אוהבת אותך , שונאת אותך . . אוהבת ! שונאת !
ואני מביטה בך והמחשבות מתרוצצות במוחי כמו מאות נמלים פועלות שמטרתם היחידה היא הבאת אוכל למלכתם האדירה .
אני אינני טיפשה להפך , אני בחורה כה נבונה שלפעמים אני מלחיצה את עצמי , אני יודעת מה יש לי בידיים ומצד שני . . כ"כ מפריע לי היחס , החוסר יחס , הערסיות שבך , החוסר מצפון , הפה הזה שלך שפולט דברים שתולשים לי את הלב ממקומו ומשאיר שם חלל ריק ומדמם , חשוף ומסכן , ולפעמים אתה נכנס למצב "הכנס" – אתה נכנס לעצמך ולמחשבותיך ולא נותן לי אפשרות לגעת בך , להכנס לתוכך ולהיות חלק בלתי נפרד ממך ואז אני שואלת בעליצות "על מה אתה חושב " ואתה עם כל הסבלנות הזאת שיש בך עונה בחוסר חיוך – "על דברים חשובים" , וזה נותן לי תחושה שאני עודני ילדה , הילדה הקטנה שלך שסקרנית טיפה יותר מידי שחוקרת כמו דורה ובוטץ שלעולם לא יודעת שובע מתשובותיך החמקניות ווהמסקנות .
ואני ? אני אוהבת אותך ! אוהבת ומצד שני כ"כ חכמה שיודעת שבאיזשהו שלב לא אוכל עוד להתמודד איתך . .
עם ההתנהגות הזאת שלך , שהעולם כולו שייך לך , ההתנהגות הזאת שמשרה אווירת טרור , אתה נטו יד ימינו של אלוהים אם לא אלוהים בכבודו ובעצמו .
התחושה שאתה מפיץ סביבינו שאתה יודע יותר טוב , ושאנחנו יכולים להתווכח עד שהעולם יסטה ממסלולו ויתחיל להסתובב סביב כוכב נגה , אתה ואתה ואתה ורק אתה צודק !
וכשיש ויכוחים חס וחלילה שאשחיל מילה .
ומצד שני , אתה הכי מתחשב בעולם , נותן לי את החופש שאני צריכה , נותן לי את התחושה שאתה סומך עליי ורוצה שאהיה מאושרת , שיהיה לי זמן איכות עם חברותיי והידידים שאתה כה שונא ו
מחבק חזק ולוחש מילות אהבה שחצניות , נעימות , מצלצלות כה כנות וכה מוחשיות שאני מרגישה שאני יכולה כימעט לגעת בהם ולחוש באהבה שאתה משדר אליי .
ואיך שאתה קורא אותי , אלוהים ! רק התפללתי לגבר כמוך , שמבט אחד אתה יודע שאני לא מרוצה , ולא אוהבת , שמחה או סתם חושבת אבל מצד שני , פשוט לא איכפת לך , אתה רואה אבל מסרב לרגע להיות אותו הבחור שמפסיק לעשות את מה שמפריע לבת זוגתו להפך , אתה נהנה לעשות הכל על מנת לצפות בי רוטחת כמו קומקום שהגיע לשלב הרטיחה הסופית , אדי הכעס והעצבים יוצאים לי מהאוזניים , והגבות נצמדות אחת לשנייה בצורה כה זוויתית שהמורה למתמטיקה תוכל להביא לתלמידיה תרגיל בטריגונומטריה על הצורה שהגבותש לי יוצרות .
אבל ברשימה תחת המיילים : " דברים שטוב בו" – יש את הצורך להגן עליי תמיד .
לא משנה איך ולמה , תמיד להיות שם לצידי כמו שיריון של לוחמים בימי הבניים , שחס וחליה אני אפגע , שחס וחליה מישהו או מישהי יעז לפגוע בי או בכבודי .
וזה שאתה מוכן לתת מעצמך ללא גבולות זה מדהים בעיני ! אין אנשים כאלה בעולם ! כל הנתינה הזאת גורמת לי לפעמיים לפיקפוק עצמי : "האם מגיע לי כ"כ הרבה ??" בלי סוף נתינה ונתינה . . מבלי הפחד הזה של רוב האנשים בעולם שהאדם שאתה משקיע בו כ"כ הרבה בסוף יעלם מחייך ואתה נשארת עם חצי ממה שהיה לך קודם כי חצי נתת לאותו הבנאדם וזה לעולם לא יחזור אליך :/
והשיחות בנינו ? אלוהים ! איזה שיחות ! הפתיחות הזאת שיש לי איתך , כאילו תמיד היית שם , תמיד חלק בלתי מופרד מחיי בעודני יודעת עד כמה זה חוק מהמציאות , למרות שאני רציתי אותך לפני ארבע שנים כשאתה היית דיג'יי חתיך במועדונים שאני יצאתי אליהם , ילדה קטנה בת 14 , אבל זה לא אומר שאנחנו מכירים מאז . . . ואולי כן ? אולי זה גורל ? כאילו אלוהים קבע שאנחנו נהיה יחד . .
ולמרות שבעיני אחרי 4 שנים שלא ראיתי אותך היית נראה לי מאוד מכוער , אפילו שזה לא נכון בכלל , המשיכה בנינו היא בלתי ניתנת להסברה . .
אבוי אני קוראת את כל זה וזה נראה לי כאילו זה המערכת יחסים הכי מורכבת ומתוסבכת בעולם . . אבל אני יודעת שאני פשוט אוהבת אותך ושונאת דברים בך . .
ויום אחד אני רוצה שיסתדר בנינו ונהיה יחד שנים על גבי שנים , נבנה עתיד משותף , בית , ילדים וחוויות שילוו אותנו שנים .
וביום אחר אני רוצה לחתוך , לבעוט אותך מהחיים שלי , כי אתה כזה אדם קשה , כזה קיצוני ועקשן , כזה אתה . . ובזה התאהבתי , אז למה אני מתלוננת ? !
ובכללי אני פשוט אוהבת אותך . .
אבל מצד שני פשוט שונאת דברים בך . .
אולי יום יבוא ואני אשפיע , ואולי יום אחד אני אליך יגיע . .
ואולי יום אחד כבר לא יהיה אנחנו , אלא המשפט "נפרדנו" . .
תגובות (0)