סוג ב' – פרק 19

ערב, שכבתי על המיטה וקראתי ספר..כן, אני קוראת ספרים!
המחשבות על סער לא עזבו אותי עדיין, אוף , למה אני חייבת לקחת כל דבר ברצינות. מה יש לי?
הסתכלתי על החלון. סער שכב על המיטה שלו, עם האייפון. הוא הרים את פניו לרגע וקלט אותי. הוא התקרב לעבר החלון וכך גם אני.
"אנחנו צריכים לדבר" אמרנו ביחד.
הוא צחק.
"ואני עוד חשבתי שאני אצטרך לשכנע אותך" אמר בחיוך.
"בוא כבר דפוק" אמרתי לו.
הוא הנהנן ויצא בריצה מחדרו, מגזים..
"היי" אמר כשפתחתי לו את הדלת.
"לא היית צריך לרוץ אתה יודע, אני לא בורחת" גיחכתי.
"במקרה שלך אי אפשר לדעת, את יכולה בשניות להתחרט ולנעול עליי" אמר וחשף גומה קטנטנה כשחיוכו התרחב.
"לא אני לא" אמרתי בכעס.
"כן את כן" הוא צחק.
"טוב אתה צודק, התחרטתי" אמרתי ובאתי לסגור את הדלת אבל רגלו עצרה אותה.
"כן, רק שעכשיו כבר מאוחר מידי" אמר בחיוך ונכנס.
"כן. כנס..למה לא?" מלמלתי לעצמי.
"את לבד?" שאל.
"לא, מאי למעלה" אמרתי. ההורים שלי לא בקטע של לחזור ניראלי…
"שיט" מלמל.
"מה?" שאלתי.
"מה?..אה לא כלום, סתם הייתי צריך לעזור לה במשהו ודיי לא יצא" אמר.
"טוב.." אמרתי.
"נעלה בשקט?" שאלתי.
"לא, נוו תקשיבי אלינור, אני באמת מצטער.. אני בכלל לא ידעתי מה קרה בינך לבין בן, לא הייתי צריך להגיד שום דבר?" הוא אמר.
"טוב, את האמת..גם אני לא הייתי הכי בסדר" ניסיתי להוציא את המילים הנכונות.
הוא חייך והרים את גבתו.
"מה?" שאלתי לא מבינה.
"התנצלת הרגע?" שאל.
"אם תספר למישהו אני אכחיש" אמרתי.
הוא צחק.
"אממ..את יודעת" הוא הרצין בשנייה.
"מה?" שאלתי.
"אם..אם הייתי יודע שזה מה שקרה, בחיים לא הייתי מזכיר לך את זה" הוא אמר.
"זה בסדר" חייכתי חיוך קטן, נזכרת באותו היום.
זה היה שנה שעברה בערך, הייתה מסיבה..בן שתה. שתה הרבה.
ישבתי בצד, הוא חייך אלי והתיישב לידי..בעצם, כולם ידעו שהוא היה דלוק עליי אז. אבל לא ממש שמתי עליו.
שאלתי אותו מה הוא רוצה, הוא כמובן אמר שאותי.
התרחקתי ממנו בגועל אבל הוא התקרב אליי וניסה לנשק אותי.
"לעזאזל איתך בן, אני לא רוצה אותך. תתמודד." אני זוכרת שאמרתי לו.
אבל הוא לא הרפה, הייתי יכולה לתת לו לנשק אותי ואז הוא יעזוב אותי..אבל..לא רציתי שככה תיראה הנשיקה הראשונה שלי, עם מישהו שאני לא אוהבת. רכנתי לבקבוק בירה שהנחתי ליד הרגליים שלי שנייה לפני שבן התיישב לידי. שברתי אותו בקצה השולחן.
המקום היה כלכך רועש שלא שמעו כלום.
ובן עדיין ניסה להתקרב.
"נוו דיי בן" אמרתי לו.
"לא רוצה , מה תעשי לי?" שאלת בהתגרות והתקרב.
הרמתי את אחד השברים שהיו ברצפה מהבקבוק ששברתי והצמדתי אותו לחולצה שלו.
הוא הרגיש משהו והתרחק.
"את צוחקת עליי נכון?" שאל וצחק צחוק שיכור.
"את חמודה מידי בשביל לעשות לי משהו, את לא מסוגלת" אמר.
"אל תזלזל בי" אמרתי לו בהתגרות.
הוא ניסה לחטוף אבל במקום לקחת לי את זה מהיד הוא גרם לחתך גדול בחולצה ובחזה שלו.
וזהו בערך… מאז אני שונאת אותו וגם הוא לא הכי מת עליי.
"את..את רוצה שנעשה משהו?" שאל סער והעיר אותי ממחשבותיי.
באתי לענות אבל מאי בדיוק ירדה במדרגות עם צרחות.
"אומייגד סער היוש" היא אמרה וחיבקה אותו.
"היוש" הוא אמר מבולבל והתנתק בקושי מחיבוקה.
"אז מה שאלת? אם בא לנו לעשות משוו, ברוווור" אמרה בהתרגשות.
"את האמת ש.."
"אז מה אתה אומר, סרט? באולינג. אם הולכים מסעדה אז אתה משלם.." היא לקחה אותו ומשכה אותו לעבר חדרה עוד לפני שהספיק להשלים את המשפט.
גלגלתי את עיניי. שונאת אותה.