משוגעת.

אני עוצמת את עניי,
נותנת לשיר הדפוק הזה לשפיע לי על הלב,כל כך הרבה זמן לא הרגשתי דבר.
לא כאב ולא שמחה,כל כך אדישה להכל.
והינה הדפיקות לב שלי מעט עולות,הראות שלי בוערות ואני נזכרת בהכל.
בכאב הזה שאני סוחבת כל כך הרבה זמן,בחיים לא רשמתי על זה וגם לא חושבת שאוכל להגיד את זה בקול.
אך אני אחת מיהן,אני רשומה ברשימה של הפגועות והנגועות ללא רצון.
העניים שלי שורפות הגרון שלי יבש אני לא יכולה לספר על זה אך זה הדבר היחיד שצף לי בראש.
ואז אתה עולה לי לראש מטמטם אותי יותר,לא נשאר לי דבר ואני לא רוצה דבר.
אני רק רוצה להרגיש,להרגיש הכל מחדש אך אין לי עם מי.
ושום דבר לא מספיק יותר,לא רוצה להיות לבד ולא רוצה לתת לדפיקות הלב האלו לעלות מחדש,לא רוצה לתת לזה לשפיע עלי ולכאב הזה.
אילו הייתם יודעים מזה להרגיש את זה?אילו הייתי אומרת לכם שהכל יכול להגמר ברגע, כל הרגשות וכל המחשבות בגלל אדם אחד.אחד שהיה חלש ולא שם לב שהוא נוגע בבחורה שלא רוצה אותו ולא מכירה אותו.
הוא הרס הכל,אך גם אתה אהובי הרסת הכל כי לא שמת לב שאני פגועה,הלכת לאחרות המשכת הלאה ולא הצלת אותי כמו שאמרת.
שברתי לך את הכנפיים ואמרתי לך אתה לא המלאך שלי יותר,מחקתי את כל דבר שעלול להזכיר אותך וסיפור שלם שרציתי שיהיה לנו.
ואני יודעת שאף אחד לא הולך לאהוב אותי .
ואני יודעת שלא אבחר באף אחד.
כי כשאני בוחרת אני טועה .
והלב שלי כבר העייף.
אני עייפה. מכל הרגשות מכל הכאב אני רוצה לצרוח שאני לבד .
אך שאני עם מישהו אני לא רוצה יותר.
אני משוגעת.
אני משתגעת,
ואתה?
אתה משתגע?לך אכפת?אתה לא יודע דבר.
וגם אתם.