life
כמה כיף זה להיות ילדה חדשה. כן ממש כיף, ילדים חדשים, חברים חדשים. כן בטח.
-שבע בבוקר-
"קומיייייי" צרחה מלמטה,
"רוגע קמתי!" צרחתי חזרה, שונאת שמעירים אותי ככה. איפה אמא שתעיר אותי ברוגע ובליטופים?
התארגנתי לבית הספר, כמובן שחור שחור ועוד הפעם שחור.
לא לשאלת כולם, אני לא נראית כאילו לא התקלחתי שנים, לא אני לא מתאפרת בשחור ולא אני לא שומעת רוקנרול.
-כניסה בשער-
כבר בכניסה לשער ראיתי את הבנות השנואות עליי, הכל ורוד, חיות באשליה ובטח שכול היום ריכולים.
"גותית" פלטה ילדה אחת, "מה אמרת?" שאלתי בטון מאיים.
"כלום כלום" חייכה הילדה שכנראה שמה ליהי,
"תזהרי" אמרתי לה, "מה ממך?" צחקה,
"לא, מהילד שרוצה לזרוק עלייך ביצ…", "אופס" המשכתי. התחלתי לצחוק והגעתי לכיתה.
-מבט מהיר, אולי אני אתחבר למישהי, אממ טוב אין, אז לבנים. טוב יש חתיכים, או הנה מצאתי מישהו.
"היי" התיישבתי לידו, הוא היה בול הטעם שלי, יש לו שיער ארוך שחור (ארוך קרה כזה), כובע גרב שחור מעל ועגיל בשפתיים. "אמאאא" חשבתי לעצמי וחייכתי.
"היי" חייך אליי,
"חדשה פה?", "כנראה" חייכתי.
"איך קוראים לך?"
-המורה נכנסה-
חייכתי בחיוך של ניצחון.
-סוף שיעור, חוזרים הביתה (בבית ספר הזה, ביום הראשון מכירים את הכיתה החדשה ולומדים רק שעה!!!)
"רגע לא אמרת לי איך קוראים לך", חייכתי.
"אור, קוראים לי אור" והלכתי.
תגובות (0)