רגש לא ממומש. פרק 5.

דוסית אחת 15/02/2015 1578 צפיות אין תגובות

חיהל'ה שמעה צעקה. זו היתה אמא! היא רצה בבהלה למרפסת, שם תלתה אמה כביסה. אמא שכבה על הרצפה בצורה מוזרה, חיוורת כולה. "תקראי לאבא" היא בקושי מלמלה. ביום רגיל חיהל'ה היתה מוחה שזה לא אבא שלה. אבל עכשיו אין זמן לזה. היא חייגה אליו ובנתיים עזרה לאמא לעבור לספא. אביה החורג הגיע ושלח אותה לשמור על רפאל בן ה5 שבכה בהסטריה. רפאל הוא אמנם האח החורג שלה, אבל גם אותו היא לא רצתה לשמוע בוכה עכשיו. היא רצתה שיסבירו לה מה קורה כאן. אבל הבעל של אמא לא חשב שיש מה להסביר וברגע הבא היא כבר ראתה אמבולנס מגיע בשעטה לחניה וראתה איך הפרמדיק ואבא משכיבים את אמא על האלונקה. כמו שוכחים את הנערה החיוורת שמנסה לעכל את שרואה.
רגע לפני שעזבו, הוא נזכר לצעוק לה מדלת האמבולנס "דיברתי עם השכנים, הם יבואו לעזור לך". ועד שלא הספיקה למחות שהיא גדולה, הם כבר לא היו שם.

היא עשתה אחד ועוד אחד. כנראה שאמא בדרך לחדר לידה.
היא התיישבה על הספא בתסכול. הם נסעו והשאירו אותה לשמור על אח חורג קטן שרק מנדנד ועומד על שלו, אפילו בלי להסביר מה קרה. "נולדתי אתמול?" היא התמרדה. ועוד "הוא" אמר שדיבר עם השכנים.. עכשיו כל השכנים ידעו שהגיע אמבולנס, ושחיהל'ה לא מספיק בוגרת כדי לשמור על ילד בן 5. "עוד חודש אני בת 18!" הממה אותה לפתע ההכרה. "אז למה בעצם מתייחסים אלי ככה?".
היא ידעה את התשובה. מרחמים עליה כי היא יתומה.
היא החלה לסדר את הבית חפוזות. רצתה שכשהשכנות יגיעו, לא ירחמו עליה הרבה. שיפסיקו לחשוב שהיא זקוקה להם. לא שמה לב איך עברה כך שעה שלימה. הבית כבר היה מסודר.
דמעות של רחמים עצמיים רצו לנזול להן מעיניה. היא ניסתה לעצור אותן, אבל אז יצאה לה עוד אחת ועוד אחת.

ודווקא אז נשמעו הנקישות הצפויות על הדלת. כבר לא אכפת לה שהיא בוכה. היא לא שאלה מי שם וזה גם לא עניין אותה. היא פתחה את הדלת בתנופה.

גבי עמד שם. מסמיק טיפה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך