אני תוהה אם היא אי פעם תראה את זה

נווד.

06/08/2018 501 צפיות 3 תגובות
אני תוהה אם היא אי פעם תראה את זה

אני נמצא איתה כי איתך אני לא יכול.
לא כי אני אוהב אותה, לא כי אני רוצה להיות איתה, כי אני רודף אחרי התחושה שהייתה לי כשהייתי איתך.
היא חושבת שאני רוצה זוגיות איתה, היא לא יודעת שהלב שלי במקום אחר, כשהיא לידי היא לא יודעת שאני מתפלל להסתובב ולראות את הפרצוף שלך במקום שלה.
היא מתוקה, היא מצחיקה ומקסימה.
אבל היא לא את, היא גם לא תהיה.
כשאני מחבק אותה היא לא יודעת איזה בור יש לי בלב, היא לא יודעת שהיא לא תוכל למלא אותו אף פעם.
כי לא רציתי שזה יגמר איתך, לא רציתי להיות עם אף אחת אחרת, לא רציתי שום דבר אחר חוץ ממך.
שום דבר אחר חוץ מלנשק אותך ולחבק אותך ולומר לך כמה אני אוהב אותך.
והכאב? הוא שורף אותי, כל חלק בגופי ונשמתי.
לדמיין שאחר מדבר איתך, מברך אותך כל בוקר ודואג שתשני טוב כל לילה.
אלה שפתיים אחרות להן את משתוקקת, נשמה אחרת, שהיא לא שלי.
אלה ההודעות שלו שאת מחכה להן בקוצר רוח, לא שלי.
המילים שלו שמעלות לך חיוך, לא שלי.
הבדיחות שלו המצחיקות אותך, לא שלי.
חיוך אחר, עיניים אחרות, צחוק אחר, ואף אחד מהם לא שלי.
ואני? אני נותרתי לכאוב אותך, ומי יודע מתי אוכל להגיע למקום בו את נמצאת, בו את מאושרת, בו את אחרי הזיכרון שלי.
ובנתיים? אני אנדוד ממקום למקום עם התקווה שאולי יום אחד תתחרטי ותרצי אותי חזרה ולא אותו.


תגובות (3)

זה ממש יפה ומרגש אני אוהבת ממש תסיפור הזה

06/08/2018 19:44

    תודה רבה, חשוב לי לציין שזהו סיפור אמיתי.

    06/08/2018 19:49

מרגש

06/08/2018 22:59
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך