המשך יבוא

הכרתי אותו במועדון ירושלמי פרק 2

25/02/2013 804 צפיות 5 תגובות
המשך יבוא

הוא הביט לעברי עם חיוך שובב. ידיו החלו ליטפו גופי. המגע הזה.. המגע הזה היה כל כך רך ונעים. מחייכת אליו לוחשת היכן התחבאת כל השנים? הוא לא ענה. רק הביט בי. ליטף את עורי. מישש את כפות ידיי מביטה בעיניו לא מצליחה להרפות מפניו. המבטים והחיוכים לא פסקו. הנגיעות הללו שעשו לי כל כך טוב. לא רציתי שיגמרו. שזה ימשיך ללא קץ. שכרון היין משפיע על הראש .מתחילים להתמזמז על הכורסא. שפתיו מצצו את צווארי. אט אט החל לרדת מטה נבוכה שיגיע למקום אינטימי לוחשת לו מעדיפה שלא. הוא חדל והביט עלי. לא אעשה מה שאת לא רוצה. מצטערת.. פשוט אני לא כזאת. הוא ליטף את שיערי ולחש את מדהימה. יש לך חיוך מקסים ופנייך נראות כמו מלאכית והנה זה שוב התחיל. שפתינו שוב נגעו זה בזאת ידי ממששת את החזה החטוב שלו משקיפה אל פנים החלוק שעל גופו. מפשיטה אותו בעדינות ובהינף רגע שוב נעצרת. אל תכעס. בוא נחכה עם זה. כל דבר באיטו. מכורבלים מחובקים כל הלילה צופים בסרט דרמה לא מובן. ראשו מונח על ברכיי רדום מלטפת שיערו במבט על פניו. שתיים בבוקר אני עוד ערה קוראת בשמו להעיר אותו כי רציתי לחזור לביתי. הוא פקח את עיניו וביקש שאישן אצלו ואם זה בסדר מבחינתי. התקדמנו לעבר מיטתו שוכבים על הכר. הוא כיסה את גופי עם שמיכת צמר שהיתה כל כך חמימה ונעימה. זרועותיו עטפו את גופי נושק את מצחי ומניח ראשו על בטני. עץ אלון הסמוך לחדרו דפק בחלונו ורוח חודרת דרך אדן החלון שריחות הבדים עטפו את אפי בריחות ארומטים. הימים חלפו ואיתם בא השלכת. עלי העץ נשרו והחצב מבשר לסתיו לבוא. ניגון זמר של גשמים דופקים על חלוני עם ריח של חורף עוטף את הרחוב ורק מנורה אחת דולקת. שוכבת בתוך האמבטיה מפיקה הנאה מהמים החמים מקציפה את כולי בריחות הדרים. מביטה על שעון הקיר עם געגוע לקולו הרך והעדין. בשעות הקטנות של הלילה מתקשרת לומר לו לילה טוב. קולו נשמע עייף וביקש שנדבר בפעם אחרת ואינו יכול להיפגש כי הצטנן. למחרת בבוקר הרמתי אליו צלצול לדעת שהכל בסדר. הוא נשמע מותש ועייף עם לחש צרוד.. אני אדבר איתך מחר ונפגש כי התגעגעתי נורא. שבע בערב מוטלת על מיטתי מביטה בשעון הקיר חשה שאני צריכה לנסוע אליו ולטפל בו כי זה גם תפקידי.. תשע בערב עם משלוח פרחים ושוקולד למתיקות החיים מתניעה את האוטו נוסעת לעבר ביתו מחייכת לתומי שהוא יהיה מופתע על ביקור החולים. עומדת מול מפתן דלת ביתו מצלצלת בפעמון מחכה לרגע שאקפוץ לזרועותיו. עוד צלצול ועוד צלצול. ומתקתקת קלות אך ללא שום מענה. הבטתי דרך אדן חלון המרפסת. הבית היה נראה כשומם חשוך כאילו היה נטוש. צעדתי לעבר מכוניתי מתקשרת אליו מטלפון הנייד וחוזרת חזרה אל פתח הדלת. צלצול הנייד שלו נשמע מתוך הבית. לאחר דקות אחדות הוא ענה לוחשת לו ברכות… היי אתה מוזמן לפתוח את הדלת אני מחכה כאן כבר כרבע שעה.. ההמתנה נראיתה נצח. דלת הבית נפתח. הוא עמד מולי עם הבוקסר שקניתי לו ליום ההולדת. חובקת גופו בחוזקה שהוא מבקש שאבוא מחר. . . פתאום הכל נדם. השקט. השקט הזה חדר לעצמותיי. הבנתי מייד שעליי להעלם. ללכת רחוק ולא להתבונן לאחור. היא עמדה שם על המדרגות. שערה השחרחר היה רטוב עליה לבוש חלוק עם חצי חזה בחוץ.


תגובות (5)

ואוו מדהים
מקווה שתמשיכי

25/02/2013 06:48

בן או בת? (כאילו, תמשיך או תמשיכי ?)
אמ..(בעייתי..?!…) טוב כשמישהו מדבר (או לוחש) נהוג לשים גרשיים (" " )
או עם הוא חושב אפשר לשים ' ' ' (לא יודעת איך קוראים להם..)
ו…. תמשיך ^^

25/02/2013 06:50

אני פשוט כותב אין לי זמן לסוגריים וכו חח אבל העיקר הכוונה … ואני בן..

25/02/2013 08:54

ייאאיייי צדקתי (=
(חח פשוט מביך להגיד לבן תמשיכי (: )

25/02/2013 08:58

חחחח בקטנה

25/02/2013 09:29
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך