למה נישאתי אותה.

למה נישאתי אותה?

ידעתי שהיא על סף המוות!!
למרות זאת נישאתי אותה לאישה!!
נישאתי אותה כששכבה על המיטה של בית החולים, חסרת אונים, מעולפת למחצה, עיניה כבויות ופניה חיוורים. חיכתה למוות בכל רגע.
לא נישאתי אותה בשל רחמנות על מצבה!
לא נישאתי אותה כיוון שהבטחתי לה!!
לא נישאתי אותה כדי לזכות בירושה!
סיפור נישואיי הוא סיפור מוזר. תוכלו להבין אותו רק אם אני אספר לכם עליו.
איני מספר לכם כדי לספק את סקרנותכם ולא כדי לזכות באהדתכם. אני מספר כי אני אוהב לדבר עליה, הדיבור עליה נותן לי שלווה ומאפשר לי לשכוח לרגע את יגוני ואת ייסוריי.
רק למענה, למען זכרה! אני מספר לכם:

הכרתי אותה לפני חמש שנים.!
היתה אז צעירה בריאה ומלאת חיים ומרץ נעורים. אהבה לחיות ולנצל כל הזדמנות כדי לבלות וליהנות, הרבה מעל ליכולתו של גופה הצנום והעדין.
היא אהבה לתת!
רק לתת!
לתת אהבה ושמחה!
לתת יופי ותקוה!
לתת אהבה!!
נתנה לכל הסובבים אותה, נדמה היה שהיה לה מחסן שלא נגמר של אהבה ונתינה.
אהבתי אותה!
והיא אהבה אותי!
קנאתי לה…
איני זוכר מתי התחלתי לקנא! אולי מיום שהכרתי אותה ואולי לפני כן!
קנאתי כשראיתי את תמונותיה בעיתון!
קנאתי כששמעתי אנשים שדיברו אודותיה!
קנאתי כשראיתי אותה משתתפת בחוגים שונים במועדון!
קנאתי כשחייכה את חיוכה המקסים הכובש לבבות!
קנאתי במבטי עיניה שחצו את הלבבות כמו חצים חדים!
אתם חייבים להכיר אותי כדי שתדעו כמה אהבתיה ומה היתה מידת קנאתי.

אני בחור צעיר שאהב לנצל את כל הנאות החיים. מעמדי החברתי הרם, שם משפחתי המיוחס והעושר הרב שלי אפשרו לי לחיות חיי רווחה, ואני ניצלתי זאת עד תום. הנשים התגודדו סביבי ובקשו את קרבתי. אהבתי לנצל בעיקר את הנשים הנשואות שנכנעו לתשוקותיי. אומנם הרגשתי נקיפת מצפון על כך שגזלתי אישה מבעלה, הרגשתי כאילו אני גנב שגונב דבר שאינו שלו. הרגשה זו לא מנעה ממני מלהמשיך ולכבוש לבבות נשים נשואות רבות שהבגידה בבעליהן לא העיקה על מצפונן. הן נהנו מסיפוק תשוקותיהן הגואות שהבעלים לא העניקו להן. הן נהנו, אני נהניתי, והבעלים שתקו!!
אך כשהכרתי אותה הכל היה שונה. לא הרגשתי שאני גונב דבר שאינו שייך לי. ההפך היה הנכון:
הרגשתי שאני נגנב!!
אבדו לי דברים רבים!!
אבדו לי נעורי!
אבד לי לבי!
אבד לי שכלי!
זו הפעם הראשונה בחיי שלא הרגשתי שאני גונב כי אם אני נגנב בעל כורחי. להרגשה זו היתה תוצאה עוד יותר חריפה, שלא יכולתי להשלים עמה: הרגשתי שהיא יותר חזקה ממני!!
וכי אני חלש לעומתה!!
עובדת היותי חלש גרמה לכך שאקנא בה!!
הקנאה העיוורת הדגישה בפני שהיא חזקה יותר ממני!
הרסה את אימוני בעצמי!!
אילצה אותי לטעום את הטעם המר של הקנאה!!
נמשכתי אחר יופייה הנדיר,[
צחוקה המתגלגל,
והבטחון המוגזם שלה.
השתלטה על כל רגשותיי,
חלמתי עליה בלילות ורדפתי אחריה בימים!
היתה הכל עבורי!
לא יכולתי לסבול את העובדה שאני חלש יותר ממנה ושהיא חזקה יותר. ידעתי כי הקנאה היתה הסיבה להרגשת חולשתי וזה מאוד כאב לי. רציתי לחיות עם אישה חלשה ממני!
קנאה פירושה חולשה!!
ואני לא רציתי להיראות כחלש!!
לאחר שלושה חדשים מהכרתנו, וכדי להרחיק את הקנאה מלבי, התחלתי לחשוב על חתונה!

האם אוכל להינשא לה?
האם יש ביכולתי לאבד את אימוני בעצמי?
האם אוכל לאבד את כוח אישיותי?
האם אני מסוגל לחיות עם אישה חזקה ממני?
לא!! איני מסוגל לכך!! היא חזקה ממני!! עובדה זו גרמה לי ייסורים רבים!! חשבתי: אם אני מקנא וחושש שמישהו יחטוף לי אותה כשהיא רווקה, כיצד לא אחשוש כשתהיה נשואה לי? אני הוא זה שחטף הרבה נשים נשואות יודע בוודאות כי נשים נשואות מרבות לבגוד בבעליהן.
האם אוכל לחיות עם החשש שהיא עלולה לבגוד בי עם גבר אחר??
לא, לא אוכל להינשא לה!
הקנאה הפכה לשיגעון!!
התחלתי להתנהג אליה בגסות ולהעליבה ללא כל סיבה! להטיח בה האשמות שונות ומשונות!! לצוות עליה, להורות לה כיצד להתנהג ולהציב לה מגבלות. ניסיתי להוכיח לה שאני חזק יותר!!
היא אהבה אותי!! ונכנעה לי!!
אך הקנאה בערה בלבי ולא נתנה לי מנוח !!
אסרתי עליה להתאפר כדי שתיראה פחות יפה!! אך ללא איפור היתה יפה יותר.
היתה חזקה ממני!!

אסרתי עליה ללבוש בגדים חושפניים שיבליטו את זרועותיה ואת רגליה: אך כשהלכה בבגדים צנועים נראתה הרבה יותר נשית!! היתה חזקה ממני!!
כדי להימנע ממבטי הגברים שחמדו את גופה אסרתי עליה לצאת מהבית! סגרתי אותה כדי שרק אני לבדי איהנה מיופייה. אך גם כשהיתה סגורה בבית היא נראתה הרבה יותר נשית ומושכת! היתה חזקה ממני!!

עברו חמש שנים ואנו אוהבים אהבה עזה. נכנעה לכל רצונותיי ללא תלונות וללא התנגדות. אף פעם לא רימתה אותי ולא בגדה. כל הזמן חשבתי על נישואין, אך לא יכולתי להציע לה. בתוך תוכי ידעתי שאני חלש ממנה ועל כן לא אוכל להינשא לה!

אז הופיעו אצלה הכאבים!
לא האמנתי שהיא יכולה להיות חולה!! לא יתכן שכל הכוח שלה לא יעמוד בפני הכאבים שפקדו אותה לעיתים קרובות! הרי היא חזקה מהחיים עצמם! הכאבים גברו מיום ליום. הרופאים לא יכלו לעזור וגם לא התרופות. נחלשה מיום ליום, לא יכלה לעמוד על הרגליים. איבדה משקל, החיוורון שבפניה, העיניים הכבויות, שמחת החיים שהלכה ונעלמה, הנעורים והחדווה וכוחה הרב! כולם נעלמו כלא היו. נאלצה לשכב במיטה ולהתפתל מכאבים. איבדה צלם אנוש!! נראתה כאישה זקנה השוכבת במיטה חסרת אונים.
אז הרגשתי לראשונה שאני חזק יותר!!
אני חזק יותר ממנה!!
היא חלשה יותר!!
קיוויתי שהיא תתאושש ותחלים ותחזור לאיתנה!
לא היה אכפת לי להיראות חלש ממנה!!
עקב עיסוקי נאלצתי לנסוע לחוץ לארץ!! דאגתי לשלומה וכאבתי את כאבה!! התקשרתי אליה טלפונית מספר פעמים ביום. נשמעה חלשה מאוד ולא יכלה לדבר. הדבר מאוד הדאיג אותי!!
עזבתי את עיסוקי וחזרתי אליה!!
היא היתה בבית החולים!!
הבטתי אליה בבהלה!!
היתה חיוורת מאוד, גוון פניה היה לבן כמו הסדינים עלים שכבה!!
לא נראה על פניה כלום!! לא כוח ולא חולשה!!
החדר הפיץ ריח חריף ומיוחד!!
ריחו של המוות!!
פקחה את עיניה והביטה אלי במבט שלא הביע מאומה, מבט ריק וחסר תוכן!! ניסתה להתרומם ולא יכלה לעשות זאת!! עזרתי לה להתרומם ולהישען על הכרית. רק ברגע זה הרגשתי שאני חזק ממנה!! רק ברגע זה ידעתי שאוכל להתחתן עמה! נשכבתי לצידה, חיבקתי ונישקתי אות את גופה הקר והחלש!! רציתי אותה!! ייחלתי להבראתה. הבטתי בעיניה הקפואות שלא יכלו אפילו להזיל דמעה. ידעתי כי היא עלולה למות בכל רגע. רציתי להיות נשוי לה ברגעיה האחרונים. בקשתי שיביאו את השייך שיערוך לנו את ברית הנישואין ואת העדים. רק כשראתה את השיך מתחיל בטקס, חייכה חיוך רחב. כשנשאלה אם היא רוצה אותי לבעל, לא יכלה לענות. הנידה את ראשה לאות הסכמה כשהחיוך לא מש משפתיה.
היא נפטרה עם החיוך הרחב הנסוך על פניה!!
כך נישאתי אותה לאישה!!
תאמרו שאני מטורף!!
תאמרו שאני אנוכי ושפל!!
תאמרו כל מה שאתם חושבים!
אתם יודעים מה?
אני עדיין חושב שהיתה יותר חזקה ממני גם בשעת מותה!!