נתת לעצמך הזדמנות להתאהב..

נפגעת ממנו נכון? את מפחדת להתאהב מאז. החומות שבנית סביבך לא יעלמו כך סתם.
זה חומות שבנית במשך הרבה מאוד זמן, כדי לא להיפגע יותר. לא להתאהב יותר.
לשמור על הלב שלך.
הוא גרם לך להתאהב במילים שלו, להתמכר למעשים שלו.
התאהבת בו נכון? התאהבת בו לאט לאט, כל חלק בו כבש אותך.
מהעיניים החומות שלו ועד לחיוך שלו.
את רועדת תחת המגע שלו, את מהופנטת מהמבט שלו ואת שבויה בחיוך שלו.
עבר יותר מידי זמן, הוא המשיך הלאה ואת? את עדיין מחייכת בכל יום את החיוך שלך, החיוך המזויף שלך.
הכרית שלך שסחוטה דמעות בגללו, החור שבלב שלא מסכים לשחרר ממנו.
כל דבר מזכיר לך אותו. כל שנייה שעוברת את חושבת עליו, עדיין.
כמו ילדה קטנה את עדיין רוצה אותו, את יושבת ומחכה. יושבת ובוהה בפלאפון, מחכה שישלח הודעה ויתקשר.
שיבקש סליחה על הכל, על זה שפגע בך. על זה ששיקר לך. שאיכזב אותך.
שאמר שהוא אוהב אותך ופגע בך.
שאמר שלא יוותר עליך אבל בשניה הראשונה הוא עזב אותך.
הוא כבר לא האדם שתמך בך לראשונה, האדם שגרם לך לחייך ולהיות מאושרת. הוא אחר, שונה. הוא גורם לך לבכות בכל רגע.
הוא כבר לא מחייך את החיוך הכובש אלא מחייך מכאב.
אבל, זאת לא אשמתו. את התאהבת בו, בסטוציונר הזה. הוא אמר לך שהוא לא יתאהב בקלות ונתת לעצמך להאמין שאת שונה, אחרת. שאיתך זה יהיה אחרת.
את ידעת שתפגעי בסוף.
את ידעת שהוא יהרוס אותך.
את ידעת שהוא ימוטט לך את הלב, ישבור אותו למיליוני רסיסים ועדיין נתת לעצמך הזדמנות להתאהב.