Inner Child
פעם ראשונה שאני מפרסמת קטע קצר, אשמח לתגובות (:

מיליון רסיסים שלעולם לא יחזרו להיות שלמים

Inner Child 06/07/2013 1423 צפיות 14 תגובות
פעם ראשונה שאני מפרסמת קטע קצר, אשמח לתגובות (:

הוא נישק את שפתייך.
הוא שם את ידיו על מותנייך ולא הרפה.
הוא אמר לך דברים מדהימים.
הוא שיחק בך.
ואת? פשוט נפלת אל תוך המשחק שלו.

היא תמכה בך.
במצבים הכי קשים היא עמדה שם לצידך, לא מרפה לרגע.
ואתה? שברת את ליבה למיליון רסיסים.. שלעולם לא יחזרו להיות שלמים.

הימים עוברים ואתה מתחרט על מעשייך.
אתה מעמיד את עצמך במקומה.
אתה סוף סוף מבין שהיא אהבה אותך..
ואתה? סתם שברת את ליבה.. כדי לשמור על האגו.

אתה סתם חשבת שזה יחזק את מעמדך.. אבל זה סתם הוריד מהכבוד ומהערך שלך.
חשבת שהיא רכוש שלך. שחררת אותה כמו בלון והבנת סוף סוף שהוא לעולם לא יחזור.
הוא פשוט יעוף למישהו אחר. ואולי עליו ישמור האחר.

היא סוף סוף מבינה שהיית כמו כולם.
לא יוצא מן הכלל. סתם עוד ילד קטן.

היא מנסה לשכוח אך, הכאב לא הולך.
ולפתוח את ליבה מחדש היא איננה מסוגלת.
וזאת בגלל שהוא איננו שלם.. הוא נשבר למיליון רסיסים שלעולם לא יחזרו להיות שלמים.


תגובות (14)

וואו *~*
אהבתי את זה מאוד. כתיבה מצוינת (=

06/07/2013 13:02

וואוו… אם זאת הפעם הראשונה שלך.. הצלחת לרגש אותי!
ממש מזדהה.. תרשמי עוד כאלה, זה ממש ממש יפה!
את כותבת מדהים!

06/07/2013 13:13

תודה ❤❤
כיף לשמוע דעות חיוביות במיוחד כשזה פעם ראשונה שאני כותבת שיר / סיפור קצר ( :
~ Jennifer B ~

06/07/2013 13:15

לא תאמיני עד כמה נשבר לי הלב :/
אבל כנראה שזה רק לטובה , אני למדתי בחיי רק לחייך !
יש רגעים קשים ויש פחות , אבל בסוף הכול מסתדר ;)
הכול לטובה !;))

06/07/2013 14:16

את כך כך צודקת, אם יש משהו שלמדתי בחיים,
זה שיש רגעים קשים ויש פחות, ובסופו של דבר הכל מסתדר ❤
~ Jennifer B ~

06/07/2013 14:24

יפהפייה! זה ממש מדהים וכתוב כל כך טוב! מגיע לך שזה בבחירת העורכים ;)

07/07/2013 01:03

יפה!

07/07/2013 04:53

תודה נסיכות ❤
~ Jennifer B ~

08/07/2013 09:52

גם אני מזדהה איתך :/
מזל טוב על בחירת העורכים, זה מגיע לך (:
קטע מדהיםם ♥

14/07/2013 03:24

תודה (:

14/07/2013 06:11

ווואוו! ממש מרגש וממש נכון :')

17/07/2013 16:21

תודה (:

23/07/2013 08:11

האעאעא! עוד בחירת עורכים! ~קינאה קינאה ><~

23/07/2013 08:13

נו, כמה סיפורים קיטשיים עד כאב כבר אפשר לכתוב?
כאילו, את דוחסת בסיפור הזה רגשות גולמיים עד כדי דביקות, מעצימה אותם עם עוד קצת מתיקות וטראגיות מוגזמת, מסננת קצת בכתיבה סבירה ואז מצפה לסיפור טוב. לא יילך לך. זה כמו שתקחי סוכר, תוסיפי לו מייפל, תערבבי ותגישי את זה ללקוח במסעדה, ועוד תצפי שהוא ייתלהב. אני לא מבין למה ניטע הרושם המוטעה הזה אצלך, אבל אני ממליץ לך לצאת מהאשלייה ולראות איך כותבים באמת. אני לא יודע מה קראת עד היום, אבל אני בטוח שזה לא טוב לשיניים. נסי לקרוא פרוזה, זה קרם הברולה של הספרות.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.

30/12/2013 08:23
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך