פטירת לב

פטירת לב

נפטר כתוצאה מתאונה מכאיבה אשר הביאה כליה עליו ועל חיו. חיו אשר היו מלאים ברוע מזל ובעליבות. פטירה זו באה כדי להניח לו מייסורי וסבל המחלות הממושכות אשר נכנסו אל תוך מעמקיו עד ששרפו כל רסיס של תחושה שחי בתוכו… פטירה מפתעיה זו, כי אם גם מאבילה ומכאיבה, גרמה לכל הלבבות המקיפות אותו לבכות דם כחמלה על מה שסבל בשעת יסורי הגסיסה, לא זו בלבד אלא גרונות הלבבות המקיפות אותו עמדו לפרוץ בבכי מר ברגע שיצאה נשמתו, שיצאה לפגוש את הבורא שלה, ואת היוצר שלה. נשמה יוצאת שלוה למה שהולכת לפגוש אצל ריבונה, וזה מה שנמנעה מלפגוש אותו הנה פה בחיים הממיתים הבר כליוניים האלה… כמה סבלה נפשו עד שיצאה, אבל לבסוף היא יצאה, כן, כן יצאה…
מלמלו מבקרי החולה בשעת ישיבתם סביב מיטת מותו: מה יש לו? זה הידוע בשם כוחו וגדולתו וחיבתו, האם כך נכנע החזק לגורל המוחלט?..!!
כמה סבל לשמוע את המילים הללו אשר התבטאו בהם שפתי הלבבות המקיפות אותו, סבל מבדידות כי מצא שכל הלבבות אכן באו להיפרד ממנו חוץ מלב אחד אשר תמיד חפש למצוא אותו, אבל כאשר מצא אותו באה מחלת המוות ופגעה בו. חשב שהוא הולך להיכלא לפני ההיפרדות מהלב המומתן…
בעבר התקיים בחיים שחשב שיש בהם אושר, אבל האושר סרב אלא לזרוק אותו למחשכי גב הזמן, מחשכים מחוסרי אור, יתר על כן החושך הוא זה ששולט בכסא המלכות של ממלכה זו. החושך אפל מאוד, קר, ממלכה מלאה בשלג…
בעבר התקיים כשהוא מלא בבדידות, ובשעת הפגישה הגיעה הפרידה ממהרת לחטוף רגע, רגע?? אפילו הלוואי שהיה הרגע הזה…
בעבר התקיים כשהוא אמיץ במה שהחזיק בתוכו מחוכמה, ובמה שהחזיק בתוכו מרוחב לב, עד שהופתע במיחוש המוות אשר הסיר את כל אשר החזיק בתוכו, ונפטר ריק…
כן נפטר והעולם מסביבו שקט, ולא דיבר שום לב מסביבו, אפילו הלב המומתן… נפטר כאשר כל הלבבות צופות בעיניו הנועצות מבט כלפי מעלה, הנכנעות למציאות האסון… כל הלבבות למדו לקח ממותו ופחדו שיושפלו ושיאבדו, אולם הם ידעו שמחלה קטלנית זו פוגעת רק בלבבות החכמים, ובלבבות הגדולים, ובאשר ללבבות הקטנים הרי הם לא זקוקים לסוג זה של מוות…
מת מצמאון, מת מחרדה, מת כשהוא עומד זקוף, מת כשהוא מרים ראש, אבל… מת…
איזו מיתה הוא מת! איזו מיתה אשר שום לב על פני התבל החרב לא זכה בה… אוי לך מיתה אחת..!! גודעת אותו מהגוף כשהוא לא רוצה?? מוציאה אותו ממנו באי רצונו, איזו מיתה לא ישרה את!, איזה עולם לא ישר! נגדעים הלבבות ובעליהם עדיין בחיים, איזו מיתה זו??!!… ואיזה צדק מקבל את חוק הלבבות העוברים על החוק??!!…
כן עבר על החוק זו היתה סיבת מותו, לכן נפטר פתאום ללא אזהרה מוקדמת… במדינת הלבבות שולט העושק, במדינת הלבבות נפטר הצדק, ובה שולטים הלבבות המקולקלים בלבבות הטהורים. אבל הוא רצה לשנות את מאזן הכוחות, אבל השינוי אסור! ואז נרצח עקב עזות פניו על מה שאין לו בו חלק ונחלה..!!
נרצח על ידי הלב המומתן, אשר חיכה לו בשעת יציאת נשמתו… אבל הלב המומתן סרב לבוא ולראות את זבחו אשר הגיש אותו כקורבן לחג הלב המקולקל השולט… החג אשר האושר בו ממלא את לבבות הלבבות המקולקלים על חשבון דמי הקורבנות, דמי הלבבות…
וכך יצאה הלוויתו למשכנו האחרון, כשנושאים אותו על הכתפיים, כתפי הלבבות הטהורים, אשר מצחותיהם מבהיקים באורם. ליוו אותו לקברו על אפו ועל חמתו, כמה סבל העריץ הזה..!! אפילו הקבר נראה עצוב מושיט את ידיו לחבק את הבנאדם הכי זך והכי טהור אשר הכירו הבריות. אפילו הקבר בכה עפר עליו..!! כולם בכו עד כמה שיכלו… הבכי היה רבגוני… הקבר בכה עפר, הלבבות בכו דם, השמים בכו מים, והאנשים בכו דמעות שלא ידעו מה סיבת אדמומיות צבעה, אבל כן בכו עליו…
כך מת, וחזרו הלבבות כל אחד לגופו, חוץ מהגוף הזה נשאר בלי לב, והתקיים הגוף מחוסר לב… חי כגופה נטולת רוח חיים, אשר מחכה להצלתה בהטמנתה בקברה, אבל הזמן סרב אלא שיחיה ריק. הוא חי ריק…!!