פעם ראשונה שאני כותבת משהו. המצאה שפשוט באה אליי ככה. מקווה שזה יפה..

מאוחר מידי

04/05/2013 657 צפיות 4 תגובות
פעם ראשונה שאני כותבת משהו. המצאה שפשוט באה אליי ככה. מקווה שזה יפה..

אני זוכרת את היום שראיתי אותו.. אני לא יכולה לשכוח את זה. גבוה, שרירי, עיניים ירוקות, איך אפשר להתעלם ממנו? הולך בביטחון, במסדרונות של בית ספר.. מי הוא לידי? מה אני בשבילו? סתם עוד ילדה לתפאורה של העולם ה'הכל מושלם' שלו. ציונים בשמיים, חברים בשפע, ביטחון שכובש, יופי, אופי, כל מה שלי אין. רציתי למשוך את תשומת ליבו. אני חושבת לעצמי- מה אני יעשה? לבוא לדבר איתו? אין מצב שאני אעשה את זה, אני ישר אקפא במקום ואסמיק והוא יחשוב שאני מעריצה שלו. לשלוח לו הודעה בפלאפון? אין סיכוי שהוא ידע מי אני. ואז עלה לי רעיון, אני אתקל בו לגמרי 'במקרה', 'בטעות', ומשם זה כבר יזרום. אז הגיע הצלצול להפסקה, אני יוצאת מהכיתה, והוא בא לכיוון שלי. אני בוהה בו כמה שניות. אני נזכרת בתוכנית שלי, ומוציאה אותה לפועל. אני הולכת בביטחון, למרות שממש לא היה לי. ואז בום אנחנו נתקלים זה בזה. הספרים שלי נפלו, הוא עזר לי להרים אותם. המבטים שלנו נתפסו אחד בשני. הוא אומר 'סליחה, אני ממש מצטער'. אני עונה לו 'לא זה כלום באמת אין דבר'. ואז אני רואה ילדה, באה לכיוון שלנו. היא הייתה יפה. גבוהה, שיער חלק בלונדיני, עיניים שחורות עמוקות. היא באה אליו ומנשקת אותו. אני הבנתי שיש לו חברה. באותה שניה אמרתי לו- אני חייבת ללכת, תודה על העזרה ועזבתי את המקום בריצה. רצתי לשירותים ובכיתי. הבנתי שאחת אחרת הבינה שהוא האחד שלה, לפני שאני הבנתי את זה.. מאוחר מידי.


תגובות (4)

וואוו זה מהמם תמשיכיי!!

04/05/2013 13:10

ואוו איזה סיפור יפה אך גם עצוב=(
כתיבתך מאוד יפה אהבתי מאוד מאוד את הסיפור
אוהבת שרית
ולילה טוב

04/05/2013 13:11

אוף :(( זה עצוב !!! באסה !!
תמשיכי לכתוב את כותבת כל כך יפה !!!!!

04/05/2013 13:40

התחלה טובה תמשיכי!!!

04/05/2013 13:49
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך