מילים זה כוח – פרק 2
לאחר השעה הראשונה היה לי שיעור חינוך עם המורה , נכנסתי לכיתה והמורה נכנסה אחריי , כולם התיישבנו והמורה אמרה שהיא צריכה להודיע הודעה…
"תלמידים אנחנו אחרי 5 חודשים מתחילת שנה ומגיע אלינו היום תלמיד חדש ואני צריכה שתעזרו לו להשתלב ולעזור לו בחומר הלימודי" אמרה ולאחר מכן הוסיפה "טיילור , בוא תכנס לכיתה "
הדלת נפתחה וכול העיינים לדלת , וטיילור נכנס והוא הייה כול כך חתיך, שטני עם עיינים כחולות .. פשוט חלומי! גם אני הסתכלתי עליו כמו כול הבנות אבל ידעתי שלא יהייה לי איתו סיכוי בחיים אז אמרתי לעצמי לא לפתח יותר מידי ציפיות . במשך כמה דקות כול הבנות בחנו אותו ואני לא רציתי לפתח יותר מידי ציפיות אז גם לא הסתכלתי עליו והתעסקתי במחברת שלי"
"אוקי אז טיילור, אתה יכול לשבת ליד ניקול זה המקום היחיד שפוני בכיתה" . טיילור חייך למורה והתקדם לעברי וכששמעתי את השם שלי ישר הרמתי את הראש והסתכלתי עליו ועל כול שאר הכיתה ושוב שמעתי כול מיני "ברכות" ומילים שכולם אומרים לי. נשפלתי את המבט שוב וטיילור התיישב לידי .
הוא הוציא מחברת וקלמר והסתכל עליי ואמר " אז את ניקול אני מבין" וחייך , "כן" אמרתי וחייכתי אליו בחזרה , והשפלתי את המבט שלי שוב.
וכך במשך כול השיעור לא המשכנו לדבר. אחרי השיעור הייתה לנו הפסקת צהריים , לקחתי מהלוקר שלי את האוכל והלכתי לשבת בספסל וכרגיל התבודדתי ולא דיברתי עם אף אחד . ראיתי את כול הילדים רצים ומשחקים וצוחקים עם חברים שלהם וחשבתי לעצמי " מה כבר עשיתי שאני צריכה להיות לבד? שאני צריכה לסבול את כול הבריונות הזאת? "
נאנחתי והוצאתי מהשקית אוכל שלי תפוח , כבר כמעט באתי לאכול אותו ושמעתי מאחורי " היי, אני יכול לשבת פה? "
הסתובבתי אחורה וראיתי את טיילור, משום מה הלב שלי התחיל לדפוק ממש חזק , "אתה בטוח שאתה רוצה לשבת לידי?" אמרתי
"כן למה לא?" אמר והתיישב לידי
" כול הבנות נדלקו עלייך וזה רק היום הראשון שלך פה , וכפי ששמת לב אותי לא מחבבים כול כך , אתה יכול להיות הילד הכי מקובל בשכבה ואתה בא לשבת לידי? "
"כן , את נראה לי ממש נחמדה דווקא, ואני לא בדיוק בקטע של כול הבנות הפרחות האלה" אמר וחייך אליי
"אממ.. אני יכול לשאול שאלה? אמר לי והסתכל לי בעיינים..
הסתכלתי עליו בחזרה ולא הייתי מסוגלת להסתכל לו בעיינים, הסתכלתי על הדשא ואמרתי " כן בטח תשאל"
"אמממ בעצם עזבי לא נעים לי " אמר והסתכל על הרצפה
"לא נו , תשאל אל תדאג, אמרתי והסתכלתי עליו
"אממ.. אז למה כולם יורדים עלייך? שאל בחוסר ביטחון
"אני לא יודעת , זה לא כאילו שקרה משהו , פשוט החליטו להטפל אליי , ואני תמיד השקעתי בלימודים ויש לי ציונים טובים ועל סמך זה כולם החליטו להטפל אליי , ואני לא יודעת מה עשיתי רע שמגיע לי לסבול ככה " אמרתי והסגרתי את הדמעות בפנים ..
"עם יש משהו שאני יכול לעזור רק תגידי לי " אמר לי וחייך אלי
"אמ.. לא ניראה לי שיש משהו שתוכל לעזור לי בו , אבל עדיין אני לא מבינה איך החלטת לבוא ולשבת לידי במקום להיות עם כול הבנות היפות והמקובלות האלה " אמרתי
"אז את אולי לא הכי מקובלת אבל את מאוד יפה, לא פחות מהן " אמר לי וחייך אליי עם החיוך הכובש שלו .
חייכתי אליו בחזרה ובדיוק שניה אחרי זה היה צלצול.
תגובות (1)
וואוו זה פשוט מדהיםם!!! איזה כישרון! העם דורש המשך