עשר שניות

שנייה ראשונה- העיניים שלך. בצבע התכלת כמו הים, צלול, עמוק אבל גם חם כמו האש.
שנייה שנייה- המבט בהן. מבט עוטף, שומר, מבין, מרגיע, חלון לנפש היפיפיה שלך שרק מחכה להתגלות.
שנייה שלישית- השפתיים שלך שנמתחות לחיוך. שפתיים רכות כל כך, כאלו שילחשו מילות אהבה, כאלו שינחמו, יאהבו, ביחד עם חיוך שיכול לגרום אפילו לשלום עולמי, שיכול להעלים כל כאב וכל פחד, שיכול לגרום ללב הכי קר להפוך ללהבה מאושרת.
שנייה רביעית- "היי". מילה קצרה כל כך שממצאיה לא חלמו שיכולה להישמע כל כך יפה בפיו של אדם יחיד.
שנייה חמישית- האצבעות שלך מרפרפות על היד שלי. המגע שלהן מזכיר לי בית, געגוע, ביטחון ומרגוע כאילו כל הכאב שהיה בתוכי נעלם, כאילו המגע שהמתנתי לו כל חיי סוף סוף הגיע.
שניות שישית ושביעית- "אני אריק". השם שלך מעורר בתוכי תחושה שאיבדתי כבר ממזמן, תחושה שלא חלמתי שארגיש שוב בחיי- תקווה.
שנייה תשיעית- הלב שלי. הלב שלי מרגיש שזהו, ניתן להפסיק את משלחת חיפוש אחר הנפש התאומה שלי כי היא כאן, מתבוננת בי ומחכה לרגע שאבין זאת.
שנייה עשירית- "אני איה". עיניים, מבט, שפתיים, חיוך, אצבעות, לב, הבנה.
עשר שניות. משנות חיים. לא צריך יותר מזה.