אני תארתי את רגשותיי כשחיית המחמד לי מתה. זה היה לי יום מאוד עצוב, אבל הצלחתי להתגבר... אם אתם מאוד עצובים על מות חיית מחמדכם, תחשבו על כל הימים הטובים שנהניתם ביחד, על כל הכיף שעברתם... ואם כל הדברים שרשמתי לא עוזרים לכם, מצאו לכם תחביב כלשהו שמרגיע אתכם, והתמידו בו... [אני רשמתי את מאמר ה-"פריקה" הזה, ואם אתם חושבים שהוא איננו מתאים לאתר אנא כתבו לי].

לא בדיוק סיפור, אלא איך להתמודד עם מות חיית מחמד…

19/06/2019 467 צפיות אין תגובות
אני תארתי את רגשותיי כשחיית המחמד לי מתה. זה היה לי יום מאוד עצוב, אבל הצלחתי להתגבר... אם אתם מאוד עצובים על מות חיית מחמדכם, תחשבו על כל הימים הטובים שנהניתם ביחד, על כל הכיף שעברתם... ואם כל הדברים שרשמתי לא עוזרים לכם, מצאו לכם תחביב כלשהו שמרגיע אתכם, והתמידו בו... [אני רשמתי את מאמר ה-"פריקה" הזה, ואם אתם חושבים שהוא איננו מתאים לאתר אנא כתבו לי].

מיועד רק למי שיש חיות מחמד… תקראו היטב….
אתם מאמצים / קונים חיה חמודה ומתוקה, מתחברים אליה…, קונים לה… משקיעים בה… ומקבלים יחס אוהב. חיית המחמד שלך תמיד תאהב אותך, שלא כמו אנשים..
אבל מה קורה כשהיא מתה? מי יראה את פניך כל בוקר? מי יקבל את פניך כשתחזור הביתה? במי תשקיע?
תחשבו על זה רגע: כולנו מתים בסופו של דבר…
חשבתם מה יהיה *אם* יקרה משהו לחיית המחמד שלך? איך הרי תוכל לחיות את המשך חייך בלעדיה?
תחשוב על זה, ותתעמק בזה…. לעולם אל תעריך את חיית המחמד שלך כדבר מובן מאליו..
כי כשהיא לא תהיה, אתה כבר תבין לבד, ותתמודד לבד…………
ולא יהיה מה שירפא את האובדן. תמיד אומרים האנשים בחייך "הזמן הוא התרופה, זה עוד יעבור", או "משתתפים בצערך". אתם לא יכולים להשתתף בצערי כי אתם לא מבינים כמה זה קשה האובדן הזה, ללא חיית מחמד…. שכל התחברתם אליה ואהבתם אותה…
אז זהו, שהזמן הוא לא התרופה. למי שאין חיות מחמד בטח תוהה מדוע אני כותב את כל זה. הרי מה יצא לי בסופו של דבר? מה אני אעשה עכשיו בלי חיית המחמד שלי?!
יהיו כאלה שלעולם לא יבינו מה זה האובדן הזה, ואני מאחל להם שלעולם לא ירגישו את התחושות האלה….

אבל אל תתעסקו בעצב, אלא בדברים הטובים, כמו: הימים הטובים שהייתם ביחד, דברים כייפים שעשיתם….


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך