו שזה בגלל מה שקרה פעם שעברה כי זה ממש לא קשור לכך.תוכלו בינתיים להיות בביתיכן וטום בטח יעדכן אתכן אם הכל בסדר.קדימה טום בוא.."טום קם,ושאל את הבנות:"אתן תסתדרו?אני ממש מצטער.."תמר אמרה לו:"כן אל תדאג..אנלך כמו שהוא אמר הביתה.."ירדן אמרה לתמר:"נלך לבית שלי תמר"רוי נפרד מהן,וישר הלך לשוטרים.הבנות התחילו ללכת לביתה של ירדן.אחרי כמה דקות,השוטרים הגיעו לאוהל שבו אמור להיות הרוצח יחד עם גופתו של רוי.הם הכינו מארב,כך שאין סיכוןי שמשהו יוכל איכשהו להיכשל…טום חיכה בצד עם שוטר אחד,בזמן ששני שוטרים התקדמו לאוהל.הם הכינו את האקדח,ופתחו אט אט את האוהל…וכאשר הם פתחו הם טענו את האקדחים,והם ראו את האיש על הרצפה מעולף,ושגופתו של רוי לא הייתה בכלל באוהל!!אחד השוטרים אמר:"מה קורה פה?"בזמן שהבנות כבר הגיעו לביתה של ירדן,והן היו בחדרה.חוץ מהן-אף אחד לא היה בבית.לפתע,נשמע צלצול בדלת הבית.(שימו את השיר ברקע:)

ירדן אמרה לתמר:"חכי אני אפתח…ואל תדאגי-אני אזהר…"היא קרצה לתמר,ושתיהם צחקו.ירדן הלכה די לאט עד שהגיעה לדלת,ואז היא שאלה מבעד לדלת:"מי זה?"לא היה קול.היא פתחה טיפה את הדלת,ואז היא פתחה יותר..היא הסתכלה על מי שעמד מולה בדלת,עינייה נפקחו לרווחה,והיא הייתה המומה!.