sound of madness פרק 2 ניסיון בעברית

״קוראים לה אמונה, למה?״ שאלתי מחייך ולא מבין, הבחורה התנשמה בכבדות, שמעתי את הפחד והלחץ שבקולה. שערה השחור כיסה את עינה הימנית וכל נשיפת אוויר שלה הזיזה את שערותיה מהעין. היא גיחכה בגרונה סידרה את שערה והתאמצה לעשות פנים שלבות, ״סתם״ היא אמרה בקול רוטט ומפוחד, יכולתי לשמוע את הפחד הזה, הקו הדקיק שבגרונה שיצר את הפחד שגופה הרגיש. ״פשוט לא שמעתי טוב לשנייה״ היא אמרה ולחצה על הדוושה ממשיכה לנסוע, נגעתי ומצחי מדמם טיפה, ״פט… אני לא מתפלא ראית בפעם האחרונה על איזה וליום את שמה את המוסיקה?״ אמרתי בציניות מצחקק.
״המממ״ היא אמרה בכעס והחזירה את המוסיקה של הרוק הכבד הזה חזרה לשמונה מתוך עשר. ״אז מה שמך?״ היא שאלה צועקת שוב מבעד למוסיקה הרועשת, הפעם אני הנמכתי את המוסיקה ברוב חוצפתי, היא לא הגיבה והמשיכה לנסוע, השלג הכבד שהיה בצידי הכביש רק הלך ונערם. ״כבר חצי שעה שאנחנו נוסעים ואני עדיין לא יודעת מה שמך״ היא אמרה ברוגע.
לרגע היה רגע של שתיקה מביכה, ״גם אני לא יודע מה שמך חצי שעה״ החזרתי לה בהתחמקות. היא החטיפה לעברי מבט עם חיוך.
״ציני הא? בסדר אני אתגבר על זה״ אמרה בקול שליו, ״איך שהוא״ היא לחשה, ״שמי. הוא קרוליין, ואתה?״ היא שאלה בקול שליו מנסה להמשיך את השיחה.
״קלאוס״ אמרתי בתור שיעול, היא הסתכלה לשנייה עליי והחזירה את מבטה לעבר הכביש הריק והארוך שלא נגמר, אפילו לא שינוי כיוון אחד, רק, ישר. ״או שאתה מתבייש או שאתה מפגר או!״ היא אמרה מעלה את קולה לאט לאט, ״או ש…. אתה מפגר, כן זהו מפגר.״ היא אמרה בחיוך.
גלגלית את עיניה ונאנחתי, נמרח על הכסא הנוח. ״קלאוס״ אמרתי בקול חלוש, לרגע קרוליין שתקה, ״אז קלאוס, יש לנו עוד חצי שעה של נסיעה בערך איזה בית חולים?״ שאלה בחיוך, לרגע נכנסתי לבהלה, ׳פאק אידיוט מטומטם מפגר! קרוליין צדקה זה מה שאתה מפגר מפגר מפגר׳ חשבתי לעצמי בלחץ, ״נו!״ אמרה קרוליין במעט כעס, לרגע ראיתי רמזורים והבנתי שהציויליזציה מתחילה כאן, קרוליין עצרה לפתע ובמהירות הורסת את הבלמים ככה, נדפקתי ברדיו שנית והפעם הפצע התחיל לדמם מהר והרבה, קרוליין לא שמה על הפצע שהתחיל לדמם והמשיכה בדבריה.
״שקרן אעלק חברה יולדת, היא יולדת כמו שאני כושית״ אמרה קרוליין בציניות הסתכלתי על עורה, חיוור כמו של מתים, לבן מעורבב באפור, לעומתי שהיותי די שחום.
״לאן אתה צריך?״ היא המשיכה כשהאור נהיה ירוק. ״לא יודע״ אמרתי מסתכל על הפצע מנגב אותו בידי ומגעל אותה בדם מהר יותר משה ספקתי לנשום ולנשוף.
״בית חולים זה לאן שאתה צריך״ אמרה קרוליין ברצינות, ׳יפה יפה קלאוס, יום ראשון בצד המואר ואתה כבר מגיעה לבית חולים…. מטורף שכמותך׳ חשבתי לעצמי בכעס, לא התנגדתי לרעיון שלה ונתתי לה לנסוע. הסיכויים להיפגע בצד החשוך הוא הרבה יותר קל, יותר דברים חדים יותר רוצחים ואת מי שחכתי? אה כן איך לא גנבים מכשפים אפלים ואנשי וודו שיהרגו אותך ברגע שיתפרו עבורך בובה.
״קדימה הגענו ילד לבן״ אמרה, ׳כל כך מהר שלא שמתי לב, ראתי את זה, לבן כמו המוות.