רגש לא ממומש. פרק 1.
חיהל'ה פתחה את העינים כמו בכל יום. כמו רובוט היא מלמלה לה את ה"מודה אני" ונטלה ידיים. היא אמרה עכשיו שהיא מודה, זה נכון. תמיד יש על מה להודות. אבל עכשיו היא בעיקר מרגישה בודדה. אבל חיהל'ה אמרה זאת כמו רובוט. ורובוט לא חושב.
היא רכסה את כפתורי חולצת התלבושת עד לאחרון. קלעה את שערה לצמה קצרה ואז פרמה. היא בעצם מעדיפה קוקו. על פזור אין מה לדבר. שתתה את הקפה מאותה הכוס כמו בכל בוקר. ויצאה לעוד יום בסמינר.
חיהל'ה יצאה לעוד יום בסמינר. כלומר, הרגליים שלה הלכו על אוטומט, אבל חיהל'ה עצמה נמצאת כל כך רחוק משם.
היא צועדת לעבר התחנה שבה תמתין לאוטובוס. כמו בכל יום בחיים חסרי הגיוון שלה. הליכה לסמינר, עזרה בבית, לימוד למבחן, שינה וחוזר חלילה.
חיהלה מרגישה אבודה.
היא נוסעת באוטובוס עם תלמידים מהמקיף. היא רואה אותם בנים ובנות, דבר שעד עכשיו היה כל כך רחוק ממנה. עד עכשיו היא אפילו בזה להם. עד עכשיו. עכשיו היא היתה שמחה גם לדבר עם יצור אנוש כלשהו. גם אם הוא בן. בעצם, אולי דווקא אם הוא יהיה בן. בעצם, היא רוצה להתחתן אפילו בלי לדעת למה ומה זה אומר. אבל היא עדיין מתחת לגיל 18. אז אין על מה לדבר.
בחזור מהסמינר היא שוב חוזרת מהתחנה לבית.
פתאום שמה לב לבנם של השכנים. היא בקושי מכירה את האמא המבוגרת שלהם ממלמולי "בוקר טוב" חפוזים. בעיקר ממלמולים כאלו ואחרים. ועכשיו היא רואה אותו. הוא צועד לביתם זקוף כל כך. נראה בוטח בעצמו. עם מבט טוב בעינים. חיהלה כמעט מבחינה בצבע עיניו החומות רגע לפני שכמעט והתנגשה בו.
היא מלמלה בבושה, בפנים סמוקות, בקול שכמעט ואינו נשמע. "סליחה". והלכה לה. פתאום היא יישרה את גווה. שלא ישים לב לחולשה שלה.
חיהלה הלכה, אבל הוא, בטח לא הבין למה היא היתה סמוקה כל כך.
תגובות (9)
ווואו איזה יופי, סיפור מעניין מאד.
תודה רבה:)
אשמח לביקורת בונה
רקע להבנת הסיפור-
תוכלו למצוא בהודעות
קראתי אותו אתמול או שלשום נדמה לי, בדיוק שחזרתי מסימנר עם דתיים שלא ידעו שיש אנשים שלא מאמינים באלוהים. האמת היא שהייתה לנו שיחה על שמירת נגיעה, ורוב הבנות שיקרו (ראו עליהן) ואמרו למדריכה שהן שומרות נגיעה ואפילו הדתיות והחילוניות רבו על זה ובסוף כמה מהדתיות דברו איתנו ואמרו שהן לא שומרות נגיעה.
אני מכירה את החשק הזה להימשך מינית ולהתאהב וזה לגיטימי וטבעי לחלוטין ולכן אני מאוד אוהבת את הסיפור ואת האופן בו את מגישה אותו דרך עיניים של חרדית, משהו שגם יש בו משיכה ועם זאת תמימות. אהבתי
תודה רבה…
זה בדיוק העניין… נקודת המבט התמימה והטהורה הזו…
יש שם את הידיעה הזו שאין אהבה ללא חתונה.. יש בזה משהו יפה, תודי.
אני עצמי אכן "דוסית"
בגיל 15 התחלתי להיפתח יותר לעולם ואז נתקלתי בכל מיני סיפורי אהבה ומראות ברחוב, וחיפשתי אם יש כזה דבר גם אצלנו…
גיליתי שיש פה אהבה, אבל אחרת.
את הניק שלי כאן באתר פתחתי רק בשביל שאוכל לכתוב את הסיפור הזה.
למען האמת, אם ילך לי טוב, אני חושבת שאמשיך לפרסם פה. יש לי הרבה דברים שכתבתי למגירה ואף אחד לא ראה מעולם
וואו זה ממש ממש יפה .
ממש אהבתי את זה את חייבת להמשיך .
זה מאוד שונה לקרוא סיפור מנקודת ראייה כזאת זה מקורי .
הכתיבה שלך מאוד יפה ודי הצלחתי להזדהות עם זה, יותר עם כל הקטע של המחזוריות שהכל חוזר על עצמו שוב ושוב .
אני אשמח לקרוא גם את הפרקים הבאים שתכתבי :)
תודה רבה!!
כתבתי מאז עוד תשעה פרקים… אני אשמח אם תקראי ותחווי את דעתך:)
זה כתוב ממש טוב! ^^ התיאורים ממש טובים ומנוסחים ממש טוב :)
אבל אני לא חושבת שאני אקרא את כל הסיפור, גם בגלל שכל הנושאים של דת לא ממש מעניינים אותי (אפילו אם זה בהקשר כזה), אני יותר נמשכת לסיפורי פנטזיה והרפתקאות וגם מיסתורין. וגם בגלל שקשה לי לקרוא סיפורים שמתרחשים בישראל, זה פשוט לא מעניין וממש מגביל מבחינת עלילה שיכולה לעניין אותי.
אבל הכתיבה ממש טובה, ואני מאחלת לך בהצלחה עם הסיפור ^^
תודה!!!:)