fearless13
קטע קצר ועצוב.

העיניים הירוקות.

fearless13 28/10/2012 910 צפיות 4 תגובות
קטע קצר ועצוב.

מביטה בעיניו, הן בצבע ירוק, הפוני שלו נופל מעט על מצחו, הוא נראה רציני להפליא.
אני בוהה בו, נהנית מההזדמנות לחקור אותו, לבדוק כל פרט ופרט בגופו, בפניו, כל קמט בבגדיו.
לפתע הוא הסתובב לעברי, פותח את פיו בכוונה לומר משהו.
"באיזה שנים היה ניסיון הכיבוש של נפוליאון על רוסיה? את זוכרת?" שואל אותי. אני שומעת את השאלה, ומתרכזת בדף שמולי, הדף של החזרה למבחן, שבשביל לענות עליו ולהתכונן למבחן שנינו נפגשנו.
"הנה, זה פה, בעמוד מאתיים ושלוש." אני עונה לו, ומצביעה על הקטע בספר ההיסטוריה שבו רשומה השנה המדוייקת.
"תודה." אומר, וחוזר לדף שלו.
אנחנו יושבים בשקט, ועובדים בדפים. אני חושבת על עיניו המדהימות. על העיניים שאני אוהבת ושלעולם לא יהיו שלי.


תגובות (4)

היי קרן – אכן קטע קצר ועצוב והכתיבה מושלמת – אהבתי לקרוא את מה שכתבת ומבקשת כי תמשיכי לכתוב בכל ז'אנר שתבחרי בהצלחה ממני בקי ♥♥

28/10/2012 09:40

תודה בקי :) נחמד שלפחות מישהו הגיב :)

28/10/2012 11:15

זה באמת מדהים, עצוב לי בלב מלקרוא את זה, ובכל מקרה אהבתי את הסיטואציה (:
את כותבת פשוט נפלא, זה כזה תענוג לראות את השפה שלך! ♥

06/11/2012 14:27

תמיד שמחה לקבל תגובות ממך, הכי עצוב שזה אמיתי לאנשים.

06/11/2012 14:49
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך