ZoeyAngel
מוקדש לליזבת מעוררת ההשראה3>

שיער ארוך

ZoeyAngel 20/12/2014 829 צפיות 5 תגובות
מוקדש לליזבת מעוררת ההשראה3>

השיער גלש לו לתוך העיניים, משתולל. הוא הזכיר לעצמו לגזור אותו בהזדמנות הקרובה כמו שאמרו לו פעמים כה רבות בעבר. תמיד היה מסרב, טוען שזוהי הזהות שלו, אבל מה הטעם בזהות הרקובה הזו? הבנים לא מתחברים אליו, וגם לא היא.
הוא זכר אותה מההסעה הביתה של אחרי טיול התנועה. היא ישבה מאחוריו, לבדה, בוכה מסיבה שלא הייתה ידועה לו. הילדה שישבה לידו נרדמה כבר ממזמן, ולמען האמת זה לא שינה לו במאום. כל הבנות כמעט חיבבו אותו, כאילו אימץ לעצמו תדמית של ה"גיי" שהן יכולות לדבר איתו.. הוא לא היה. לפחות היו לו חברים- חברות, ליתר דיוק. הוא הסתובב המושבו והתבונן בה מספר דקות. היא הרימה את מבטה בשפה רועדת. הוא זכר את המילים בדייקנות.

"תפסיק לצחוק עלי."
"אני לא צוחק עלייך."
שתיקה.
"למה את בוכה?"
"כי אתה מדבר אלי."
ציניות.
חיוך
"למה את לבד?"
"אני לבד?"
"אני פה."
"אתה תשאר?"
שתיקה.
סומק.
היא הסתובבה אל החלון במהירות.
"אתה לא חייב."
שתיקה.
האוטובוס נוסע.

גשם ירד על החצר הרחבה. הנערה הבוגרת כעת רצה כאחוזת תזזית. "אני אוהבת את החורף!" קראה, חיוך על שפתיה. הוא עמד מתחת לסככה, בוחן. תמיד היא הייתה לבד, וגם עכשיו עשתה מעצמה צחוק, בלי שום חבר שיחזיר אותה פנימה- ידאג לה. יד הונחה על כתפו, זו בסך הכל הייתה אחת מהבנות שהוא הכיר. הוא הניד בראשו בערפול, מגרש אותה מטווח ראייתו. היא צפתה בו בבלבול כשיצא אל השיטפון.

"מה את עושה?"
"הגשם מרגיע אותי."
"נראה שהוא עושה אותך חולה."
חיוך.
עיטוש.
"קחי."
היא תופסת את המעיל שמושלך לעברה.
"אני לא צריכה טובות."
"אני עוד אשתכנע."
שתיקה. היא לבשה את המעיל.
"למה אתה לא מסתפר?"
"אני אסתפר בקרוב."
מבט ארוך, עוד שתיקה.
"זה עושה אותך מיוחד."
אוויר.
"אני אוהבת שיער ארוך."


תגובות (5)

מ ד ה י ם מ ד ה י ם מ ד ה י ם

20/12/2014 07:12

    הכתיבה שלך ב ע י ק ר
    מדהים.

    20/12/2014 07:12

ממש מסכימה עם אוליב, זה מדהים ואת כותבת מדהים. קטע מהמם ומעורר מחשבה… רואים שהשקעת מחשבה. אהבתי מאוד. 5+++

20/12/2014 11:15

יש לי ביקורות רבות על הכתיבה, אבל נתחיל מעניין הרגש:
היי, משי!
מה שאני אוהבת במיוחד בכתיבה שלך ובקטעים שלך, זה שאפשר להרגיש אותך בהם, כבר אמרתי את זה לדעתי.
החיבה לשיער הארוך, הנטייה לעשות צחוק מעצמך לפי מה שאת טוענת, היכולת לקחת סיטואציה שחווית ולהפוך אותה..מעניינת.
לגבי הכתיבה, חצי קלאץ'.
"הבנים לא מתחברים אליו, וגם לא היא."
מעבר לעובדה שזה פשטני מדי לטעמי, אבל רק לטעמי..כן? זה יוצר גיבור מושלם, ולמעשה קורבן מושלם…וסיפור קלישאה כמעט מושלם.
ואולי את..עצמך..באיזה מקום קצת קלישאתית?
עוד משהו שהפריע לי עד מאוד, היה העניין של רשימת המכולת, אפילו ללא סימני פיסוק מספיקים.
זה הקשה עליי לדמיין את העניין.
המון פעמים זה מיותר לתת תיאור לכל דבר, אבל עשית רשימת מכולת ארוכה מדי מה שנקרא, וזה פחות טוב ופחות מהנה לקריאה.
לגבי השיער הארוך…האם יש קשר כלשהו לשמשון הגיבור?
לא יודעת, סתם קפץ לי לראש…
אשמח אם תעני לי בתגובה.

23/12/2014 22:54

    לא לא, לא שמשון הגיבור.. מישהו מבית הספר שלי><
    רשימת המכולת זה בגלל שאין בשיחה שום דבר מורכב, שום דבר לא זז, רק העיניים נעוצות כאילו שהן לא ראו שום דבר דומה לזה בעבר. איך אומרים? awkward moment. הקלישאה היא, טוב, כי בתור צופה מהצד שיערתי שהוא היה מאוהב בה כבר ממזמן, וידעתי במעורפל שהוא לא מדבר עם בנים בכלל- זה פשוט מי שהוא.. הוא לא משחק כדורגל ולא מנגן, סתם ילד עם חיבה לאופנה ושטויות של בנות. הכל מתאים, כי בעיני הוא עצמו קלישאה וזה מקסים.

    23/12/2014 23:02
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך