מוקדש לחבר הנדיר שלי-אם אתה רואה את זה אני ♥אותך תמיד!

אני בוכה ):

אז חיימשלי,הגיע יום האהבה הא?
כמה זמן חיכיתי ליום הזה,דמיינתי לי שבבוקר אני אתקשר אליך להעיר אותך או אתה אליי,נצחק כמה שניות בטלפון.
אתה תצלצל בדלת בהפתעה,אני אפתח לך ותנשק אותי,נעמוד כמה דקות במפתן הדלת צמודים אחד לשניה.
אני יכין לנו ארוחת בוקר הרי אמא לא בבית,תאכל ותחייך אלי,ואז נלך לטייל במקום יפה.
הגענו לחורשת האוהבים,התיישבנו על החומות הקרירות ואני יגיד לך אפילו שקייץ,
"קר לי." ואתה,תביא לי את המעיל שלך,וזה לא שבאמת קר לי זה רק כדי לראות שאכפת לך ממני.
נשב שם כמעט חצי מהיום,וכמעט כל הזמן שנהיה שם נשקע בנשיקות עמוקות,נשיקות שמראות לי שאכפת לך ממני,שאתה אוהב אותי,שאתה דואג לי כמו שאני דואגת לך ואוהבת אותך ואכפת לי ממך הכי בעולם.
ואז נחזור הביתה מאושרים ובדרך קצת התנשקנו,אני אפתח את הדלת וניכנס לתוך הבית וברגע שאני אסגור אותה אתה תכבה את האור ותיקח אותי לחדר,תדליק מוזיקה ונתחיל לרקוד בכל הכוח לקפוץ גבוהה ולצחוק…

ואז תפיל אותי על המיטה כשהמוזיקה עדיין מתנגנת ברקע,תתחיל לנשק את כל כולי,נתחיל להתנשק בלי סוף ואתה תגיד לי בקול הכובש שלך,
"אני אוהב אותך הכי בעולם." ותמשיך לנשק,אני יעצור אותך ויגיד
"גם אני אותך הכי בעולם כולו." ואחייך לך
אבל,בגלל משהו אחד כל הדמיון והלב שלי נשבר לחתיכות בידיעה שזה לא יקרה,בידיעה שהיום המיוחד שלנו כבר לא יהיה שלנו הוא יהיה שלי,בידיעה שאני צריכה לחכות עוד שנה,אם אתה תהיה פה עוד שנה…
חבר שלי נשלח לבסיס והוא כל יום או לפעמים כל יומיים אם יוצא לו הוא מתקשר אלי והשיחה נשמעת כך,
"היי חיימוש אני מתגעגע." הוא אומר
"גם אני מאו-." אני לא מספיקה להגיד והשיחה נקטעת…
אני מניחה את הטלפון על המיטה,מסתכלת כמה שניות על האויר ומתחילה לבכות,בוכה בלי סוף,זורקת כריות שמיכות מה שבחיים לא תדמיינו.
אני מבינה שהוא לא יכול,מקסימום שילך לשירותים ונדבר,לפחות שתי דקות,זה קצת אבל זה מספיק לי.
בזמן שלא היית כאן שזה דיי הרבה זמן,אימצתי לי חבר חדש,חבר דמיוני חמוד,הוא האח התאום שלך יש איזה כיף אפילו שאתה לא כאן אתה כאן (: ,כמובן שאני לא בוגדת בך אני רק מעבירה איתו את הזמן אבל..הוא גם נשלח לבסיס.תגיד לו שלום כשהוא יגיע כי הרגע הוא יצא מהביית.
אז אם אתה רואה את זה אני רוצה להגיד שאני מתפללת בכל ליבי שתחזור למשפחה שלך וכמובן אליי,ותכין בגדים מגינים מחיבוקים מוחצים.
כי כשתגיע הביתה אני אמחץ אותך כמו זבוב,אני מתגגעת אליך עם כל יום שעובר וכל יום מתפללת שתחזור מהדבר הנוראי הזה,ותודיע לי אם תחזור לזמן קצר ואז תלך שוב כי אם כן אני יכין לך מלא מלא אוכל,לך ולחברים שלך כדי שתשוויץ בחברה המושלמת שלך♥
אז..מילים לסיום אהובי היחיד,אני אוהבת אותך מאוד,ומקווה שבזמן שאתה שם לא שחכת את זה…


תגובות (5)

הכתיבה שלך כל כך יפה, וזה כל כך עצוב, טני מאחלת לך דחבר שלך יכזור בשלום ושהכל יהיה בסדר

11/08/2014 09:43

היי:))
אהמ תביני, מידי פעם דיברת אליו ולפעמים אל הקוראים. את מערבבת בין זמנים, עבר ועתיד [לעתים גם הווה אני חושבת].
לדעתי זו יותר פריקה רגשות מאשר קטע לתחרות.
אהבתי את הרעיון מאוד, אבל אני חושבת שיכולת להעביר את זה יותר טוב. ונכון.
הלוואי שיחזור בשלום. שיהיה לו המון בהצלחה. תהיי רגועה, הוא יהיה בסדר [כי הפסימיות עפה מחיי].
אוהבת מלאמלא :-)

11/08/2014 10:49

תודה אבל הרגע הוא התקשר אליי והוא אמר שהוא יישאר שם עוד שבועיים ):

11/08/2014 13:53

אהבתי מאוד, תמשיייכייי
העלתי פרק חדש לסיפור שלי, אני אשמח שתיקראי♥

11/08/2014 15:28

אשמח לקרוא אותו
ואין לו המשך זה קצר

12/08/2014 16:53
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך