סיפורי ערסים :) אביאל ולורן , פרק 70

פרק 70 :)

– " מה אחותך ? " שאלתי בהלם.
שוק טוטאלי.
" מה מה אחותי ? מאותו אמא מאותו אבא "
– " אבל אין מצב!! אני מכירה את אחותך , ראיתי אותה פעם אחת או שתיים ,
היא הייתה שונה לגמרי ! " אמרתי , מנסה עדיין לקלוט.
" כן היא השתנתה לגמרי בחיצוניות " הוא אמר.
– " היא לא הייתה בלונדינית!!!! " אמרתי. זה לא מתחבר לי עדיין.
" היא צבעה , היא עשתה מהפך של מאה שמונים מעלות "
שתקתי , הייתי עדיין בשוק.. אחרי כמה שניות התגברתי על ההלם וחזרתי לעצמי ,
– " משפחה של הרס אתם! אתה הרסת לי את החיים והיא את האהבה " צעקתי.
" מה היא קשורה לאהבה שלך ? " הוא שאל.
– " היא לקחה לי את אביאל!! " ניסחפתי , מה אני מספרת לו את זה בכלל ?
" אביאל ?? זה שהרביץ לי ? " הוא קיווץ גבות.
שתקתי , לא רציתי להיכנס לנושא הזה.
" אז היא יוצאת עם הבן זונה הזה " הוא מלמל לעצמו. הוא בן זונה!
" אבל אסור לצאת עם אחים לא ? " שאלתי.
" מה היא עושה איתו ? " הוא שאל. לא התייחס למה שאמרתי , שילך כוסעמק.
– " מה הוא עושה איתה אתה מתכוון ? "
– " וחוץ מי זה אתה לא יודע עם מי אחותך יוצאת ? " הוספתי וגילגלתי עיניים.
" אני ידעתי שיש לה מישהו אבל לא ידעתי שזה הוא " הוא אמר ובעט באבן.
– " אני אשמח אם תגרום להם להיפרד " אמרתי בציניות.
" לא! אם טוב לה איתו אני שמח "
– " אז לה טוב , אתה מאושר.. החיים יפים " אמרתי. ושוב אני זאת שתמיד נידפקת.
" את חייבת להבין אותה! "
– " ומי יבין אותיייי ? " צעקתי.
" אני " הוא אמר ונגע לי ביד.
– " אתה תעלם לי מהחיים " צעקתי.
המגע איתו הזכיר לי הכל מחדש , המגע איתו הזכיר לי את כל מה שאני מנסה לשכוח.
" אבל.. " הוא בא להגיד וקטעתי אותו.
– " שום אבל , אל תתקרב אלי! " אמרתי והלכתי.
ניגבתי את הדמעות שזלגו , כמו כל פעם שאני ניזכרת ככה כל פעם הדמעות יורדות.
אחרי שעה בערך שהדמעות נירגעו ולא היה זכר לזה שבכיתי נכנסתי לבפנים.
חיפשתי את אביאל , מגיע לו לדעת עם מי הוא יוצא לא ?
הוא רקד עם שיר. התקדמתי אליו..
– " אביאל בוא רגע " אמרתי לו.
" את לא רואה שהוא עסוק ? " שיר תקפה אותי.
הסתכלתי עלייה , בחנתי אותה מכף רגל ועד ראש.. במחשבה שנייה הם דומים טיפה.
– " נו אתה בא ? " שאלתי שוב , לא התייחסתי אלייה.
הוא בא להגיד משהו אבל שיר קטעה אותו ,
" לא " היא אמרה.
" את יודעת שאף אחד לא אומר לי מה לעשות " הוא אמר לשיר בעצבים.
" אבל אתה רוקד איתי לא ? " שיר שאלה בקול חמוד כזה שעושה לך חשק לבעוט לה תראש לספסל בחוץ.
" יש לי פה שיר " הוא התעצבן.
" אז אתה רוצה ללכת איתה ? " היא שאלה והסתכלה עליי.
" כן, אני אלך איתה " הוא אמר. הוא התעצבן עלייה אז הוא עושה לה פרינציפ.
אח כמה שאני מכירה את החמור הזה.
" מה רצית ? " הוא שאל והתעסק בפאלפון.
הייתה תחושה שכאילו הוא עושה לי טובה שהוא מדבר איתי.
– " אם אתה רוצה אתה יכול ללכת " אמרתי.
" אז למה קראת לי כוסעמק ? להגיד לי שאני יכול ללכת ?? " הוא צעק.
– " אם קראתי לך למרות הכל זה אומר שיש לי משהו חשוב להגיד לך לא ? " שאלתי.
כמה שהוא טמבל ככה אני אוהבת אותו..
" צודקת , אחרי שהורדת מהאגו שלך זה בדוק משהו חשוב " הוא אמר.
– " אתה יודע מה , לא משנה .. לך " אמרתי.
" מה את דפוקה ? " הוא צעק.
– " חברה שלך מחכה לך בפנים לא ? " צעקתי בחזרה.
" צודקת היא מחכה כבר הרבה זמן " הוא אמר והלך.
הוא אמר את המשפט הזה כדי לעשות לי דווקא אני בטוחה..
אמרתי כבר שאני מכירה אותו ?
בסוף גם לא אמרתי לו את זה , סתם הורדתי מהאגו על כלום.
בעצם מזל שלא אמרתי , אולי טוב לו איתה ואני סתם אהרוס לו ?
אבל מצד שני.. אני יודעת שזה יגרום להם להיפרד.. אני יודעת שהוא יכול להפוך להיות שוב שלי..
האושר שלי או האושר שלו.. מה יותר חשוב כרגע ?
בעצם זאת לא שאלה בכלל.. אם היא גורמת לו לחייך הרבה והוא מאושר איתה , אז אני מוותרת.