אבל אני אהבתי אותו

׳חשבתי על זה המון וכרגע אני חושב שאני צריך קשר קרוב יותר, אבל אני באמת רוצה שנישאר ידידים טובים כי את חשובה לי מאוד. ואני יודע שהדעה שלי עוד יכולה להשתנות, לילה טוב׳

את ההודעה הזו גלעד שלח לי אחרי תקופה בה נהלנו קשר רומנטי, עוד לא מערכת יחסים אבל היו פלרטוטים ומפגשים אינטימיים. מה שהוביל לסיום תקופה זו, היה קשר שהוא התחיל כחודש אחרי שהתחלנו לדבר אנחנו. גלעד היה חשוב לי כל כך, הוא מילא את חיי ושימח אותי עד אין קץ, הוא תמיד פלירטט איתי ואמר לי מילים מקסימות. הוא לימד אותי לאהוב את עצמי מבלי שהיה מודע לכך. בפעם הראשונה בה באתי אליו היינו יחד בחדרו וצפינו בסרט, חבוקים, קרובים. והיו מישושים פה ושם והוא תמיד נתן לי את ההרגשה שהוא מכבד אותי ורוצה בטובתי, שאהנה, בלי לחץ. בפעם השנייה שנפגשנו ישבנו יחד ושוחחנו וצחקנו ונהנו אחד מנוכחותו של השני. פעם שלישית כבר לא הייתה. מה שהיה לנו נקטע, היא התחילה איתו והוא זרם, ועוד איך זרם, הם נפגשו והתנשקו, והוא העדיף אותה.
הוא מוטט את עולמי, אני אהבתי אותו כל כך, אבל באהבה יש שני צדדים ועם כל מה שהייתי מוכנה לתת ולעשות בשבילו, זה לא הספיק, הוא בחר בה.
מה נותר לי לעשות, אהבתי אותו, לכן מבעד לעצב ששטף אותי כל שעשיתי היה לקוות שטוב לו איתה, שהיא באמת שווה את זה. לא יכולתי לכעוס עליו, כנראה שהבעיה הייתה בי, אני הייתי מהוססת, לא דחפתי אותנו הלאה. אז קיוויתי שטוב לו איתה יותר משהיה לו איתי.

את ההודעה הזאת הראיתי לגלי, חברתי הטובה. גלי מנוסה ממני בהרבה בכל הקשור ליחסי הוא והיא ותמיד כל הבנים רוצים אותה.

"הוא סתם חמור, את מבינה את זה נכון? אני באמת שמחה שהוא בחר בה, לא מגיע לך מישהו שיעלה אפילו בדעתו את המחשבה של אחרת על פנייך. דניאל, את מדהימה ואת כל כך הרבה רמות מעליו. מגיע לך מישהו שיעריך אותך ללא תנאי, ואם הוא לא היה כזה אז הוא טיפש וטוב שהוא כבר לא איתך. יפה שלי אל תדאגי, אין הרבה בנות מיוחדות כמוך, את אוצר שיום יבוא ומישהו ימצא ויאמץ אותו לחיקו. אני יודעת שאת מרגישה לבד ושיש בך כל כך הרבה אהבה להעניק, אני יודעת שאת סקרנית ורוצה פרטנר שיחד יגלה איתך אותך ואותו, את נפלאות האהבה והזוגיות. זוהי בדיוק הסיבה שאת מוכרחה לחכות לבחור הנכון, כי את כל כך עדינה ושבירה, ומרגע שתכניסי מישהו לעולמך את חייבת לדעת שאכפת לו ממך ושהוא ישמור עלייך. דניאל אני אוהבת אותך כל כך ובגלל זה אני שמחה שהוא הלך, אני יודעת שזה כואב, אבל זה לטובתך. "

"אבל אני אהבתי אותו. אני באמת אהבתי אותו. אני נתתי לו להיכנס לתוכי, הוא גרם לי להרגיש בנוח, הוא גרם לי להרגיש אהובה. "

אני חושבת שאני תמיד אגן עליו, תמיד אוהב אותו. כזו אני, ברגע שאדם כלשהו נכנס לחיי, מתקרב אליי והופך לחלק ממני, אני כמעט ולא מסוגלת לשחרר. יש לי כבוד אל האנשים שחשובים לי, גם אם הם אינם חלק מחיי עוד. אני לא אפגע בהם ישירות, אני לא אפגע בשמם מאחורי גבם והם יהיו נצורים בליבי לעד. לכן אני מאחלת לגלעד שיהיה לו טוב איתה, יותר משהיה לו איתי, ולכן אינני יכולה להקשיב למילותיה של גלי המבזות אותו. גלעד היה כמו סרטן בתוך גופי, הוא פגע בי, הוא עדיין פוגע בי, אבל הוא חלק ממני, הוא התאים החולים בגופי. הוא משמיד אותי מבפנים אבל הוא חלק ממני ואני לא מסוגלת להבחין בו כרע.

"האהבה שלך לא הגיעה לו. ותסמכי עליי שיבואו עוד הרבה שירצו אותך, הם יגידו לך את כל מה שאת רוצה לשמוע ויישמעו כנים ומשכנעים, הם ילחשו לך מילים יפות ויגרמו לך להרגיש הכי יפה בעולם, הכי נחשקת, הכי אהובה. והרבה פעמים הם ישקרו. יפה שלי העולם הזה מלא באנשים שרוצים לנצל אותך, גלעד הוכיח לך שהוא אחד מהם, שהוא לא באמת אהב, שהוא רק רצה לנצל אותך. אני יודעת שהמילים שלי מכאיבות לך כל כך, אבל אהובה שלי אני רוצה שתדעי את האמת, שתלמדי, ושבפעם הבאה לא ינצלו אותך בקלות. "

המילים שלה אכן דקרו את ליבי. בקול חנוק, מנסה שלא לבכות שאלתי אותה וניסיתי להבין את העולם בו אני חיה.

"אבל אני אהבתי אותו. אני חשבתי שגם הוא אהב אותי. איך הייתי אמורה לדעת שלא, הוא לא אוהב אותי? איך אני אמורה לדעת שהוא רוצה אותי רק כדי לגעת בי ולספק את היצרים שלו? איך אני אמורה לדעת שהמילים שלו הן רק בגדר פיתוי ולא אמת? תגידי לי גלי, אני באמת שואלת. כי עם גלעד זה הרגיש לי נכון, זה הרגיש לי אמיתי. על גלעד אני סמכתי כמו שלא סמכתי על אף בחור בחיי, והוא הרוויח את זה, הוא יצר לי את תחושת הנוחות והקרבה הזאת. איך אני אמורה לדעת שמישהו אוהב אותי? האם אני אמורה להסתובב כל חיי בידיעה שהבחור הניצב אל מולי עשוי לרצות ברעתי, כל עוד זו מספקת את טובתו? אני אוהבת להאמין באנשים, אני לא רוצה לאבד את זה. אני אהבתי את גלעד וזו הייתה ההרגשה הכי טובה והתקופה הכי טובה שהיו לי כבר הרבה זמן. "

בשלב הזה הדמעות כבר חנקו אותי והרגשתי אבודה בתוך בליל הרגשות שגעשו בתוכי. אני אוהבת, אני כועסת, אני עצובה, אני פגועה, אני בודדה, אני שמחה. איבדתי את עצמי.
גלי הביטה בי מבעד לעיני הספיר שלה, מעיניה נשקף כאב. היא חבקה אותי אליה והעבירה את ידיה בין שערותיי.

"דני, יפה שלי, הזמן ירפה הכל. את גלעד את תעברי בקרוב. את תחווי עוד הרבה ועם כל נפילה את תחכימי. אין לי תשובה לשאלות שלך, את תמצאי את התשובות, ועם כל כמה שהחיפוש יהיה מענה וקשה, זה יהיה שווה את זה. בבוא היום את תדעי שזה הוא, הבחור שיסתכל עלייך בהערצה, שיקשיב לך בעניין גם כשתחפרי לו, שירצה להירדם כשהוא חובק אותך קרוב כדי לדעת שטוב לך ולא רק כדי שיוכל למשש לך את החזה, שיתנהג אלייך כמו מלכה לא משנה ליד מי הוא נמצא, הבחור הזה אוהב אותך. גלעד לא היה כזה, שתינו יודעות שהוא היה בדיוק ההפך. דני, אל תיסגרי בפני כולם, אבל אל תתני את כל כולך. יש בחורים טובים והפגיעות שתחווי מאלו שאינם כאלו שוות את מחיר האושר שיסבו לך אלו שיאהבו אותך. "

הסתכלתי בעיניה וכמו ילדה קטנה שנלחמת על האמת שלה אל מול המבוגרים, שהיא יודעת שיודעים טוב יותר ממנה, לחשתי:
"אבל אני אהבתי אותו. ואני עדיין אוהבת אותו. "