אור חשוך

החושך הוא אחד האויבים שלי, כל יום מחדש אני מנסה לקרוע את מסך החשכה האפל אך מעולם לא הצלחתי לקרוע אותו באמת להעמיד פנים ולומר שכן הצלחתי לא יעזור לי מעולם, כל יום אתה נותן לי פרח חדש ונר אך הנר לא מצליח להאיר לי את הדרך אל החיים החדשים שלי, אך מה שכן יש לי זר פרחים גדול שתחננתי לתת לך אך אתה כבר לא בחיי מרוב בחושך לא רואים אותך ואי אפשר לגעת בך ורק הדמעות הנוצצות שלי יכולות להאיר את האופק השחור. בכיתי ונגררתי עם הפרחים לאופק השחור וחיפשתי אותך אך אתה לא פה יותר, המסך האפל הרס את חיי כאשר אתה לא פה איתי הכל ריק ושוב אני בחושך והאופק שחור ומעולם לא נגמר אך לפתע ראיתי אור לא זה לא דמיון, רציתי אליו וראיתי את קברך שם, שמתי רק פרח אחד עליו ואת השאר חיבקתי חזק והבטחתי לשמור לעד ושוב רציתי נגררתי והכל עם הפרחים ושוב אני לבד מנסה לקרוע את מסך החשכה האפל, אני לבד בלי שאתה תחזק אותי שכל דמעה יורדת. פתאום הרגשתי מישהו נוגע בי ואומר לי להמשיך ומעולם לא לוותר עם מה שאני רוצה ולקוות לכל החיים, פשוט רצתי ללא הפרחים ולא בוכה, רצתי לאופק השחור וחיפשתי את קצה האור אך לא מצאתי מעולם ונשארתי בעולם השחור לבד.

אתה שומע אותי למורות שאתה מת אני יודעת אל תשלה אותי בבקשה, אולי אתה מת בגלל האמת הכואבת ואולי בגלל שאני לא רואה אותך ואתה לא אותי פשוט מרוב בדידות קשה ששבורת הלב. אל תשבור לי את הלב בבקשה כי מה שקרה אי אפשר לתקן יותר והלב שלי כבר שבור ואי אפשר לתקן אז תשבור לי אותו יותר. לפתע ראיתי מעדר אהובי, יודעת מה עשיתי בו? קברתי את עצמי ליד הקבר שכך חיינו ימשכו למורות מותנו. זהו נשמתי כבר מתה אין אפשרות להחזיר אותה,אבל אתה יודע מה אהובי? אין יותר מסך חשכה אפל,הוא ירד הוא לא פה יותר אני רואה אותך ושוב את יופיך והחוך על פניי שוב עולה.