לואי – פרק 2

התהלכתי לי ברחוב, בועט פה ושם אבנים.
"היי! אתה!"
מישהו צעק לעברי.
הסתובבתי אליו
הוא היה גבוה, רזה, שיער שטני, עיניים חומות.

"אתה יודע איפה זה תיכון 'מונט'?"
הוא שאל אותי במבט לחוץ
"פניה ראשונה ימינה" עניתי באדישות
"תודה" הוא תפח על כנפי והמשיך בריצה.

הסתכלתי עליו רץ. זה היה מראה די משעשע.
הוא בא לפנות ימינה,
ובום.
הוא שרוע על המדרכה ועליו נערה כבת גילו.
הו. אחד המראות הקלאסים. חשבתי לעצמי.
הוא קם במהירות ועזר לה לקום.
"אמ.. אני מצטער.." אותו נער גימגם
"זה בסדר.." הנערה חייכה אליו

גילגלתי עיניים למראה העלוב הזה וחזרתי לטייל לי ברחוב..
לפתע, יד נוקשה אחזה בי.
"אתה בא איתנו"
אמר קול עבה.

בעטתי באיש, היו לו מדי משטרה.
זו לא פעם ראשונה שלי איתם..
נאבקתי איתו והצלחתי להשתחרר.
רצתי במורד הרחוב.
הוא רץ אחרי.
מסתבר שאיש כמוהו יודע לרוץ ._.
התחילו להצטרף עוד שוטרים למרדף.
לא היה לי לאן לרוץ.
פשוט רצתי.
העיקר לא להיתפס.
הם עדיין לא התייאשו..
הפעם הם לא מוכנים לוותר..

מונט!! מונט!! מונט!!
עלה המוחי רעיון.
אין סיכוי שהם יעשו לי שם משהו..
רצתי לכיוון אותו בית הספר, רצתי מסביבו, תיפסתי על הגדר ונחתי על דשא.
בקצה, בפינה, מתחת לעץ גדול.
היה ספסל.
מישהי ישבה שם.
היא הייתה מוכרת כל כך.
התמקדתי בה,
והתקרבתי לעברה.

"קייטי?"
לחשתי בקול מפוחד.
היא הסתובבה אליי בבהלה.