פצועה

אני הולכת צעד ועוד צעד
הגוף כבר התייאש
הרגליים הן אלו שמובילות אותי
שלוקחות אותי הרחק מכאן
הדמעות זולגות ומרטיבות את הפנים
העיניים התמימות, שהביטו בי במבט מתחנן
החרטות, שלא ייחסתי להן חשיבות באותו הרגע
התמונה הזאת לא יוצאת לי מהראש
האמונה והאהבה שהענקתי לו התנפצו ברגע
הכאב מתפשט במהירות בכל הגוף
ואני כבר נכנעת לגוף,
נופלת על הרצפה ולא נלחמת
הכאב יותר חזק ממני, ואני לא מצליחה להשתלט
הפצע רק גדל, ושום תרופה לא עוזרת
אנשים חולפים על פניי ולא עוזרים
עכשיו שום עזרה לא תחזיר אותי למצבי הקודם