סיבוך אחד, גדול!- פרק 3

אני עדיין עצובה בגלל שאף אחד לא מדבר איתי (חוץ מכמה).
בבוקר קמתי על רגל שמאל, השער מלא קשרים וקמתי מאוחר!
"חיכיתי לך חצי שעה בחוץ למה לא באת?" שרון שאל אותי כשהגעתי לבית ספר
"אני קמתי מאוחר והשער שלי היה מלא קשרים, בקיצר קמתי על רגל שמאל" אמרתי לו
"שלום תלמידם" באה המורה…
* * * *
"אתם מוזמנים למסיבה שלי" גלי החריזה בהפסקה "חוץ מכמה" הוסיפה וחייכה
"מי לא בא?" שאל ניתאי
"אל תדאג זה לא אתה" אמרה וצחקה "מי שלא בא הוא שרון,נווה ונועה" אמרה
ישר פרצופי נהיה עצוב, היא תמיד מזמינה אותי והשנה דווקא נהיינו חברות…
יהונתן הסתכל עלי ומיד הבחין שאני עצובה, הוא תמיד דואג שאשתתף בכל המסיבות ועוד, והפעם הוא הסתכל עלי אך לא עשה כלום!!
"יהונתן, אתה יכול לבוא שניה?" קראתי ליהונתן
"מה את רוצה עכשיו?" נאנח ובא
"תגיד לי שוב מה עשיתי לך ובגלל זה אתה לא מתייחס אלי?" אמרתי לו
"אל תגידי לי שלא הבנת!" אמר "בכל יום את נהיית יותר ויותר קרובה לשרון וזה מעצבן"
"אז למה לא אמרת לי?" שאלתי
"אני.." גמגם והלך
"יהונתן!" צעקתי לעברו והוא המשיך ללכת…
* * * * *
בסיום הלימודים, ישר בתום הצלצול רצתי אל השער,
"נועה!" צעק שרון
"מה?" הסתובבתי לכיוונו
"לא נלך יחד?" שאל
"אני רוצה להגיע כמה שיותר מהר לבית" הסברתי "אתה חושב שתוכל לשרוד" הוספתי וחייכתי.
* * * *
זה היה יום שבת רגיל ויפה..
ישנתי גם הצהרים כי היה לי משעמם פתאום מישהו מתקשר, עניתי, וזה ככה התנהלה השיחה:
אני: הלו?
שרון: זה שרון, רוצה לבוא אליי?
אני:אני נחה עכשיו אבל..
שרון: לא זה בסדר אני אתקשר אלייך יותר מאוחר
אני: טוב..ביי!
שרון: ביי
* * * *
בערך בערב, באותו יום הלכתי לזרוק פח, כרגיל אבל הפח הוא רחוק, הוא ליד החנויות והחנויות למטה אז… ירדתי למטה לזרוק פח, פתאום אני רואה את הכיתה שלי!
הם במסיבה של גלי! ואני לא הוזמנתי! או… הנה יהונתן! מה אני אעשה עכשיו?
יש לי שלוש אופציות:
1. לזרוק פח אבל להשתדל שלא יראו אותי
2. לא להתחבא מהם, לא להתייחס אליהם.
3.לחזור לבית וללכת לזרוק פח יותר מאוחר
לבסוף החלטתי לא להשתפן 'אני לא אתייחס אליהם וזהו' חשבתי
הלכתי והלכתי ופתאום צרחתי "אהההההה"
"מה את צורחת?" שמעתי קול מתוך החשכה
"מי זה?" שאלתי
"אמ.. מי זאת?" שאל הקול
"אני שאלתי קודם" אמרתי לו
"קוראים לי יהונתן" ענה
"יהונתן? זאת נועה!" אמרתי וחיבקתי אותו
"מה את עושה פה?" שאל
"אמ..זורקת פח" עניתי "טוב.." אמרתי והשתחררנו מהחיבוק
"אני מצטער, רציתי להתקשר אלייך אבל…" אמר
"כדאי שתחזור למסיבה" אמרתי לו בשקט
"בואי איתי!" אמר
"אבל לא הזמינו אותי.." אמרתי בעצב
"לא נורא, נו.. בואי!" אמר ומשך אותי איתו.
"מה את עושה פה?" שאלה גלי כאשר נכנסתי למועדון
"היא באה איתי, או שהיא תשאר וגם אני אהיה פה או ששנינו הולכים" אמר יהונתן לגלי
"אז שניכם לכו!" אמרה בכעס
"אמרתי לך שלא צריך שאני אבוא, תישאר אתה ואני אלך,גם ככה אני לא רצויה פה" לחשתי לו
"אני לא אשאר פה אם היא מגרשת אותך" אמר והסתכל אליה בכעס ולבסוף החלטנו ללכת לבית שלי.
"יהונתן?" שרון היה מחוץ לביתי,
"שרון? מה אתה עושה פה?" שאל יהונתן
"אני? מה אתה עושה פה?" אמר שרון
"אתם יכולים להפסיק?!" צעקתי "שרון, למה אתה פה?"
"כן למה אתה פה? היית צריך להרקב בבית ש'ך" יהונתן תקף את שרון
"עזוב אותי.." "יהונתן, תפסיק" הערנו לו כי הוא התחיל להרביץ לשרון
"למה אתה פה?" שאלתי שוב בשקט
"את לא ענית לפלאפון אז רציתי לבוא אלייך ותקתקתי ולא פתחת אז חיכתי פה" ענה בשקט
"טוב, כנסו לבית" אמרתי להם
"אני אלך הביתה, אני מרגיש לא שייך!" אמר יהונתן והלך…