נפגשנו מאוחר מידי 2 פרק 19 בשורה משמחת

ירדן הסתכלה על מי שדפק בדלת ביתה,והיא לא האמינה למה שהיא רואה.."רוי!"היא צעקה בהתרגשות והיא לא האמינה שזה הוא…היא חשבה שהיא מדמיינת אותו!!היא התקרבה אליו,ונישקה אותו,אך לאחר מספר שניות רוי הרחיק אותה ממנו,ושאל אותה:"רגע..מה קורה פה?את לא אמורה להיות חברה של טום?"ירדן הסתכלה לרוי בעיניו,ואמרה לו:"הזיכרון חזר אליי"רוי פקח את עיניו לרווחה,ושאל את ירדן:"איך??"ירדן חייכה אליו,וענתה לו:"זוכר את השיפוצים שהיו לי בבית?שהיינו אמורים לעזור..אז ארגז של טון נפל על הראש שלי והזכרון חזר אליי..עכשיו אני לא יודעת..אני מאוהבת בך אבל עדיין יש לי רגשות גם אל טום.."רוי אמר לה:"אל תדאגי אני מבין"ואחרי שאמר את זה,תמר פתחה את דלת חדרה של ירדן,ושאלה משם:"ירדן הכל בסדר?שמעתי שצעקת"ירדן קרצה לרוי,וצעקה לתמר:"תמר בואי!!מהר!!אני חייבת עזרה!"תמר רצה מהר לעבר ירדן,והיא שאלה אותה:"ירדן מה קרה??"ירדן ענתה לתמר:"לא משהו מיוחד.."ואז תמר שמה לב שרוי עומד מולה.היא הייתה המומה כמו שלא נדהמה אי פעם!היא אמרה בהתרגשות:"רוי!!איך אתה כאן??"והיא ניגשה לחבק אותו,ואז הוא אמר לבנות:"אני עכשיו אסביר לשתיכן..בואו לספה"ואז שלושתם הגיעו לספה,ורוי התחיל לאמר:"מתי שהייתי רדום,אחרי שהאיש הרדים אותי בתוך איזה אוהל,ושם עליי חומר אדום בשביל שתחשבו שאני "מת",אז התעוררתי,והוא בדיוק ישן.אני שמתי לב לכך שאני קשור,אז מהר התחלתי לחפש בתוך הכיס שלי את הסכין..אני לא מצאתי,והבנתי שהאיש לקח לי את הסכין..אני ראיתי מספריים על אחד המדפים שהיה באוהל,וניסיתי להתקרב אליו,אבל נפלתי יחד עם הכסא שהייתי קשור אליו.מהר אני חשבתי על רעיון,והזזתי את המדף שהיה קרוב אליי,והצלחתי להפיל את המספריים ועוד כמה דברים…בקיצור אחרי כמה דקות החבל נחתך,ולפני שיצאתי מהאוהל-האיש לפתע קם.הוא ראה שאני השתחררתי,ושאני בא לצאת מהאוהל,אבל במקום לברוח-אני קצת שיחקתי לי להנאתי…הוא התקרב אליי,ובעטתי לו עם הרגל שלי בתוך הבטן שלו…הוא התכופף,ואז לקחתי ארת המזרק הרדמה שמצאתי על הרצפה,והזרקתי לו את החומר לצוואר…הוא התמוטט על הרצפה-וברחתי לכאן.כל זה קרה לפני זמן קצר.עכשיו אני פה.."ירדן ותמר לא יידעו אם לשמוח או לבכות…ירדן אמרה:"אני ותמר כל כך שמחות שאתה בסדר…אתה לא מבין כבר איך בכינו שאתה כבר לא כאן.."תמר אמרה לרוי:"נכון..אבל הדבר היחידי שאני לא מבינה זה..למה הוא היה צריך אותך?הרי הוא לא סתם לקח אותך ורצה לגרום לנו לחשוב שאתה מת"רוי חייך,ואמר:"אני כמעט כל הזמן..לא הייתי רדום באמת.הוא חשב שכן.חלק מהזמן באמת הייתי רדום..אבל מה שהספקתי לשמוע זה שהוא ניסה להפנט אותי..נראה לי כמו שעשו לאבא שלך ירדן"ירדן ישר אמרה:"אבא שלי!שכחנו ממנו לגמרי!חברים… נראה לי שהכל מתחבר יחדיו!!!אבא שלי-עבד עם האיש…האיש עכשיו סיפר לנו על הטבעת המסתורית…והוא רצה להפנט אותך…עזבו לרגע אפילו את הסיפור שהאיש בא בגלל אמא שלי…הכל מתחבר יחד!!אוקיי…עכשיו שאתה כאן..נראה לי שאפשר להתחיל לחפש את הטבעת"רוי שאל את ירדן:"איזו טבעת?"ואז תמר אמרה לשניהם:"חכו שניה!דבר ראשון-אנחנו צריכים להודיע למשטרה,ולמשפחה שלך רוי שאתה לא באמת מת!ואז להסביר להם הכל…ודבר שני-הטבעת,זוהי טבעת מסויימת שהאיש הסביר לנו,שהיא טבעת מאוד מיוחדת,של אחד העובדים שבעברו עבד בחברה לנשקים.יש שם את כל העדויות שיכולות לגרום לכך,שהחברה של הנשקים תפשוט רגל!האיש עובד בחברה…אז הוא מחפש את הטבעת בכדי להשמיד אותה!אנחנו יכולים למצוא אותה ולהביא אותה לגורמים בכירים,ובכך לסיים עם כל הסיפור הזה!אגב…דבר שלישי ונראה לי שאחרון-טום.הוא…הבן של האיש אם לא ידעת"רוי היה המום,ואמר:"מה??ורק עכשיו הוא אמר לכן את זה?למה לא לפני??ולמה האיש עשהכ לבן שלו את כל מה שלנו עשה ביחד??"ירדן הסתכלה על רוי,ואחרי כמה שניות של שתיקה אמרה לו:"יש לטום טראומות מאבא שלו…בגלל שבאותו זמן שהוא היה עם אמא שלי ברומן,אז הוא החל להרביץ לאמא של טום,וגם לטום עצמו…יום אחד לטום נמאס והוא השאיר לאיש צלקת על היד.בגלל זה לאיש בעצם לא כזה אכפת מטום…אני מקווה שהבנת פה הכל כי אנחנו הוכלים עכשיו לפעול.ללכת להודיע למשפחות ולמשטרה על כך שאתה לא מת ולספר הכל…וגם להתחיל לחפש אחר הטבעת.יחד עם טום.נעבוד יחד." השלושה חייכו,ואז רוי אמר:"רוצות עוד משהו משמח?נראה לי שהאיש עכשיו במשטרה…בגלל שהמשטרה שהגיעה לאוהל,בטח לקחה אותו משם..אז הנה לכן-עוד בשורה משמחת"הבנות שמחו,ואז השלשוה הלכו יחד למשטרה.לאחר מספר דקות,כאשר הם הגיעו,הם ראו את טום במשטרה,וטום אמר:"רוי?זה אתה?"ואז רוי חייך לעבר טום,ואמר לו:"כן…זה אני.אני אסביר לכם הכל..הבנות כבר יודעות."טום לחץ לרוי את היד,ואז שאר השוטרים הגיעו אחרי שטום קרא להם.תמר וירדן התקשרו לאמו של רוי,ולאבא שלו,בשביל לקרוא להן לשמוע את מה שיש לרוי לספר.כאשר הם הגיעו,אמא של רוי ואביו היו המומים!הם חיבקו ונישקו את בנם,ואז הרביעייה,יחד עם השוטרים,וההורים של רוי,נכנסו לחדר וסגרו אותו.כולם ישבו מול רוי,והוא התחיל לדבר איתם:"כל הזמן הזה..אני הייתי חי.האיש רצה לגרום לכם שאני מת בשביל להחזיק אותי אצלו,ולהפנט אותי…וכל זה אמיתי!מה שהוא עשה,זה פשוט למרוח עליי חומר אדום,ולגרום לכם לחשוב שאני מתתי,ואז בזמן הזה לנסות להפנט אותי…היום-זמן קצר לפני שבאתם לאוהל,אני התעוררתי מהחומר הרדמה שהאיש הזריק לי.אני חיפשתי סכין שהיה אמור להיות עליי אבל הוא לא היה,בשביל לחתוך את החבל…מה שקרה זה שראיתי מספריים,ואז בנסיוני להתקרב אליהם,נפלתי עם הכיסא לרצפה,אבל בכך שהרעדתי את המדך עליו היו המספריים,הם נפלו ואז השתחררתי.לפני שהלכתי מהאוהל האיש התעורר,ואז נתתי לו בעיטה לבטן והזרקתי לו חומר הרדמה…אגב-איפה הוא עכשיו?פה אצלכם?בחקירה?"בעודם המומים,אחד מהשוטרים אמר:"קודם כל..תודה שהעברת לנו את המידע הזה…דבר שני אתם יכולים לצאת-ה"חקירה" הסתיימה"ואז כולם ייצאו מחדר החקירות,ותמר לחשה לירדן באוזן:"לא ידעתי שזו הייתה חקירה בכלל…"כאשר כולם ייצאו,לפני שהארבעה ייצאו מהדלת של תחנת המשטרה,הם ראו ששני שוטרים לוקחים את האיש-כנראה לתא מעצר.האיש הסתכל עליהם במבט כועס וכה רציני,והשוטרים המשיכו להוליך אותו.הרביעייה שמה לב,שהאיש השליך פתק על הרצפה.אחד מהשוטרים שעמד בדיוק לידן,שאל:"מה זה?"והלך להרים את הפתק.הוא חזר לילדים,בשביל לפתוח יחד איתם את הפתק…בפתק היה רשום:"לא למדתם כלום"אף אחד לא הבין למה האיש מתכוון,אבל מה שהם עוד לא יידעו,זה שמאחוריהם באו לקראתם ארבעה אנשים שלבושים שחור,ומכוסים במסכה שחורה שרק עיניהם ופיהם פתוחים,ובידיהם חבל!..