Jeg elsker dig

כשעליתי למטוס, לא ידעתי שזה יקרה לי.
היא בעצם הייתה שם כל הזמן, וחיכתה רק שאבחין בה.
אני רק עבדתי שם בקומה מעל, עומד שם ומחלק סבונים.

באחת ההפסקות, רגלי מצאו את דרכם אל דוכן היוגורט.
הדוכן היה ריק, רק מטורף יקנה יוגורט קפוא בקור של ינואר סקנדינבי.
נכנסתי פנימה ו… אופס… אין פה אף אחד…

ניסיתי לגשש, ואני בחוצפתי הישראלית נכנס לתוך חדר מכונות היוגורט.
שם ראיתי אותה בפעם הראשונה, אהבה ממבט ראשון? -לא יודע.
מה שבטוח חיוך ממבט ראשון,
היא אמרה הי… וחייכה את החיוך שלה, אחריו הגיעה משפט בדנית.
התנצלתי והסברתי שאני מישראל ואם היא תוכל לדבר איתי באנגלית.

השיחה הייתה קצרה, בעיקר חייכנו אחד לשני, בסופה של ההפסקה,
הסתכלתי לה ישר בעיניים וביקשתי את הפייסבוק שלה.
אין לי מושג מה גרם לה להסכים, לעובד זר שהכירה לפני חצי דקה, המבקש
לשבור קנאותה הסקנדינבית לפרטיות.

לא, אין לי מושג מה גרם לה לפגוש אותי בתחנת הרכבת Amabro,
ביום שישי בדיוק בשעה 12:00.
היא הייתה פשוט הבחורה הכי יפה שראיתי בחי, שמלה דקה לגופה, נעלי עקב של שיא האופנה, שיער בלונדיני מוקפד ועיניים, איי… הלוואי ויכולתי לשכוח אותן…
היא נעמדה מולי, ואני… היא אמרה היי ואני…

שני זרים שרק הכירו שלובי ידיים, ברחבי קופנהגן.
בראשית רחוב Landemærket, מיד אחרי שעון העיר המפורסם
שוכנת חנות כלי נגינה עצומה, אחזתי בידה, ונכנסו לחנות.
הסתכלתי בעיניה, התיישבתי על כיסא הפסנתר ושרתי לה.
מאז אותו יום שישי נהגנו להיפגש כל שבוע אותו מקום אותה שעה.

מידי פעם היינו נפגשים בהפסקות הקצרות שלי בעבודה,
צוחקים מתחבקים, ונפרדים בנשיקה.
היא סיפרה לי על חבר שלה, ואיך אני כל כך שונה ממנו.

נפגשנו שוב, מכירים כבר את הדרך,
מיד אני רץ ומחזיק עבורה את הדלת, והיא דואגת להזכיר לי
שג'ונאס (החבר) מעולם לא היה עושה זאת עבורה.
ישבנו מחובקים שעות בבית הקפה, החמים,
והבטנו ביחד איך אור היום האפלולי מתחלף לעלטה מוחלטת.

עמדנו שם בתחנה המרכזית קופאים בקור הדני, מסתכלים זה בעיני זה
מחובקים בחיבוק הזה, שאתה לא רוצה שהוא יגמר, החיבוק הזה שלא הרגשת
מגיל 16. היא מנשקת את צווארי, כאילו בטעות, ואני מכור לריח שלה.

לחשתי באוזנה, בקול שבור: כשהיית בן 16, בדיוק כמוך, אהבתי מישהי בדיוק כמוך.
היינו ביחד, ויום אחד הגיע בחור והיום אני כבר בן 22, אני לא מוכן לעשות לו את מה שעשו לי.

את תצטרכי לספר לג'ונאס שיש מישהו שמוכן ללמוד את השפה שלך,
לעזוב את המדינה שלו ולשיר לך עד סוף ימיו.
תספרי לו, שהוא פותח לך את הדלת כמו שתמיד רצית, ושהוא אוהב אותך כמו
שאף אחד לא אוהב.
יסמין הסתכלה בעיניי, כאילו מתעלמת, קודם הגוף התנתק,
אחר כך אצבעות כף היד ולאחר מכן מבטה התבדר בהמון.

יסמין לא הגיע לתחנת הרכבת ביום שישי האחרון לפני חזרתי ארצה.
מאז לא ראיתי אותה, הראש מלא בתמונות, אני הולך איתה לישון וקם איתה בבוקר.

אני יודע, שיום אחד ניפגש.

Jeg elsker dig (אני אוהב אותך)*