לאהוב את עצמי

רצתי אל הצוק חשבתי שתקפוץ איתי ,אך טעיתי.
קפצתי מאושרת מאוהבת עד השמיים אבל לא שמתי לב שאני לבד עד שראיתי את התחתית .
אבדתי חלק ממני שמה למעלה.
אתה יודע?
נחתתי לתהום של עצמי, התרסקתי לחתיכות! ואתה?
אתה ,
בהתחלה הבטת בי.
התנצלת.
החלקים ממני שנשארו למעלה חיכו לך!
אתה פשוט הלכת
הלכת לאחרות.
ושכחת אותי שם ,
ואחרי כל כך הרבה שנים החלטתי לנסות לטפס ולמצוא את החלק שנאבד כשהלכת,

טיפסתי כמו משוגעת אל האור,נפלתי כל כך הרבה פעמים,
רציתי לוותר! כל הזמן ! להשאר בחושך ולהמשיך לדמיין את פניך המבטיחות.
היו פעמים שצעקתי לך אך לא שמעת. ולא באת להציל אותי כמו שהבטחת!
,ואינני יודעת אם בתוך תוכי רציתי שתשמע אותי.
עשיתי את הכל בעצמי,הצלתי את עצמי ממך ומכולם.
ולאחר כמעט 4 שנים מצאתי את עצמי,חיברתי את כל החלקים ולקחתי הכל לעצמי
כשהגעתי לקצה הצוק הסתכלתי על קצה והבנתי.
שאני לא צריכה אף אחד שיאהב אותי או שיבוא להציל אותי.
מצאתי את התרופה לכל!
והיא לאהוב את עצמי.