הלב קטן שלי

כשהייתי ילד קטן קיבלתי לב ליידים החזקתי אותו בעדינות, ליטפתי אותו, שמרתי עליו לא הורדתי אותו לשניה, לא הפסקתי לאחוז אותו, דאגתי לו כמו על שלי טיפלתי בו באהבה וחום. כשהורדתי אותו למנוחה עסקתי בדברים אחרים ואז ראיתי שלאט לאט הדפיקות ניהיו מהירות יותר והלב הקטן והחלו להראות שריטות, רצתי אליו במהירות מרים אותו ליידי מלטף אותו נותן לו שוב חום, צבעו חזר להיות בולט השירות נעלמו והדפיקות ניהיו בקצב רגיל.
התאהבתי בלב העדין שהיה בין יידי, עברו כמה שנים ועדיין שמרתי על הלב בחום ואהבה.

התבגרתי גדלתי כבר לא ילד קטם ואז ראיתי לב אחר, צבעו היה יותר מבריק, דפיקותיו היו בולטות יותר משך אותי אליו באטיות, הנחתי את הלב שהיה בין יידי במקומו ולקחתי את הלב החדש, הוא היה עדין ורך בדיוק כמו הקודם רק יותר חדש ומעניין והיו דברים חדשים ומרתקים לגלות בו…
מלמלתי לעצמי שאני אחזור ללב הישן, השארתי אותו לנוח קצת הרגעתי את עצמי זה רק לקצת זמן, לא שמתי לב ושקעתי בלב החדש.

עבר זמן אולי כמה שנים, למדתי הרבה דברים על החיים ואולי לא הייתי צריך סתם לרוץ בלי מטרה והנחתי את הלב החדש, השתעממתי ממנו וכבר לא היה לי עניין בו.

התגעגעתי ללב הישן שלי.

התכוונתי לחזור לישן וראיתי מרחוק שהוא כבר לא היה שלם הוא פשוט היה מספר חתיכות פגועות ושבורות מפורקות, רצתי אליו דמעות היו בעייני נסיתי לתקן אותו להחזיר את החתיכות חזרה לחתיכה אחת גדולה אבל זה כבר היה מאוחר מידי…

הדמעות זלגו על פניי לחיי הפכו לאדומות וברגע הזה, הבנתי שהוא נעלם ולא ייחזור.